הארץ כאשה נטמאה או חסרת בושה - כפי גילוי החטא
נח · ׳וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה׳ - שריית השכינה כפי מעשי בני אדם · מאמר 7 · פיסקה 7 · דף סא ע"ב
לשון הזוהר
וְהָכָא דְּלָא תָבוּ דָרָא דְּטוֹפָנָא מַה כְּתִיב ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה וְגו'׳ כְּאִתְּתָא דְּאִסְתָּאֲבַת וְאַסְתִּירַת אַנְפָּהָא מִבַּעֲלָהּ. וּבְזִמְנָא דְּאַסְגִיאוּ חוֹבֵי בְּנִי נָשָׁא בְּאִתְגַּלְּיָא, אַרְעָא שַׁוִּיתָא אַנְפָּהָא כְּנוּקְבָא דְּלֵית לָהּ כִּסּוּפָא מִכֹּלָּא כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְהָאָרֶץ חָנְפָה תַּחַת יוֹשְׁבֶיהָ׳ (ישעיה כב, ה) - וְעַל דָּא וַיַּרְא כִּי נִשְׁחָתָה וַדַּאי. מַאי טַעֲמָא בְּגִין ׳כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ׳.
תרגום
וְכָאן שֶׁלֹּא שָׁבוּ דּוֹר הַמַּבּוּל מַה כָּתוּב? ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה׳ (בראשית ו, יב) - כְּאִשָּׁה שֶׁנִּטְמְאָה וְהִסְתִּירָה פָנֶיהָ מִבַּעְלָהּ. וּבִזְמַן שֶׁמִּתְרַבִּים חֲטָאֵי בְּנֵי הָאָדָם בְּגָלוּי, הָאָרֶץ שָׂמָה פָנֶיהָ כִּנְקֵבָה שֶׁאֵין לָהּ בּוּשָׁה מִכֹּל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְהָאָרֶץ חָנְפָה תַּחַת יֹשְׁבֶיהָ׳ (ישעיה כד, ה) - וְעַל זֶה וַיַּרְא כִּי נִשְׁחָתָה וַדַּאי. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם ׳כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: והכא דלא תבו דרא דטופנא מה כתיב ׳וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה וגו'׳ כאתתא דאסתאבת ואסתירת אנפהא מבעלה. ובזמנא דאסגיאו חובי בני נשא באתגליא, ארעא שויתא אנפהא כנוקבא דלית לה כסופא מכלא כמה דאת אמר, ׳והארץ חנפה תחת יושביה׳ (ישעיה כב, ה) - ועל דא וירא כי נשחתה ודאי. מאי טעמא בגין ׳כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ׳.
התרגום: וכאן שלא שבו דור המבול מה כתוב? ׳וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה׳ (בראשית ו, יב) - כאשה שנטמאה והסתירה פניה מבעלה. ובזמן שמתרבים חטאי בני האדם בגלוי, הארץ שמה פניה כנקבה שאין לה בושה מכל, כמו שנאמר ׳והארץ חנפה תחת ישביה׳ (ישעיה כד, ה) - ועל זה וירא כי נשחתה ודאי. מה הטעם? משום ׳כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ׳.
מן המפרשים
כתם פז: והכא וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה באתתא דאסתאבת ואסתירת אנפהא מן בעלה ביאר מן מלת וירא אלהים על שני פנים וירא אלהים דנינוה למעלה הראית פניה לבעלה שישפיע בה כי היא טהורה היא וירא אלהים דהכא למטה כי ראתה כי נשחתה כב יכול במעשה…
אור החמה: ובזמנא דסגיאו חובי בני נשא באתגליא וגו' כלו' כשעוד הוסיפו לחטוא בגלוי. אז הארץ הנזכרת העליונה מ' והתחתונה כמשמעו. שויאת אנפהא כנוקבא דלית לה כסופא מכולא . והיינו אחר שהיא מתעוררת לדין בעולם להרוג הרג רב לנקום נקם. ובארץ…
אור יקר: כי השחית כל בשר את דרכו וכו׳, ואם שניהם לימא.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: