ממלכת הזוהר › זוהר › נח › מאמר 7: ׳וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה׳ - שריית השכינה כפי מעשי בני אדם › פיסקה 1 (סא ע"א)

שריית השכינה על הארץ כפי מעשי בני האדם

נח · ׳וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה׳ - שריית השכינה כפי מעשי בני אדם · מאמר 7 · פיסקה 1 · דף סא ע"א

לשון הזוהר

׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנִּה נִשְׁחָתָה׳. אַמַּאי נִשְׁחָתָה. בְּגִין ׳כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ׳ - כְּמָה דְּאִתְּמָר. רַבִּי חִיָּיא פָּתַח קְרָא וְאָמַר ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה׳ (יונה ג, י) - תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דִּבְנֵי נָשָׁא זָכָאן וְנָטְרֵי פִּקּוּדֵי דְאוֹרַיְיתָא, כְּדֵין אַרְעָא אִתְתַּקְפַת, וְכָל חֵידוּ אִשְׁתַּכְּחַת בָּהּ. מַאי טַעְמָא בְּגִין דִּשְׁכִינְתָּא שָׁרְיָא עַל אַרְעָא. וּכְדֵין כֹּלָּא עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי בְּחֶדְוָה. וְכַד בְּנֵי נָשָׁא מְחַבְּלָן אָרְחַיְיהוּ וְלָא נָטְרֵי פְּקוּדֵי אוֹרַיְיתָא וְחָטָאן קַמֵּי מָארִיהוֹן, וּכְדֵין כִּבְיָכוֹל דַּחְיָין לָהּ לִשְׁכִינְתָּא מֵעָלְמָא וְאִשְׁתְּאָרַת אַרְעָא מְחַבְּלָא. דְּהָא שְׁכִינְתָּא אִתְדַּחְיָיא וְלָא שָׁרְיָא עֲלָהּ וּכְדֵין אִתְחַבְּלַת. מַאי טַעֲמָא אִתְחַבְּלַת. בְּגִין דְּשַׁרְיָא רוּחָא אָחֳרָא עֲלָהּ דִּמְחַבְּלָא עָלְמָא. וְעַל דָּא אַמְרִינָן דְּיִשְׂרָאֵל יָהֲבֵי עוֹז לֵאלהִים דִּמְקַיְימִין עָלְמָא. אֱלהִים דָּא שְׁכִינְתָּא.

תרגום

׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה׳ (בראשית ו, יב). לָמָּה נִשְׁחָתָה? מִשּׁוּם ׳כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. רַבִּי חִיָּיא פָּתַח פָּסוּק וְאָמַר, ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה׳ (יונה ג, י) - בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם זוֹכִים וְשׁוֹמְרִים אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה, אָז הָאָרֶץ מִתְחַזֶּקֶת וְנִמְצֵאת בָּהּ כָּל הַשִּׂמְחָה. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עַל הָאָרֶץ. וְאָז הַכֹּל, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, בְּחֶדְוָה. וּכְשֶׁבְּנֵי אָדָם מַשְׁחִיתִים דַּרְכֵיהֶם וְלֹא שׁוֹמְרִים אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה וְחוֹטְאִים לִפְנֵי רִבּוֹנָם, אָז כִּבְיָכוֹל דּוֹחִים אֶת הַשְּׁכִינָה מֵהָעוֹלָם, וְנִשְׁאֶרֶת הָאָרֶץ מֻשְׁחֶתֶת, שֶׁהֲרֵי הַשְּׁכִינָה נִדְחֲתָה וְלֹא שׁוֹרָה עָלֶיהָ, וְאָז הִיא נִשְׁחֶתֶת. מָה הַטַּעַם נִשְׁחֶתֶת? מִשּׁוּם שֶׁשּׁוֹרָה רוּחַ אַחֶרֶת עָלֶיהָ שֶׁמְּחַבֶּלֶת אֶת הָעוֹלָם. וְעַל זֶה אוֹמְרִים, שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹתְנִים עֹז לֵאלֹהִים שֶׁמַּעֲמִידִים אֶת הָעוֹלָם. אֱלֹהִים זוֹ שְׁכִינָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה׳. אמאי נשחתה. בגין ׳כי השחית כל בשר את דרכו׳ - כמה דאתמר. רבי חייא פתח קרא ואמר ׳וירא אלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה׳ (יונה ג, י) - תא חזי, בשעתא דבני נשא זכאן ונטרי פקודי דאורייתא, כדין ארעא אתתקפת, וכל חידו אשתכחת בה. מאי טעמא בגין דשכינתא שריא על ארעא. וכדין כלא עלאי ותתאי בחדוה. וכד בני נשא מחבלן ארחייהו ולא נטרי פקודי אורייתא וחטאן קמי מאריהון, וכדין כביכול דחיין לה לשכינתא מעלמא ואשתארת ארעא מחבלא. דהא שכינתא אתדחייא ולא שריא עלה וכדין אתחבלת. מאי טעמא אתחבלת. בגין דשריא רוחא אחרא עלה דמחבלא עלמא. ועל דא אמרינן דישראל יהבי עוז לאלהים דמקיימין עלמא. אלהים דא שכינתא.

התרגום: ׳וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה׳ (בראשית ו, יב). למה נשחתה? משום ׳כי השחית כל בשר את דרכו׳ - כמו שנאמר. רבי חייא פתח פסוק ואמר, ׳וירא אלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה׳ (יונה ג, י) - בא ראה, בשעה שבני אדם זוכים ושומרים את מצוות התורה, אז הארץ מתחזקת ונמצאת בה כל השמחה. מה הטעם? משום שהשכינה שורה על הארץ. ואז הכל, עליונים ותחתונים, בחדוה. וכשבני אדם משחיתים דרכיהם ולא שומרים את מצוות התורה וחוטאים לפני רבונם, אז כביכול דוחים את השכינה מהעולם, ונשארת הארץ משחתת, שהרי השכינה נדחתה ולא שורה עליה, ואז היא נשחתת. מה הטעם נשחתת? משום ששורה רוח אחרת עליה שמחבלת את העולם. ועל זה אומרים, שישראל נותנים עז לאלהים שמעמידים את העולם. אלהים זו שכינה.

מן המפרשים

כתם פז: וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה אמאי נשחתה בגין דהשחית כל בשר. הרגיש כפל הענין במלו' שונות וזה שצריך אתה לדעת שאין בכל התורה אפילו אות אחת נוספת וכ"ש תיבה אחת וכ"ש כפל ענין ואפילו בנביאים ובכתובים ומה שכותבים המפרשים הפשטנים כפל…

אור החמה: וירא אלי"ם וגו' קשיא ליה אם העיקר השחתת הארץ לימא וירא אלי"ם את הארץ והנה נשחתה ולסגי. ואם עיקר השחתת בשר לימא וירא אלי"ם כי השחית כל בשר את דרכו וגומר ואם שניהם לימא וירא אלי"ם את הארץ והנה נשחתה והשחית כל בשר וגומר. לזה פי'…

אור יקר: את הארץ והנה נשחתה ולסגי, ואם עיקר השחתת בשר לימא וירא אלהים.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: