אדם ובהמה תושיע ה
סוד עשרים ושתים אותיות ושם הקדוש הנסתר
רשבי: בספרא דצניעותא שם הקדוש גלוי ומכוסה באותיות אחרות
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, לָמַדְנוּ בְּסִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא, שֵׁם הַקָּדוֹשׁ גָּלוּי וּמְכֻסֶּה, שֶׁגָּלוּי הֲרֵי כָּתוּב בְּיוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. שֶׁמְּכֻסֶּה כָּתוּב בְּאוֹתִיּוֹת אֲחֵרוֹת, וְאוֹתוֹ שֶׁמְּכֻסֶּה הוּא הַנִּסְתָּר (אֲחֵרִים, וְאוֹתוֹ שמכסה הוּא נִסְתָּר) שֶׁל הַכֹּל. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, וַאֲפִלּוּ אוֹתוֹ שֶׁמְּגֻלֶּה מְכֻסֶּה בְּאוֹתִיּוֹת אֲחֵרוֹת, בִּגְלַל אוֹתוֹ טְמִיר הַטְּמִירִים בִּפְנִים.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, תָּאנָא בִּצְנִיעוּתָא דְּסִפְרָא, שְׁמָא קַדִישָׁא אִתְגַּלְיָיא וְאִתְכַּסְיָיא, דְּאִתְגַּלְיָיא, כְּתִיב בְּיוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. דְּאִתְכַּסְיָיא כְּתִיב בְּאַתְוָון אַחֲרָן, וּמְהַהוּא דְּאִתְכַּסְיָיא הַהוּא טְמִירָא (ס"א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דְּכֹלָּא. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, וַאֲפִילּוּ הַהוּא דְּאִתְגַּלְיָיא, אִתְכַּסְיָא בְּאַתְוָון אַחֲרָן, בְּגִין הַהוּא טְמִירָא דִּטְמִירִין בְּגוֹ.
כאן צריך הכהן לצרף שם הקדוש ולהוריד עשרים ושתים מדות רחמים
שֶׁהֲרֵי כָּאן צָרִיךְ הַכֹּהֵן לְצָרֵף שֵׁם הַקָּדוֹשׁ וּלְהוֹרִיד רַחֲמִים, (כֻּלָּם) שֶׁכֻּלָּם כְּלוּלִים בְּדִבּוּר שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת (שֶׁכֻּלָּן מִדּוֹת) (בִּשְׁנֵי כתרים) כִּתְרֵי הָרַחֲמִים. וּבְאוֹתִיּוֹת אֵלּוּ שֵׁל הַשֵּׁם הַזֶּה סְתוּמִים עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם מִדּוֹת הָרַחֲמִים, וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שֶׁל הָעַתִּיק נִסְתָּר וְגָנוּז מֵהַכֹּל. וְתֵשַׁע שֶׁהִתְגַּלּוּ מִזְּעֵיר אַנְפִּין (בזעיר אנפין), וּמִתְחַבְּרִים כֻּלָּם בְּצֵרוּף שֵׁם אֶחָד שֶׁהָיָה הַכֹּהֵן מְכַוֵּן כְּשֶׁפָּרַס יָדָיו בְּעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת חֲקוּקוֹת.
בלשון הזוהר
דְּהָא הָכָא בָּעֵי כַּהֲנָא לְצָרְפָא שְׁמָא קַדִּישָׁא, וּלְמֵיחַת רַחֲמֵי, (כלהו) דְּכֻלְּהוּ כְּלִילָן בְּדִיבּוּר דְכ"ב אַתְוָון (ס"א דכלהו מכילן) (ס"א בתרי כתרי) כִּתְרֵי דְּרַחֲמֵי. וּבְהָנֵי אַתְוָון דְּהַאי שְׁמָא, סְתִימָאן כ"ב מְכִילָן דְּרַחֲמֵי, וי"ג דַעֲתִּיקָא סָתִים וְגָנִיז מִכֹּלָּא. וְט' דְּאִתְגַּלְּיָין מִזְּעֵיר אַנְפִּין (בזעיר אנפין) וּמִתְחַבְּרָן כֻּלְּהוּ בְּצֵרוּפָא דִּשְׁמָא חַד, דְּהֲוָה מְכַוִּון כַּהֲנָא כַּד פְּרֵיס יְדוֹי בְּכ"ב אַתְוָון גְּלִיפָן.
כשהיתה צניעות בעולם היה שם זה מתגלה - משרבתה החצפה נסתר
וְלָמַדְנוּ, כְּשֶׁהָיְתָה צְנִיעוּת בָּעוֹלָם, הָיָה מִתְגַּלֶּה שֵׁם זֶה לַכֹּל. מִשֶּׁרָבְתָה הַחֻצְפָּה בָּעוֹלָם, נִסְתַּר בְּאוֹתִיּוֹתָיו. שֶׁכְּשֶׁהָיָה מִתְגַּלֶּה, הַכֹּהֵן הָיָה מְכַוֵּן, וְהַשֵּׁם מִתְפָּרֵשׁ. בַּמֶּה מְכַוֵּן? מְכַוֵּן בַּנִּסְתָּר שֶׁטָּמִיר וְגָנוּז, וּמִתְגַּלֶּה וּמִתְפָּרֵשׁ. מִשֶּׁהִתְרַבְּתָה הַחֻצְפָּה בָּעוֹלָם, נִסְתַּר הַכֹּל בְּאוֹתִיּוֹת רְשׁוּמוֹת.
בלשון הזוהר
וְתָאנָא, כַּד הֲוָה צְנִיעוּתָא בְּעָלְמָא, הֲוָה מִתְגַּלְיָיא שְׁמָא דָּא לְכֹלָּא. מִדְּאַסְגֵי חֲצִיפוּתָא בְּעָלְמָא, סָתִים בְּאַתְווֹי. דְּכַד הֲוָה מִתְגַּלְיָיא, כַּהֲנָא מְכַוִּין, וּשְׁמָא מִתְפְּרַשׁ. בְּמַאי מְכַוִּין. מְכַוִּין בִּסְתִּימָא דְּטָמִיר וְגָנִיז, וּמִתְגַּלְיָיא וּמִתְפְּרַשׁ. מִדְּאַסְגֵי חֲצִיפוּתָא בְּעָלְמָא, סָתִים כֹּלָּא בְּאַתְוָון רְשִׁימִין.
משה אמר עשרים ושתים אותיות בשתי פעמים - שלש עשרה ותשע מדות
יְהֹוָ"ה אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב־חֶסֶד. וּבֹא רְאֵה שֶׁכָּל אֵלּוּ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹתכ"ב אותיות שהם שורש הבריאה כולה (רַחֲמִים) (שֶׁכָּל אֵלּוּ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם מִדּוֹת הָרַחֲמִים), מֹשֶׁה אָמַר אוֹתָןהזכיר את ענינן וידיעת סודן כתפילה לעורר רחמים בִּשְׁתֵּי פְעָמִים.א' בעולם האצילות וב' בעולם העשייה [- רמ"ז] פַּעַם רִאשׁוֹנָה אָמַר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹתהנִסְתַּר לכֹּל שאינו בהשגת הנבראים כלל שֶׁל עַתִּיק הָעַתִּיקִים, נִסְתַּר הַכֹּל, לְהוֹרִיד אֵלֶּהאת אותם י"ג מידות של רחמים לְמָקוֹם שֶׁנִּמְצָא הַדִּין,למקום שבו מידת הדין נמצאת - שאין הדין בטל מפני י"ג מידות הרחמים אלא נכנע ונכפה בפניהם (אדרא רבא). ואח"כ לִכְפּוֹתָם. פַּעַם שְׁנִיָּה אָמַר תֵּשַׁע מִדּוֹת רַחֲמִים שֶׁכְּלוּלִיםבּהנהגת בַּזְּעֵיר אַנְפִּין,אותם ט' מידות [דפרשת שלח שהם נגד ט' תיקונא דיקנא ומקבלים הארה מאריך אנפין) שבהן ההארה מצומצמת ומותאמת להשגת וקבלת הכלים התחתונים, והם מכח הנהגת שלמעלה מהן שהוא וּמְאִירִים מֵהָעַתִּיק נִסְתַּר הַכֹּל.ענין סתימא דכלא: היינו אף ומתוך שהוא סתום לכל הוא שורש השפעת הכל. וְכֻלָּם כּוֹלֵל הַכֹּהֵן כְּשֶׁפּוֹרֵשׂ יָדָיו לְבָרֵךְ אֶת הָעָם, וְנִמְצָאִים שֶׁמִּתְבָּרְכִים כָּל (הָעֶלְיוֹנִים) הָעוֹלָמוֹת בְּצַד הָרַחֲמִים שֶׁנִּמְשָׁכִים מֵהָעַתִּיק הַטָּמִיר, נִסְתַּר הַכֹּל. וְכָל הָעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ מִדּוֹת נִסְתָּרוֹת.
בלשון הזוהר
וְתָּא חֲזֵי, דְּכָל הָנֵי כ"ב אַתְוָון (ס"א רחמי) (ס"א דכל הני כ"ב מכילן דרחמי), מֹשֶׁה אֲמָרָן בִּתְרֵי זִמְנֵי. זִמְנָא קַדְמָאָה אָמַר, י"ג מְכִילָן דְעַתִּיקָא דְּעַתִּיקִין סְתִימָא דְּכֹלָּא, לְנַחְתָּא אִלֵּין לְאֲתָר דְּדִינָא אִשְׁתְּכַח, לְאַכְפְּיָא לְהוּ. זִמְנָא תִּנְיָינָא, אָמַר ט' מְכִילָן דְּרַחֲמֵי, דִּכְלִילָן בִּזְעֵיר אַנְפִּין, וּנְהִירִין מֵעַתִּיקָא סְתִימָאָה דְּכֹלָּא. וְכֻלְּהוּ כָּלִיל כַּהֲנָא כַּד פְּרֵיס יְדוֹי לְבָרְכָא עַמָּא, וּמִשְׁתַּכְחָן דְּמִתְבָּרְכִין כֻּלְּהוּ (ס"א עלאין) עָלְמִין בְּסִטְרָא דְּרַחֲמֵי, דְּאִתְמַשְּׁכָן מֵעַתִּיקָא טְמִירָא סְתִימָאָה דְּכֹלָּא. וְכָל הָנֵי כ"ב אַתְוָון, מְכִילָן סְתִימָאן.
יברכך ה וישמרך - שלשה פסוקים ושלשה שמות של שתים עשרה אותיות
׳יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךְ׳ (במדבר ו, כד) - אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה פְסוּקִים וּשְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת שֶׁל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אוֹתִיּוֹת הַכְּלוּלוֹת כְּנֶגְדָּם, וּבַכֹּל הִתְכַּוֵּן הַכֹּהֵן. וְכָל עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים מִתְבַּשְּׂמִים בְּעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת שֶׁנִּסְתָּרוֹת בִּשְׁלֹשֶׁת הַפְּסוּקִים הַלָּלוּ, כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם (אוֹתִיּוֹת) מִדּוֹת רַחֲמִים שֶׁכּוֹלְלוֹת הַכֹּל. וְלָכֵן כָּתוּב אָמוֹר, וְלֹא אִמְרוּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אָמוֹר - שֶׁצָּרִיךְ לְכַוֵּן בְּכָל הַנִּסְתָּרִים הַלָּלוּ בְּכָל הַמַּעֲלוֹת הַלָּלוּ. אָמוֹר - בִּדְבָרִים נִסְתָּרִים שֶׁל מַעְלָה. אָמוֹר - חֶשְׁבּוֹן רמ"ח אֵיבָרִים שֶׁבָּאָדָם חָסֵר אֶחָד. מָה הַטַּעַם? שֶׁבְּאֶחָד כֻּלָּם תְּלוּיִים. וְכֻלָּם מִתְבָּרְכִים בִּבְרָכָה זוֹ בִּשְׁלֹשֶׁת הַפְּסוּקִים הַלָּלוּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לָהֶם - לִכְלֹל בִּבְרָכָה זוֹ עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים.
בלשון הזוהר
׳יְבָרֶכְךָ יהו"ה וְיִשְׁמְרֶךָ׳ - אִלֵּין תְּלַת קְרָאֵי, וְג' שְׁמָהָן דִּתְרֵיסָר אַתְוָון כְּלִילָן לָקֳבְלֵיהוֹן, וּבְכֹלָּא אִתְכְּוָון כַּהֲנָא. וְכָל עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי מִתְבַסְּמָן בְּכ"ב אַתְוָון, דִּסְתִּימִין בְּהָנֵי ג' קְרָאֵי, לָקֳבֵיל כ"ב (אתוון) מְכִילָן דְּרַחֲמֵי דְּכָלִיל כֹּלָּא. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב אָמוֹר, וְלָא אִמְרוּ, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. אָמוֹר - דְּבָעֵי לְכַוְּונָא בְּכָל הָנֵי סְתִימִין, בְּכָל הָנֵי דַּרְגִין. אָמוֹר - בְּמִלִּין סְתִימִין דִּלְעֵילָּא. אָמוֹר - חוּשְׁבָן רמ"ח אֵבָרִין דִּבְאָדָם חָסֵר חַד. מַאי טַעְמָא. דִּבְחַד תַּלְיָין כֻּלְּהוּ. וְכֻלְּהוּ מִתְבָּרְכָאן בְּהַאי בִּרְכָתָא, בְּהָנֵי תְּלַת קְרָאֵי, כִּדְאַמָרָן. לָהֶם - לְאִתְכַּלְּלָא בְּהַאי בִּרְכָתָא עִלָּאִין וְתַתָאִין.
רבי יוסי שאל את רבי אלעזר בנו של רשבי - אדם ובהמה תושיע ה למה
לָמַדְנוּ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, יוֹם אֶחָד יָשַׁבְתִּי לִפְנֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ, אָמַרְתִּי, רַבִּי, מָה רָאָה דָוִד שֶׁאָמַר ׳אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה'׳ (תהלים לו, ז)? אָדָם מֵילָא, בְּהֵמָה לָמָּה? אָמַר לוֹ, יָפֶה שָׁאַלְתָּ, הַכֹּל הוּא בְּמִנְיָן. זָכוּ - אָדָם. לֹא זָכוּ - בְּהֵמָה.
בלשון הזוהר
תָּאנָא, אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, יוֹמָא חַד יָתִיבְנָא קַמֵּיהּ דְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רִבִּי שִׁמְעוֹן, שָׁאִילְנָא לֵיהּ, אֲמֵינָא, רִבִּי מַאי קָא חָמָא דָּוִד דְּקָאָמַר ׳אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ יהו"ה׳ (תהילים לו, ז), אָדָם תִּינַח, בְּהֵמָה לָמָּה. אָמַר לֵיהּ יָאוּת שָׁאַלְתָּ, כֹּלָּא בְּמִנְיָינָא הוּא. זָכוּ - אָדָם. לֹא זָכוּ - בְּהֵמָה.
הקבה קרא לישראל אדם ובהמה כדוגמת מעלה - זכו אדם לא זכו בהמה
אָמַרְתִּי, רַבִּי, סוֹד הַדָּבָר אֲנִי רוֹצֶה. אָמַר לוֹ, הַכֹּל נֶאֱמַר, וּבֹא רְאֵה, הקב"ה קָרָא לְיִשְׂרָאֵל אָדָם, כְּדֻגְמָה שֶׁלְּמַעְלָה, וְקָרָא לָהֶם בְּהֵמָה, וְהַכֹּל בְּפָסוּק אֶחָד, שֶׁכָּתוּב ׳וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי וְגוֹ'׳. (יחזקאל לד) ׳וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי׳ - הֲרֵי בְּהֵמָה. ׳אָדָם אַתֶּם׳ - הֲרֵי אָדָם. וְיִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ ׳אָדָם וּבְהֵמָה׳, וּמִשּׁוּם זֶה ׳אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה'׳ - וְעוֹד סוֹד הַדָּבָר, זָכוּ - אָדָם כְּדֻגְמָה שֶׁלְּמַעְלָה, לֹא זָכוּ - נִקְרְאוּ בְהֵמָה, וְכֻלָּם מִתְבָּרְכִים בִּזְמַן אֶחָד - אָדָם שֶׁלְּמַעְלָה וּבְהֵמָה שֶׁלְּמַטָּה. וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁהַכֹּל יֵשׁ בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה'׳ (תהלים לו, ז) '.
בלשון הזוהר
אֲמֵינָא, רִבִּי, רָזָא דְּמִלָּה קָא בָּעֵינָא. אָמַר לֵיהּ כֹּלָּא אִתְּמַר, וְתָּא חֲזֵי, קָרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל אָדָם, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. וְקָרָא לְהוּ בְּהֵמָה, וְכֹלָּא בְּחַד קְרָא, דִּכְתִיב ׳וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי וְגוֹ'׳ (יחזקאל לד, לא). ׳וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי׳ - הָא בְּהֵמָה. ׳אָדָם אַתֶּם׳ - הָא אָדָם. וְיִשְׂרָאֵל אִקְרוּ ׳אָדָם וּבְהֵמָה׳, וּבְגִין כָּךְ ׳אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ יהו"ה׳ וְעוֹד רָזָא דְּמִלָּה, זָכוּ - אָדָם כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, לֹא זָכוּ - בְּהֵמָה אִקְרוּן, וְכֻלְּהוּ מִתְבָּרְכָאן בְּשַׁעֲתָא חֲדָא - אָדָם דִּלְעֵילָּא. וּבְהֵמָה דִּלְתַּתָּא. וְכָּל שֶׁכֵּן דְּכֹלָּא אִית בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ יהו"ה׳.
הברכה לא נמצאת למטה עד שתמצא למעלה - הכל תלוי כך לטוב ולרע
וּבֹא רְאֵה, הַבְּרָכָה לֹא נִמְצֵאת לְמַטָּה עַד שֶׁתִּמָּצֵא לְמַעְלָה, וּמִשֶּׁנִּמְצְאָה לְמַעְלָה - גַּם לְמַטָּה נִמְצֵאת, וְהַכֹּל תָּלוּי כָּךְ לְטוֹב וּלְרַע. לְטוֹב, שֶׁכָּתוּב ׳אֶעֱנֶה אֶת הַשָּׁמָיִם וְהֵם יַעֲנוּ אֶת הָאָרֶץ׳ (הושע ב, כג) - לְרַע, שֶׁכָּתוּב ׳יִפְקֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל הָאֲדָמָה׳ (ישעיה כד, כא).
בלשון הזוהר
וְתָּא חֲזֵי, לֵית בִּרְכָתָא לְתַתָא אִשְׁתְּכַח, עַד דְּיִשְׁתְּכַח לְעֵילָּא. וּמִדְּאִשְׁתְּכַח לְעֵילָּא - אוּף לְתַתָּא אִשְׁתְּכַח, וְכֹלָּא הָכִי תַּלְיָא לְטָב וּלְבִישׁ. לְטָב, דִּכְתִיב ׳אֶעֱנֶה אֶת הַשָּׁמָיִם וְהֵם יַעֲנוּ אֶת הָאָרֶץ׳ (הושע ב, כג) - לְבִישׁ, דִּכְתִיב ׳יִפְקוֹד יהו"ה עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל הָאֲדָמָה׳ (ישעיהו כד, כא).
רבי יהודה: אמור להם סתם להתברך עליונים ותחתונים כאחד בשלשה פסוקים
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בִּגְלַל זֶה (הַתִּפְאֶרֶת הַזּוֹ פָּתַח בּוֹ) כָּתוּב ׳אָמוֹר לָהֶם׳ (במדבר ו, כג) - סְתָם, לְהִתְבָּרֵךְ עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים כֻּלָּם כְּאֶחָד, שֶׁכָּתוּב ׳כֹּה תְבָרֲכוּ׳ - בַּתְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ ׳אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם׳ - סְתָם, לְהִתְבָּרֵךְ כֻּלָּם כְּאֶחָד. יְבָרֶכְךְ ה' - לְמַעְלָה. וְיִשְׁמְרֶךְ - לְמַטָּה. ׳יָאֵר ה' פָּנָיו׳ - לְמַעְלָה. וִיחֻנֶּךָּ - לְמַטָּה. ׳יִשָּׂא ה' פָּנָיו׳ - לְמַעְלָה. ׳וְיָשֵׂם לְךְ שָׁלוֹם׳ - לְמַטָּה.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, בְּגִין כָּךְ (האי תפארת פתח ביה) כְּתִיב ׳אָמוֹר לָהֶם׳ - סְתָם, לְאִתְבָּרְכָא עִלָּאִין וְתַתָּאִין, כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא. דִּכְתִיב ׳כֹּה תְבָרַכוּ׳ - בַּתְחִלָּה, וְאַחַר כַּךְ ׳אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם׳ - סְתָם, לְאִתְבָּרְכָא כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא, ׳יְבָרֶכְךָ יהו"ה׳ - לְעֵילָּא. וְיִשְׁמְרֶךָ - לְתַתָּא. ׳יָאֵר יהו"ה פָּנָיו׳ - לְעֵילָּא. וִיחֻנֶּךָ - לְתַתָּא. ׳יִשָּׂא יהו"ה פָּנָיו׳ - לְעֵילָּא. ׳וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׳ - לְתַתָּא.
רבי אבא: כלם מתברכים בעשרים ושתים אותיות רחמים בלי דין כלל
רַבִּי אַבָּא אָמַר, כֻּלָּם מִתְבָּרְכִים כְּאֶחָד בְּעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת חֲקוּקוֹת שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּכְלָל וְנִסְתָּר כָּאן, בְּעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת כֻּלָּם מִתְבָּרְכִים. וְהֵם רַחֲמִים תּוֹךְ רַחֲמִים, שֶׁלֹּא נִמְצָא בָהֶם דִּין. וָלֹא? וַהֲרֵי כָּתוּב ׳יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךְ׳ (במדבר ו, כו)! אָמַר רַבִּי אַבָּא, יִשָּׂא - יְסַלֵּק וְיַעֲבִיר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמָּצֵא דִין כְּלָל.
בלשון הזוהר
רִבִּי אַבָּא אָמַר, כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא מִתְבָּרְכָאן, בְּכ"ב אַתְוָון גְּלִיפָן דִּשְׁמָא קַדִישָׁא דְּאִתְכְּלַל וְסָתִים הָכָא, בְּכ"ב אַתְוָון מִתְבָּרְכָאן כֻּלְּהוּ. וְאִינּוּן רַחֲמֵי גּוֹ רַחֲמֵי, דְּלָא אִשְׁתְּכַח בְּהוּ דִּינָא. וְלָא, וְהָכְּתִיב ׳יִשָּׂא יהו"ה פָּנָיו אֵלֶיךָ׳. אָמַר רִבִּי אַבָּא, יִשָּׂא - יְסָלַּק וְיַעְבָּר בְּגִין דְּלָא יִשְׁתְּכַח דִּינָא כְּלָל.
אסור להסתכל בידי הכהן בשעת הברכה
סוד עת רצון בכל העולמות
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.