חדוה לפני הקב"ה בכליון רשעי העולם בכל דור
נח · ׳עשה ה' אשר זמם׳ - קריעת אדרת הכבוד וסוד החדוה בדין הרשעים · מאמר 8 · פיסקה 6 · דף סא ע"ב
לשון הזוהר
ויקרא ׳יהו"ה צבאות ביום ההוא וגו'׳ (ישעיהו כב, יב)) הַיְינוּ בְּזִמְנָא דְּאִתְחָרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא. אֲבָל בְּזִמְנָא אֳחָרָא לֵית חֶדְוָה קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּזִמְנָא דְּאִתְאֲבִידוּ חַיָּיבֵי עָלְמָא וְאִנּוּן דְּאַרְגִּיזוּ קַמֵּיהּ הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וּבַאֲבוֹד רְשָׁעִים רִנָּה׳ (משלי יא, י). וְכֵן בְּכָל דָּרָא וְדָרָא דְּעָבִיד דִּינָא בְּחַיָּיבֵי עָלְמָא. חֶדְוָה וְתוּשְׁבַּחְתָּא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
תרגום
(שם כב) ׳ויקרא ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא וגו')׳. הַיְנוּ בִּזְמַן שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. אֲבָל בִּזְמַן אַחֵר אֵין חֶדְוָה לִפְנֵי הקב"ה כְּמוֹ זְמַן שֶׁאוֹבְדִים רִשְׁעֵי הָעוֹלָם וְאוֹתָם שֶׁהִרְגִּיזוּ לְפָנָיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (משלי יא) ׳וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה (משלי יא, י)׳. וְכֵן בְּכָל דּוֹר וְדוֹר שֶׁעוֹשֶׂה דִין בְּרִשְׁעֵי הָעוֹלָם, חֶדְוָה וְתִשְׁבַּחַת לִפְנֵי הקב"ה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ויקרא ׳יהו"ה צבאות ביום ההוא וגו'׳ (ישעיהו כב, יב)) היינו בזמנא דאתחריב בי מקדשא. אבל בזמנא אחרא לית חדוה קמי קודשא בריך הוא כזמנא דאתאבידו חייבי עלמא ואנון דארגיזו קמיה הדא הוא דכתיב, ׳ובאבוד רשעים רנה׳ (משלי יא, י). וכן בכל דרא ודרא דעביד דינא בחייבי עלמא. חדוה ותושבחתא קמי קודשא בריך הוא.
התרגום: (שם כב) ׳ויקרא ה' אלהים צבאות ביום ההוא וגו')׳. הינו בזמן שנחרב בית המקדש. אבל בזמן אחר אין חדוה לפני הקב"ה כמו זמן שאובדים רשעי העולם ואותם שהרגיזו לפניו. זהו שכתוב (משלי יא) ׳ובאבד רשעים רנה (משלי יא, י)׳. וכן בכל דור ודור שעושה דין ברשעי העולם, חדוה ותשבחת לפני הקב"ה.
מן המפרשים
כתם פז: וכתיב ויקרא יי' אלהים ביום ההוא לבכי ולמספד וכו' היינו בזמנא דאתחרב מקדשא שנמצאת בכיה בבתי גואי ובבתי בראי כמו שביארנו שם. אבל בזמנא אחרא כשצרות באות לעולם אית חדוה קמי קב"ה בזמנא דאתאבידו חייבי עלמא כמו שיבאר באבוד רשעים רנה…
מקדש מלך: אבל בזמנא אחרא וכו' מפני שהרשעים גורמים קושי הדינים וריבוי הסיגים ומונעים שלימות הזווג העליון שעניינו ביסום הגבורות שהיא השמחה השלימה בסוד יי"ן המשמח הה"ד ובאבוד רשעים רנה. פירוש בטוב צדיקים תעלוז קריה ויש שמחה וזווג וכן…
אור יקר: וז״ש ובאבוד רשעים רנה כדפי׳. ומאי דקשיא לד הא תנינן, 'לא קשה מידי דהיינו כאשר אין מדת הדין צודקת בכל פאותיה, שאז אין הת״ת מסכים עמה בדין ההוא, ולכך אין ייחוד גמור ואין רנה, וזהו.