תולדות רוח הקודש שנפסקו - עד ביאת נח והתפזרות דורותיו
נח · תולדות גן עדן שאבדו בחטא - תיקונן ברוח הקודש עד נח · מאמר 6 · פיסקה 4 · דף סא ע"א
לשון הזוהר
אֲבָל אִלְּמָלֵא לא חָטָא אָדָם וְלָא אִתְתָּרַךְ מִגִּנְתָּא דְעֵדֶן. הֲוָה עָבִיד תּוֹלְדוֹת מִסִּטְרָא דְּרוּחַ קוּדְשָׁא דְּקַדִּישִׁין כְּמַלְאֲכֵי עִלָּאִין קָיְימִין לְדָרֵי דָרִין כְּגַוְונָא דִלְעֵילָא. כֵּיוָן דְּחָטָא וְאוֹלִיד בְּנִין לְבַר מִגִּנְתָּא דְעֵדֶן, וְלָא זָכָה לְאַפָּקָא לוֹן מִגִּנְתָּא, לָא אִתְקָיְימוּ אֲפִלּוּ לְאִשְׁתְּרָשָׁא בְּעָלְמָא דָא. עַד דְּאָתָא נֹחַ דְּאִיהוּ צַדִּיק וְעָאל בַּתֵּבָה. וּמִן תֵּבָה נָפְקוּ כָּל דָּרִין דְּעָלְמָא. וּמִתַּמָּן אִתְבַּדְּרוּ לְכָל אַרְבַּע רוּחֵי עָלְמָא. (שייך לקמן ריש סב):
תרגום
אֲבָל אִלְמָלֵא לֹא חָטָא אָדָם וְלֹא גֹרַשׁ מִגַּן עֵדֶן, הָיָה עוֹשֶׂה תוֹלָדוֹת מִצַּד שֶׁל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁקְּדוֹשִׁים כְּמַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים עוֹמְדִים לְדוֹרֵי דוֹרוֹת כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. כֵּיוָן שֶׁחָטָא וְהוֹלִיד בָּנִים מִחוּץ לְגַן עֵדֶן וְלֹא זָכָה לְהוֹצִיאָם מִן הַגָּן, לֹא הִתְקַיְּמוּ אֲפִלּוּ לְהִשְׁתָּרֵשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה, עַד שֶׁבָּא נֹחַ, שֶׁהוּא צַדִּיק, וְנִכְנַס בַּתֵּבָה, וּמֵהַתֵּבָה יָצְאוּ כָּל דּוֹרוֹת הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם הִתְפַּזְּרוּ לְכָל אַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אבל אלמלא לא חטא אדם ולא אתתרך מגנתא דעדן. הוה עביד תולדות מסטרא דרוח קודשא דקדישין כמלאכי עלאין קיימין לדרי דרין כגוונא דלעילא. כיון דחטא ואוליד בנין לבר מגנתא דעדן, ולא זכה לאפקא לון מגנתא, לא אתקיימו אפלו לאשתרשא בעלמא דא. עד דאתא נח דאיהו צדיק ועאל בתבה. ומן תבה נפקו כל דרין דעלמא. ומתמן אתבדרו לכל ארבע רוחי עלמא. (שייך לקמן ריש סב):
התרגום: אבל אלמלא לא חטא אדם ולא גרש מגן עדן, היה עושה תולדות מצד של רוח הקדש, שקדושים כמלאכים עליונים עומדים לדורי דורות כמו שלמעלה. כיון שחטא והוליד בנים מחוץ לגן עדן ולא זכה להוציאם מן הגן, לא התקימו אפלו להשתרש בעולם הזה, עד שבא נח, שהוא צדיק, ונכנס בתבה, ומהתבה יצאו כל דורות העולם, ומשם התפזרו לכל ארבע רוחות העולם.
מן המפרשים
אור החמה: והרא"ג כתב אלמלא דחבו ישראל בעגלא ואמשיכו עלייהו ה"ג: ואי אפשר לון לאתקיימא דסטר' אחרא אתערב בהון אבל וכו' ה"ג: כגוונא דלעילא ולא הוה אשתכח בהו יצה"ר כיון דחטא וכו' ה"ג: ולא זכה לאפקא לון מתמן הכונה שאדם הוליד בנים בג"ע כמ"ש…
אור יקר: מגנתא דעדן ולא אמר בגנתא, וכלל בחלוקה הזאת הראשונה שהיא היא, כשנדע הראשונה נדע השגיח, כי בהודיע מעלת הראשונה נדע מה היו התולדות קודם אף אם נתגשמו אח״כ ואמר.
שעת רצון: אבל אלמלא לא חטא אדם ולא אתתרך מגנתא דעדן הוה עביד תולדות מסטרא דרוח קודשא דקדישין כמלאכי עלאין קיימין לדרי דרין כגוונא דלעילא. פירוש, ואע"ג שכתב רבינו ז"ל בשער מ"ד ומ"ן (ע"ח של"ט) פי"ד ז"ל, והענין כי המלאכים נבראים ע"י זווג…