ממלכת הזוהר › זוהר › נח › מאמר 44: ׳הן עם אחד ושפה אחת לכולם׳ - חכמת הדורות, בלבול הלשון ואחדות המגינה › פיסקה 6 (עו ע"א)

חכמת אדם הראשון - הסתלקותה בחטא והשבתה החלקית

נח · ׳הן עם אחד ושפה אחת לכולם׳ - חכמת הדורות, בלבול הלשון ואחדות המגינה · מאמר 44 · פיסקה 6 · דף עו ע"א

לשון הזוהר

יָהַב חָכְמְתָא עִלָּאָה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, וּבְהַהִיא חָכְמָה דְּאִתְגְּלֵי לֵיהּ יָדַע דַּרְגִּין, וְאִתְדְּבַק בְּיֵצֶר הָרָע, עַד דְּאִסְתַּלְּקוּ מִנֵּיהּ מַבּוּעֵי דְחָכְמְתָא. וּלְבָתַר תָּב קַמֵּי מָארֵיהּ, וְאִתְגַּלְּיָין לֵיהּ מִנַּיְיהוּ וְלָא כְּקַדְמִיתָא. לְבָתַר בְּהַהוּא סִפְרָא דִילֵיהּ יָדַע חָכְמָאן. וּלְבָתַר אָתוּ בְּנֵי נָשָׁא וְאַרְגִּיזוּ קַמֵּיהּ.

תרגום

נָתַן חָכְמָה עֶלְיוֹנָה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן. וּבְאוֹתָהּ חָכְמָה שֶׁהִתְגַּלְּתָה לוֹ, יָדַע דְּרָגוֹת וְנִדְבַּק בַּיֵּצֶר הָרָע, עַד שֶׁהִסְתַּלְּקוּ מִמֶּנּוּ מַעְיְנוֹת הַחָכְמָה, וְאַחַר כָּךְ שָׁב לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ וְהִתְגַּלּוּ לוֹ מֵהֶם, וְלֹא כְּמוֹ מִקֹּדֶם. אַחַר כָּךְ בְּאוֹתוֹ הַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ יָדַע חָכְמוֹת. אַחַר כָּךְ בָּאוּ בְּנֵי אָדָם וְהִרְגִּיזוּ לְפָנָיו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: יהב חכמתא עלאה לאדם הראשון, ובההיא חכמה דאתגלי ליה ידע דרגין, ואתדבק ביצר הרע, עד דאסתלקו מניה מבועי דחכמתא. ולבתר תב קמי מאריה, ואתגליין ליה מנייהו ולא כקדמיתא. לבתר בההוא ספרא דיליה ידע חכמאן. ולבתר אתו בני נשא וארגיזו קמיה.

התרגום: נתן חכמה עליונה לאדם הראשון. ובאותה חכמה שהתגלתה לו, ידע דרגות ונדבק ביצר הרע, עד שהסתלקו ממנו מעינות החכמה, ואחר כך שב לפני רבונו והתגלו לו מהם, ולא כמו מקדם. אחר כך באותו הספר שלו ידע חכמות. אחר כך באו בני אדם והרגיזו לפניו.

מן המפרשים

הסולם: יהב חכמתא עלאה וכו': נתן חכמה העליונה לאדם הראשון, ועל ידי חכמה ההיא שנתגלה אליו, ידע את המדרגות. והוא נתדבק ביצר הרע עד שנסתלקו ממנו מעינות החכמה, ואחר כך שב אל רבונו, וחזרו ונתגלו לו מקצת מדרגות, מהם, ולא כבתחילה ואח"כ בספר…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר