עליית הארץ והתקשטותה כנקבה לזכר בשעת התשובה
נח · ׳וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה׳ - שריית השכינה כפי מעשי בני אדם · מאמר 7 · פיסקה 6 · דף סא ע"א
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה׳. נִשְׁחָתָה וַדַּאי כְּמָה דְּאִתְּמָר. הָכִי נָמֵי ׳וַיַּרְא אֱלהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה׳ (יונה ג, י) - דְּהָא כְּדֵין אַרְעָא קָרָאת לְעֵילָא וְסָלְקָא בִּסְלִיקוּ עִלָּאָה וּמְקַשְׁטָא אַנְפָּהָא. כְּנוּקְבָא דִּמְקַשְׁטָא לְגַבֵּי דְכוּרָא. הָכִי נָמֵי אַרְעָא. דְּהָא גְּדִילַת בְּנִין זַכָּאִין לְמַלְכָּא.
תרגום
בֹּא רְאֵה, כָּתוּב ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה׳ (בראשית ו, יב). נִשְׁחָתָה וַדַּאי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. כָּךְ גַּם ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה׳ (יונה ג, י) - שֶׁהֲרֵי אָז הָאָרֶץ קוֹרֵאת לְמַעְלָה וְעוֹלָה בַּעֲלִיָּה עֶלְיוֹנָה וּמְקַשֶּׁטֶת פָּנֶיהָ כִּנְקֵבָה שֶׁמִּתְקַשֶּׁטֶת אֶל הַזָּכָר, כָּךְ גַּם הָאָרֶץ, שֶׁהֲרֵי גִּדְּלָה בָנִים צַדִּיקִים לַמֶּלֶךְ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, כתיב ׳וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה׳. נשחתה ודאי כמה דאתמר. הכי נמי ׳וירא אלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה׳ (יונה ג, י) - דהא כדין ארעא קראת לעילא וסלקא בסליקו עלאה ומקשטא אנפהא. כנוקבא דמקשטא לגבי דכורא. הכי נמי ארעא. דהא גדילת בנין זכאין למלכא.
התרגום: בא ראה, כתוב ׳וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה׳ (בראשית ו, יב). נשחתה ודאי, כמו שנאמר. כך גם ׳וירא אלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה׳ (יונה ג, י) - שהרי אז הארץ קוראת למעלה ועולה בעליה עליונה ומקשטת פניה כנקבה שמתקשטת אל הזכר, כך גם הארץ, שהרי גדלה בנים צדיקים למלך.
מן המפרשים
כתם פז: ות"ח כתיב וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה יחזור לענין הראשון כי הרמז על הארץ העליונה כב יכול היא סוד המינקת הנרדית בסרחון הבן נשחתה ודאי כמא דאתמר. ואיפכא הכי נמי כלומר ובהפך ג"כ תשמח ותגיל האר"ץ בתיקון מעשה בניה שנאמר וירא…
מקדש מלך: דהא כדין ארעא וכו' היא המלכות שמתקשטת במעשה התחתונים ולעיל דקאמר ארעא אתתקפת מוכרח שהיא ארץ שלנו ולא המ' דהא קאמר עלה בגין דשכינתא שריא על ארעא ש"מ דארעא אתתקפת היא ארץ שלנו:
אור החמה: נשחתה ודאי כמה דאתמר שהשחתתה של א"י היא בהיות הדין נפעל בה ולא סילוק שכינה כדפי' בח"ל. ובח"ל נשחתה יהיה על הדרך ההוא כדפי':
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: