׳וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה׳
שריית השכינה כפי מעשי בני אדם
שריית השכינה על הארץ כפי מעשי בני האדם
׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה׳ (בראשית ו, יב). לָמָּה נִשְׁחָתָה? מִשּׁוּם ׳כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. רַבִּי חִיָּיא פָּתַח פָּסוּק וְאָמַר, ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה׳ (יונה ג, י) - בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם זוֹכִים וְשׁוֹמְרִים אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה, אָז הָאָרֶץ מִתְחַזֶּקֶת וְנִמְצֵאת בָּהּ כָּל הַשִּׂמְחָה. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עַל הָאָרֶץ. וְאָז הַכֹּל, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, בְּחֶדְוָה. וּכְשֶׁבְּנֵי אָדָם מַשְׁחִיתִים דַּרְכֵיהֶם וְלֹא שׁוֹמְרִים אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה וְחוֹטְאִים לִפְנֵי רִבּוֹנָם, אָז כִּבְיָכוֹל דּוֹחִים אֶת הַשְּׁכִינָה מֵהָעוֹלָם, וְנִשְׁאֶרֶת הָאָרֶץ מֻשְׁחֶתֶת, שֶׁהֲרֵי הַשְּׁכִינָה נִדְחֲתָה וְלֹא שׁוֹרָה עָלֶיהָ, וְאָז הִיא נִשְׁחֶתֶת. מָה הַטַּעַם נִשְׁחֶתֶת? מִשּׁוּם שֶׁשּׁוֹרָה רוּחַ אַחֶרֶת עָלֶיהָ שֶׁמְּחַבֶּלֶת אֶת הָעוֹלָם. וְעַל זֶה אוֹמְרִים, שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹתְנִים עֹז לֵאלֹהִים שֶׁמַּעֲמִידִים אֶת הָעוֹלָם. ׳אֱלֹהִים׳ זוֹ שְׁכִינָה.
בלשון הזוהר
׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנִּה נִשְׁחָתָה׳ (בראשית ו, יב). אַמַּאי נִשְׁחָתָה. בְּגִין ׳כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ׳ - כְּמָה דְּאִתְּמָר. רַבִּי חִיָּיא פָּתַח קְרָא וְאָמַר ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה׳ (יונה ג, י) - תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דִּבְנֵי נָשָׁא זָכָאן וְנָטְרֵי פִּקּוּדֵי דְאוֹרַיְיתָא, כְּדֵין אַרְעָא אִתְתַּקְפַת, וְכָל חֵידוּ אִשְׁתַּכְּחַת בָּהּ. מַאי טַעְמָא בְּגִין דִּשְׁכִינְתָּא שָׁרְיָא עַל אַרְעָא. וּכְדֵין כֹּלָּא עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי בְּחֶדְוָה. וְכַד בְּנֵי נָשָׁא מְחַבְּלָן אָרְחַיְיהוּ וְלָא נָטְרֵי פְּקוּדֵי אוֹרַיְיתָא וְחָטָאן קַמֵּי מָארִיהוֹן, וּכְדֵין כִּבְיָכוֹל דַּחְיָין לָהּ לִשְׁכִינְתָּא מֵעָלְמָא וְאִשְׁתְּאָרַת אַרְעָא מְחַבְּלָא. דְּהָא שְׁכִינְתָּא אִתְדַּחְיָיא וְלָא שָׁרְיָא עֲלָהּ וּכְדֵין אִתְחַבְּלַת. מַאי טַעֲמָא אִתְחַבְּלַת. בְּגִין דְּשַׁרְיָא רוּחָא אָחֳרָא עֲלָהּ דִּמְחַבְּלָא עָלְמָא. וְעַל דָּא אַמְרִינָן דְּיִשְׂרָאֵל יָהֲבֵי עוֹז לֵאלהִים דִּמְקַיְימִין עָלְמָא. ׳אֱלהִים׳ דָּא שְׁכִינְתָּא.
חמס ושנאת חינם בישראל - כבדור המבול
וְאִם חַס וְשָׁלוֹם אִם יִשְׂרָאֵל יִמָּצְאוּ רְשָׁעִים, מַה כָּתוּב? ׳רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים וְגוֹ'׳ (תהלים נז, ו) - מִשּׁוּם שֶׁ ׳רֶשֶׁת הֵכִינוּ לִפְעָמַי כָּפַף נַפְשִׁי׳ בְּסִבַּת חָמָס וְשִׂנְאַת חִנָּם. ׳כָּרוּ לְפָנַי שׁוּחָה וְגוֹ'׳ - כְּמוֹ שֶׁבְּדוֹר הַמַּבּוּל, שֶׁמִּשּׁוּם הֶחָמָס שֶׁהָיָה בֵינֵיהֶם, הָיְתָה בֵינֵיהֶם שִׂנְאָה וְאֵיבָה.
בלשון הזוהר
וְאִם חַס וְשָׁלוֹם אִי יִשְׂרָאֵל יִשְׁתַּכְּחוּ חַיָּיבִין, מַה כְּתִיב. ׳רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים וְגו'׳ (תהלים ו) - מִשּׁוּם דְּ ׳רֶשֶׁת הֵכִינוּ לִפְעָמַי כָּפַף נַפְשִׁי׳ בְּסִבַת חָמָס וְשִׂנְאַת חִנָּם. ׳כָּרוּ לְפָנַי שׁוּחָה וְגו'׳ - כְּגַוְונָא דְדוֹר הַמַּבּוּל, דִּבְגִין חָמָס דְּהֲוַת בֵּינֵיהוֹן הֲוָה בֵּינֵיהוֹן שִׂנְאָה וּדְבָבוּ.
ארץ ישראל תחת הקב"ה לבדו - ושעת ההשחתה בימי דוד
יָכוֹל אַף בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כֵּן? וַהֲרֵי שָׁנִינוּ שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא שׁוֹרָה עָלֶיהָ רוּחַ אַחֶרֶת וְלֹא מְמֻנֶּה אַחֵר חוּץ מֵהקב"ה בִּלְבַדּוֹ. בֹּא רְאֵה שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כָּךְ הִיא שֶׁלֹּא שׁוֹרֶה עָלֶיהָ מְמֻנֶּה וְלֹא שָׁלִיחַ אַחֵר פְּרָט לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַדּוֹ, אֲבָל שָׁעָה אַחַת שׁוֹרֶה עָלֶיהָ לְהַשְׁחִית אֶת בְּנֵי הָאָדָם. מִנַּיִן לָנוּ? מִדָּוִד, שֶׁכָּתוּב וַיַּרְא דָוִד ׳אֶת מַלְאַךְ יהו"ה׳ (דברי הימים א כא, טז) - ׳וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ נְטוּיָה עַל׳ יְרוּשָׁלַיִם - וְאָז נִשְׁחֲתָה הָאָרֶץ.
בלשון הזוהר
יָכוֹל אַף בְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל כֵּן. וְהָא תָּנִינָן אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל לָא שַׁרְיָא עֲלָהּ רוּחָא אָחֳרָא וְלָא מְמַנָּא אָחֳרָא בַּר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְחוֹדוֹי. תָּא חֲזֵי, דְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל הָכִי הוּא דְּלָא שַׁרְיָא עֲלָהּ מְמַנָּא וְלָא שְׁלִיחָא אָחֳרָא בַּר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְחוֹדוֹי. אֲבָל שַׁעֲתָא חָדָא שַׁרְיָא עֲלָהּ לְחַבְּלָא בְּנִי נָשָׁא. מְנָלָן מִדָּוִד דִּכְתִיב, וַיַּרְא דָוִד ׳אֶת מַלְאַךְ יהו"ה׳ (דברי הימים א כא, טז) ׳וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ נְטוּיָה עַל׳ יְרוּשָׁלִַם וּכְדֵין אִתְחַבָּלַת אַרְעָא.
מלאך ה' הוא הקב"ה עצמו - לטוב ולרע על הארץ
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אֲפִלּוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הקב"ה הָיָה. כָּתוּב כָּאן מַלְאַךְ יהו"ה, וְכָתוּב שָׁם ׳הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי׳ (בראשית מח, טז), וְכָתוּב ׳וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים׳ (שמות יד, יט) - הֵן לְטוֹב הֵן לְרַע שׁוֹלֵט עָלֶיהָ הקב"ה. לְטוֹב - מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נִמְסְרָה תַּחַת שְׁאָר הַמְמֻנִּים, וְכָל דַּיָּרֵי הָעוֹלָם יִתְבַּיְּשׁוּ מִמַּעֲשֵׂיהֶם. לְרַע - כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׂמְחוּ אֵלֶּה לִשְׁלֹט עָלֶיהָ.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אֲפִלּוּ בְּהַהִיא שַׁעֲתָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוָה. כְּתִיב הָכָא מַלְאַךְ יהו"ה, וּכְתִיב הָתָם ׳הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתִי׳ (בראשית מח, טז), וּכְתִיב ׳וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלהִים׳ (שמות יד, יט) - הֵן לְטַב וְהֵן לְבִישׁ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שַׁלִּיט עֲלָהּ. לְטַב בְּגִין דְּלָא אִתְמַסְּרָא תְּחוֹת שְׁאָר מְמַנָּן, וְכָל דָּיְירֵי עָלְמָא יִכְסְפוּן מִן עוֹבָדַיְיהוּ. לְבִישׁ בְּגִין דְּלָא יֶחדוּן אִנּוּן לְשַׁלְטָאָה עֲלָהּ.
חורבן המקדש - מעשה ה' עצמו ולא ממונה אחר
וְאִם תֹּאמַר, וַהֲרֵי כָּתוּב ׳כִּי רָאֲתָה גוֹיִם בָּאוּ מִקְדָּשָׁהּ׳ (איכה א, י), וְהֶחֱרִיבוּ אֶת הַבַּיִת - וְאִם לֹא שׁוֹלְטִים אוֹתָם מְמֻנִּים, לֹא נֶחֱרַב הַמִּקְדָּשׁ! בֹּא רְאֵה, כָּתוּב כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ, וְכָתוּב ׳עָשָׂה יהו"ה אֲשֶׁר זָמָם׳ (שם ב, יז).
בלשון הזוהר
וְאִי תֵימָא וְהָא כְּתִיב, ׳כִּי רָאֲתָה גוֹיִם בָּאוּ מִקְדָשָׁהּ וְחֲרִיבוּ בֵּיתָא׳ (איכה א, י) וְאִי לָאו שָׁלְטִין אִנּוּן מְמַנָּן לָא אִתְחָרַב מַקְדְּשָׁא. תָּא חֲזֵי, כְּתִיב כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ וּכְתִיב ׳עָשָׂה יהו"ה אֶת אֲשֶׁר זָמַם׳.
עליית הארץ והתקשטותה כנקבה לזכר בשעת התשובה
בֹּא רְאֵה, כָּתוּב ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה׳ (בראשית ו, יב). נִשְׁחָתָה וַדַּאי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. כָּךְ גַּם ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה׳ (יונה ג, י) - שֶׁהֲרֵי אָז הָאָרֶץ קוֹרֵאת לְמַעְלָה וְעוֹלָה בַּעֲלִיָּה עֶלְיוֹנָה וּמְקַשֶּׁטֶת פָּנֶיהָ כִּנְקֵבָה שֶׁמִּתְקַשֶּׁטֶת אֶל הַזָּכָר, כָּךְ גַּם הָאָרֶץ, שֶׁהֲרֵי גִּדְּלָה בָנִים צַדִּיקִים לַמֶּלֶךְ.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה׳ (בראשית ו, יב). נִשְׁחָתָה וַדַּאי כְּמָה דְּאִתְּמָר. הָכִי נָמֵי ׳וַיַּרְא אֱלהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה׳ (יונה ג, י) - דְּהָא כְּדֵין אַרְעָא קָרָאת לְעֵילָא וְסָלְקָא בִּסְלִיקוּ עִלָּאָה וּמְקַשְׁטָא אַנְפָּהָא. כְּנוּקְבָא דִּמְקַשְׁטָא לְגַבֵּי דְכוּרָא. הָכִי נָמֵי אַרְעָא. דְּהָא גְּדִילַת בְּנִין זַכָּאִין לְמַלְכָּא.
הארץ כאשה נטמאה או חסרת בושה - כפי גילוי החטא
וְכָאן שֶׁלֹּא שָׁבוּ דּוֹר הַמַּבּוּל מַה כָּתוּב? ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה׳ (בראשית ו, יב) - כְּאִשָּׁה שֶׁנִּטְמְאָה וְהִסְתִּירָה פָנֶיהָ מִבַּעְלָהּ. וּבִזְמַן שֶׁמִּתְרַבִּים חֲטָאֵי בְּנֵי הָאָדָם בְּגָלוּי, הָאָרֶץ שָׂמָה פָנֶיהָ כִּנְקֵבָה שֶׁאֵין לָהּ בּוּשָׁה מִכֹּל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְהָאָרֶץ חָנְפָה תַּחַת יֹשְׁבֶיהָ׳ (ישעיה כד, ה) - וְעַל זֶה וַיַּרְא כִּי נִשְׁחָתָה וַדַּאי. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם ׳כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ׳.
בלשון הזוהר
וְהָכָא דְּלָא תָבוּ דָרָא דְּטוֹפָנָא מַה כְּתִיב ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה וְגו'׳ (בראשית ו, יב) כְּאִתְּתָא דְּאִסְתָּאֲבַת וְאַסְתִּירַת אַנְפָּהָא מִבַּעֲלָהּ. וּבְזִמְנָא דְּאַסְגִיאוּ חוֹבֵי בְּנִי נָשָׁא בְּאִתְגַּלְּיָא, אַרְעָא שַׁוִּיתָא אַנְפָּהָא כְּנוּקְבָא דְּלֵית לָהּ כִּסּוּפָא מִכֹּלָּא כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְהָאָרֶץ חָנְפָה תַּחַת יוֹשְׁבֶיהָ׳ (ישעיה כד, ה) - וְעַל דָּא וַיַּרְא כִּי נִשְׁחָתָה וַדַּאי. מַאי טַעֲמָא בְּגִין ׳כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ׳.
׳עשה ה' אשר זמם׳
קריעת אדרת הכבוד וסוד החדוה בדין הרשעים
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.