הקבה קרא לישראל אדם ובהמה כדוגמת מעלה - זכו אדם לא זכו בהמה
נשא · אדם ובהמה תושיע ה - סוד עשרים ושתים אותיות ושם הקדוש הנסתר · מאמר 16 · פיסקה 7 · דף קמז ע"א
לשון הזוהר
אֲמֵינָא, רִבִּי, רָזָא דְּמִלָּה קָא בָּעֵינָא. אָמַר לֵיהּ כֹּלָּא אִתְּמַר, וְתָּא חֲזֵי, קָרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל אָדָם, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. וְקָרָא לְהוּ בְּהֵמָה, וְכֹלָּא בְּחַד קְרָא, דִּכְתִיב ׳וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי וְגוֹ'׳ (יחזקאל לד, לא). ׳וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי׳ - הָא בְּהֵמָה. ׳אָדָם אַתֶּם׳ - הָא אָדָם. וְיִשְׂרָאֵל אִקְרוּ ׳אָדָם וּבְהֵמָה׳, וּבְגִין כָּךְ ׳אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ יהו"ה׳ - וְעוֹד רָזָא דְּמִלָּה, זָכוּ - אָדָם כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, לֹא זָכוּ - בְּהֵמָה אִקְרוּן, וְכֻלְּהוּ מִתְבָּרְכָאן בְּשַׁעֲתָא חֲדָא - אָדָם דִּלְעֵילָּא. וּבְהֵמָה דִּלְתַּתָּא. וְכָּל שֶׁכֵּן דְּכֹלָּא אִית בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ יהו"ה׳.
תרגום
אָמַרְתִּי, רַבִּי, סוֹד הַדָּבָר אֲנִי רוֹצֶה. אָמַר לוֹ, הַכֹּל נֶאֱמַר, וּבֹא רְאֵה, הקב"ה קָרָא לְיִשְׂרָאֵל אָדָם, כְּדֻגְמָה שֶׁלְּמַעְלָה, וְקָרָא לָהֶם בְּהֵמָה, וְהַכֹּל בְּפָסוּק אֶחָד, שֶׁכָּתוּב ׳וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי וְגוֹ'׳. (יחזקאל לד) ׳וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי׳ - הֲרֵי בְּהֵמָה. ׳אָדָם אַתֶּם׳ - הֲרֵי אָדָם. וְיִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ ׳אָדָם וּבְהֵמָה׳, וּמִשּׁוּם זֶה ׳אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה'׳ - וְעוֹד סוֹד הַדָּבָר, זָכוּ - אָדָם כְּדֻגְמָה שֶׁלְּמַעְלָה, לֹא זָכוּ - נִקְרְאוּ בְהֵמָה, וְכֻלָּם מִתְבָּרְכִים בִּזְמַן אֶחָד - אָדָם שֶׁלְּמַעְלָה וּבְהֵמָה שֶׁלְּמַטָּה. וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁהַכֹּל יֵשׁ בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה'׳ (תהלים לו, ז) '.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמינא, רבי, רזא דמלה קא בעינא. אמר ליה כלא אתמר, ותא חזי, קרא קודשא בריך הוא לישראל אדם, כגוונא דלעילא. וקרא להו בהמה, וכלא בחד קרא, דכתיב ׳ואתן צאני צאן מרעיתי וגו'׳ (יחזקאל לד, לא). ׳ואתן צאני צאן מרעיתי׳ - הא בהמה. ׳אדם אתם׳ - הא אדם. וישראל אקרו ׳אדם ובהמה׳, ובגין כך ׳אדם ובהמה תושיע יהו"ה׳ - ועוד רזא דמלה, זכו - אדם כגוונא דלעילא, לא זכו - בהמה אקרון, וכלהו מתברכאן בשעתא חדא - אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכל שכן דכלא אית בהו בישראל. הדא הוא דכתיב ׳אדם ובהמה תושיע יהו"ה׳.
התרגום: אמרתי, רבי, סוד הדבר אני רוצה. אמר לו, הכל נאמר, ובא ראה, הקב"ה קרא לישראל אדם, כדגמה שלמעלה, וקרא להם בהמה, והכל בפסוק אחד, שכתוב ׳ואתן צאני צאן מרעיתי וגו'׳. (יחזקאל לד) ׳ואתן צאני צאן מרעיתי׳ - הרי בהמה. ׳אדם אתם׳ - הרי אדם. וישראל נקראו ׳אדם ובהמה׳, ומשום זה ׳אדם ובהמה תושיע ה'׳ - ועוד סוד הדבר, זכו - אדם כדגמה שלמעלה, לא זכו - נקראו בהמה, וכלם מתברכים בזמן אחד - אדם שלמעלה ובהמה שלמטה. וכל שכן שהכל יש בהם בישראל. זהו שכתוב ׳אדם ובהמה תושיע ה'׳ (תהלים לו, ז) '.
מן המפרשים
הסולם: אמינא רבי רזא וכו׳ : אמרתי, רבי, הסוד של הדבר אני רוצה לדעת. אמר לו הכל אמור, הן הסוד והן הפשט, ובוא וראה, הקב״ה קרא לישראל אדם, כעין של מעלה, שהוא ז״א. וקרא אותם בהמה. והכל בפסוק אחד, שכתוב ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם וגו׳.…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: