׳הן עם אחד ושפה אחת לכולם׳
חכמת הדורות, בלבול הלשון ואחדות המגינה
עם אחד ושפה אחת - מיזוג הדרגות מוליד את הפיזור
׳וַיֹּאמֶר יהו"ה הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם׳ (בראשית יא, ו) - מִשּׁוּם שֶׁכֻּלָּם כְּאֶחָד, בְּיִחוּד, שֶׁכֻּלָּם יַעֲשׂוּ וְיַצְלִיחוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם, יִתְפַּזְּרוּ הַדְּרָגוֹת כָּל אֶחָד לַצַּד שֶׁלּוֹ, וּבִגְלַל זֶה יִתְפַּזְּרוּ כָּל אֵלֶּה שֶׁלְּמַטָּה. מַה כָּתוּב? ׳וַיָּפֶץ יהו"ה אֹתָם מִשָּׁם׳.
בלשון הזוהר
׳וַיֹּאמֶר יהו"ה הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם׳ (בראשית יא, ו). בְּגִין דְּכֻלְהוּ כְּחֲדָא, בְּיִיחוּדָא דְּכֻלְהוֹן יַעַבְדוּן וְיִצְלְחוּן בְּעוֹבָדַיְיהוּ. יִתְבַּדְּרוּן דַּרְגִּין כָּל חַד לְסִטְרֵיהּ. וּבְגִין כָּךְ יִתְבַּדְּרוּן כָּל הַנֵּי דִלְתַתָּא. מַה כְּתִיב. ׳וַיָּפֶץ יהו"ה אוֹתָם מִשָּׁם׳.
בלבול הלשון - שלילת הסיוע שהעניקה להם לשון הקודש
וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה הִתְבַּלְבְּלָה לְשׁוֹנָם (פִּזַּר וּבִלְבֵּל אוֹתָם הקב"ה)? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁכֻּלָּם מְדַבְּרִים בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, אוֹתָהּ לָשׁוֹן עָשְׂתָה לָהֶם סִיּוּעַ. מִשּׁוּם שֶׁבְּמַעֲשֶׂה וּבְדִבּוּר הַפֶּה דְּבָרִים הַלָּלוּ תְּלוּיִים לְהַדְבִּיק כַּוָּנַת הַלֵּב, וּבָזֶה עוֹשִׂים סִיּוּעַ לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁרָצוּ לְהָקִים.
בלשון הזוהר
וְאִי תֵימָא לִישַׁנְהוֹן אַמַּאי אִתְבַּלְבֵּל (אתבדר ובלבל לון קודשא בריך הוא). אֶלָּא בְּגִין דְּכֻלְהוֹן מְמַלְּלִין בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. הַהוּא לִישְׁנָא קָא עָבִיד לוֹן סִיּוּעָא. בְּגִין דִּבְעוֹבָדָא וּבְמִלּוּלָא דְפוּמָא תַּלְיָין מִלִּין אִלֵּין לְאַדְבְּקָא כַּוָּנָה דְלִבָּא. וּבְדָא עָבְדֵי סִיּוּעָא לְהַהוּא אֲתַר דְּבָעֵי לְאַקָמָא.
צבא מעלה מכיר רק לשון הקודש - ושבירתה שברה כוחם
וְעַל זֶה הִתְבַּלְבְּלָה לְשׁוֹנָם שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְחַזֵּק רְצוֹנָם בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. כֵּיוָן שֶׁהִתְחַלְּפָה לְשׁוֹנָם, לֹא הִצְלִיחוּ בַּמַּעֲשֶׂה, מִשּׁוּם שֶׁהַצָּבָא שֶׁל מַעְלָה לֹא יוֹדְעִים וְלֹא מַכִּירִים - רַק אֶת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וּכְשֶׁהִתְבַּלְבְּלָה לְשׁוֹנָם, נֶחֱלַשׁ כֹּחָם וְנִשְׁבַּר תָּקְפָּם.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא אִתְבַּלְבָּל לִישַׁנְהוֹן דְּלָא יָכִילוּ לְאִתְתַּקָּפָא רְעוּתְהוֹן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. כֵּיוָן דְּאִתְחַלַּף לִישַׁנְהוֹן לָא אַצְלָחוּ בְּעוֹבָדָא בְּגִין דְּחֵילָא דִּלְעֵילָא לָא יָדְעֵי וְלָא אִשְׁתְּמוֹדְעֵי בַּר בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְכַד אִתְבַּלְבָּל לִישְׁנָא דִלְהוֹן אִתְחַלַּשׁ חֵילֵיהוֹן וְאִתְבַּר תּוּקְפָא דִלְהוֹן.
צבאות השמים מכירים לשון קודש בלבד - ולכן חדלו לבנות
בֹּא רְאֵה, שֶׁהֲרֵי דִּבּוּר (זֶה) שֶׁאוֹמְרִים הַתַּחְתּוֹנִים בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, כָּל צִבְאוֹת הַשָּׁמַיִם יוֹדְעִים בּוֹ וּמַחֲזִיקִים בּוֹ, וְלָשׁוֹן אַחֶרֶת אֵינָם יוֹדְעִים וְלֹא מַכִּירִים בָּהּ. וְעַל זֶה, כֵּיוָן שֶׁהִתְבַּלְבְּלָה לְשׁוֹנָם שֶׁל אֵלֶּה, מִיָּד ׳וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר׳ (בראשית יא, ח), שֶׁהֲרֵי נִשְׁבַּר כֹּחָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת דָּבָר בָּרָצוֹן שֶׁלָּהֶם.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, דְּהָא מִלָּה (דא) דְּאָמְרֵי תַּתָּאֵי בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, כֻּלְהוּ חֵילֵי שְׁמַיָא יָדְעֵי בֵּיהּ וְאִתְתַּקְפֵי בֵּיהּ. וְלִישַׁן אָחֳרָא לָא יָדְעִין וְלָא אִשְׁתְּמוֹדְעֵי בֵּיהּ. וְעַל דָּא אִלֵּין כֵּיוָן דְּאִתְבַּלְבָּל לִישָׁנָא דִלְהוֹן, מִיָּד ׳וַיַּחְדְּלוּ לִבְנוֹת הָעִיר׳ (בראשית יא, ח). דְּהָא אִתְבַּר חֵילַיְיהוּ וְלָא יָכִילוּ לְמֶעְבַּד מִדֵּי בִּרְעוּתָא דִלְהוֹן.
הורדת סודות החכמה לעולם - קלקול בני אדם והתגרותם בה
׳שֶׁיִּהְיֶה שְׁמוֹ (שֵׁם הָאֱלוֹהַּ) (שֶׁל הקב"ה) מְבֹרָךְ מֵהָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם, שֶׁהַחָכְמָה וְהַגְּבוּרָה שֶׁלּוֹ הִיא׳ (דניאל ב, כ). שֶׁהֲרֵי מִשּׁוּם (זֶה) שֶׁהוֹרִיד הקב"ה סוֹדוֹת הַחָכְמָה לָעוֹלָם, הִתְקַלְקְלוּ בָהּ בְּנֵי אָדָם וְרָצוּ לְהִתְגָּרוֹת בּוֹ.
בלשון הזוהר
לֶהֱוֵי ׳שְׁמֵיהּ (די אלהא׳ (דניאל ב, כ)) (דקודשא בריך הוא) ׳מְבָרַךְ מִן עָלְמָא וְעַד עָלְמָא, דִי חָכְמְתָא וּגְבוּרָתָא דִי לֵהּ הִיא׳. דְּהָא בְּגִין (דא) דְּאַנְחִית קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רָזֵי דְּחָכְמְתָא לְעָלְמָא, אִתְקַּלְקָלוּ בֵּיהּ בְּנֵי נָשָׁא וּבָעוּ לְאִתְגָּרָא בֵּיהּ.
חכמת אדם הראשון - הסתלקותה בחטא והשבתה החלקית
נָתַן חָכְמָה עֶלְיוֹנָה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן. וּבְאוֹתָהּ חָכְמָה שֶׁהִתְגַּלְּתָה לוֹ, יָדַע דְּרָגוֹת וְנִדְבַּק בַּיֵּצֶר הָרָע, עַד שֶׁהִסְתַּלְּקוּ מִמֶּנּוּ מַעְיְנוֹת הַחָכְמָה. וְאַחַר כָּךְ שָׁב לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ וְהִתְגַּלּוּ לוֹ מֵהֶם, וְלֹא כְּמוֹ מִקֹּדֶם. אַחַר כָּךְ בְּאוֹתוֹ הַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ יָדַע חָכְמוֹת. אַחַר כָּךְ בָּאוּ בְּנֵי אָדָם וְהִרְגִּיזוּ לְפָנָיו.
בלשון הזוהר
יָהַב חָכְמְתָא עִלָּאָה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, וּבְהַהִיא חָכְמָה דְּאִתְגְּלֵי לֵיהּ יָדַע דַּרְגִּין, וְאִתְדְּבַק בְּיֵצֶר הָרָע, עַד דְּאִסְתַּלְּקוּ מִנֵּיהּ מַבּוּעֵי דְחָכְמְתָא. וּלְבָתַר תָּב קַמֵּי מָארֵיהּ, וְאִתְגַּלְּיָין לֵיהּ מִנַּיְיהוּ וְלָא כְּקַדְמִיתָא. לְבָתַר בְּהַהוּא סִפְרָא דִילֵיהּ יָדַע חָכְמָאן. וּלְבָתַר אָתוּ בְּנֵי נָשָׁא וְאַרְגִּיזוּ קַמֵּיהּ.
שלשלת נותני החכמה - נח, אברהם ויעקב וכשלונות יוצאי חלציהם
נָתַן חָכְמָה לְנֹחַ וְעָבַד בָּהּ אֶת הקב"ה, וְאַחַר כָּךְ מַה כָּתוּב? ׳וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל׳ (בראשית ט, כא) - כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. נָתַן חָכְמָה לְאַבְרָהָם וְעָבַד בָּהּ אֶת הקב"ה. אַחַר כָּךְ יָצָא מִמֶּנּוּ יִשְׁמָעֵאל שֶׁהִרְגִּיז לִפְנֵי הקב"ה. וְכֵן יִצְחָק יָצָא מִמֶּנּוּ עֵשָׂו. יַעֲקֹב לָקַח שְׁתֵּי אֲחָיוֹת.
בלשון הזוהר
יָהַב חָכְמְתָא לְנֹחַ וּפְלַח בָּהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְבָתַר מַה כְּתִיב ׳וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל׳ (בראשית ט, כא) כְּמָה דְּאִתְּמָר. יָהַב חָכְמְתָא לְאַבְרָהָם וּפְלַח בָּהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. לְבָתַר נָפַק מִנֵּיהּ יִשְׁמָעֵאל דְּאַרְגִּיז קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְכֵן יִצְחָק נָפַק מִנֵּיהּ עֵשָׂו. יַעֲקֹב נְסַב תְּרֵין אֲחָתָן.
חכמת משה - נאמנות שלמה בכל הדרגות בלא סטיה
נָתַן חָכְמָה לְמֹשֶׁה, מַה כָּתוּב בּוֹ? ׳בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא׳ (במדבר יב, ז). וְלֹא הָיָה כְּמֹשֶׁה שַׁמָּשׁ נֶאֱמָן בְּכָל הַדְּרָגוֹת, וְלֹא סָטָה לִבּוֹ בִּתְשׁוּקַת אֶחָד מֵהֶם, אֶלָּא עָמַד בָּאֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה כָּרָאוּי.
בלשון הזוהר
יָהַב חָכְמְתָא לְמשֶׁה מַה כְּתִיב בֵּיהּ ׳בְּכָל בֵּיתִי נְאֱמָן הוּא׳ (במדבר יב, ז). וְלָא הֲוָה כְּמשֶׁה שַׁמָּשׁ מְהֵימָן בְּכֻלְהוּ דַּרְגִּין וְלָא סָטָא לִבֵּיהּ בְּתִיאוּבְתָּא דְּחַד מִנַּיְיהוּ. אֶלָּא קָאִים בִּמְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה כְּדְקָא יְאוּת.
חכמת שלמה - גאוותו ׳ואכל׳ ועונשה בהקמת שטן
נָתַן חָכְמָה עֶלְיוֹנָה לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ. אַחַר כָּךְ מַה כָּתוּב בּוֹ? ׳מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה׳ (משלי א, א) ׳הַמַּשָּׂא נְאֻם הַגֶּבֶר לְאִיתִיאֵל לְאִיתִיאֵל וְאֻכָל׳ (שם ל, א). אָמַר שְׁלֹמֹה, אִתִּי אֵל, וְהַחָכְמָה שֶׁלּוֹ הִיא. וְ ׳אֻכָל׳ - וַאֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת רְצוֹנִי. אַחַר כָּךְ ׳וַיָּקֶם יהו"ה שָׂטָן לִשְׁלֹמֹה וְגוֹ'׳ (מלכים א יא, יד).
בלשון הזוהר
יָהַב חָכְמְתָא עִלָּאָה לִשְׁלֹמֹה מַלְכָּא. לְבָתַר מַה כְּתִיב בֵּיהּ ׳מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה׳ (משלי א, א) ׳הַמַּשָּׂא נְאֻם הַגֶּבֶר לְאִיתִיאֵל לְאִיתִיאֵל וְאֻכָל׳ (משלי ל, א). אָמַר שְׁלֹמֹה אִתִּי אֵל וְחָכְמְתָא דִילֵיהּ הוּא. וְ ׳אוּכָל׳ וְאֵיכוּל לְמֶעְבַּד רְעוּתִי. לְבָתַר ׳וַיָּקֶם יהו"ה שָׂטָן לִשְׁלֹמֹה וְגו'׳ (מלכים א יח).
קצת חכמת הראשונים בידי דור הפלגה - התגרות שהובילה לפיזורם
בֹּא רְאֵה, מִשּׁוּם קְצָת חָכְמָה שֶׁמָּצְאוּ אֵלֶּה מֵאוֹתָהּ חָכְמַת הָרִאשׁוֹנִים, הִתְגָּרוּ בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּבָנוּ מִגְדָּל וְעָשׂוּ כָּל מַה שֶּׁעָשׂוּ, עַד שֶׁהִתְפַּזְּרוּ ׳מֵעַל פְּנֵי הָאָרֶץ׳, וְלֹא נִשְׁאֲרָה בָהֶם חָכְמָה לַעֲשׂוֹת דָּבָר.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בְּגִין זְעִירוּ דְּחָכְמְתָא דְּאַשְׁכָּחוּ אִלֵּין מֵהַהוּא חָכְמָה דְּקַדְמָאֵי, אִתְגָּרוּ בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבָנוּ מִגְדָּל וְעֲבָדוּ כָּל מַה דְּעֲבָדוּ, עַד דְּאִתְבַּדָּרוּ מֵאַנְפֵּי אַרְעָא וְלָא אִשְׁתָּאַר בְּהוּ חָכְמָה לְמֶעְבַּד מִידֵּי.
עתיד - חכמה מחודשת לעבודת הבורא ולא להשחתה
אֲבָל לֶעָתִיד לָבֹא הקב"ה יְעוֹרֵר חָכְמָה בָּעוֹלָם וְיַעַבְדוּ אוֹתוֹ בָּהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי׳ (יחזקאל לו, כז). לֹא כָּרִאשׁוֹנִים שֶׁהִשְׁחִיתוּ בָהּ אֶת הָעוֹלָם, אֶלָּא ׳וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם׳.
בלשון הזוהר
אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יִתְעַר חָכְמְתָא בְּעָלְמָא וְיִפְלְחוּן לֵיהּ בָּהּ הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי׳ (יחזקאל לו, כז). לָאו כְּקַדְמָאֵי דְּחֲבִילוּ בֵּיהּ עָלְמָא. אֶלָּא וְעָשִׂיתִי אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ ׳וְאֶת מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם׳.
׳מתהלך׳ ולא ׳מהלך׳ - הבחנת נוקבא וזכר באילן הגן
רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי חִיָּיא הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי חִיָּיא, נִפְתַּח בַּתּוֹרָה וְנֹאמַר דָּבָר. פָּתַח רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר, ׳כִּי יהו"ה אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךְ לְהַצִּילְךְ וְלָתֵת אֹיְבֶיךְ לְפָנֶיךְ וְהָיָה מַחֲנֶיךְ קָדוֹשׁ וְלֹא יִרְאֶה בְךְ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךְ׳ (דברים כג, טו). ׳כִּי יהו"ה אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ׳? מְהַלֵּךְ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם׳ (בראשית ג, ח) - וְזֶהוּ אִילָן שֶׁאָכַל מִמֶּנּוּ אָדָם הָרִאשׁוֹן. ׳מִתְהַלֵּךְ׳ - נוּקְבָּא, ׳מְהַלֵּךְ׳ - זָכָר.
בלשון הזוהר
רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי חִיָּיא הֲווּ אָזְלֵי בְּאָרְחָא. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי חִיָּיא נִפְתַּח בְּאוֹרַיְיתָא וְנֵימָא מִלָּה. פָּתַח רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר ׳כִּי יהו"ה אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנְךָ לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהָיָה מַחְנְיךָ קָדוֹשׁ וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ׳ (דברים כג, טו). ׳כִּי יהו"ה אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ׳, מְהַלֵּךְ מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר ׳מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם׳ (בראשית ג, ח). וְדָא הוּא אִילָנָא דְּאָכַל מִנֵּיהּ אָדָם הָרִאשׁוֹן. ׳מִתְהַלֵּךְ׳ - נוּקְבָא, ׳מְהַלֵּךְ׳ - דְּכַר.
ההולך לפני האדם הזוכה בדרכו - להצילו משליטת אחר
וְזֶהוּ שֶׁהָלַךְ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהָיוּ הוֹלְכִים בַּמִּדְבָּר, שֶׁכָּתוּב ׳וַיהו"ה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְגוֹ'׳ (שמות יג, כא). וְהוּא שֶׁהוֹלֵךְ לִפְנֵי הָאָדָם כְּשֶׁהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ, שֶׁכָּתוּב ׳צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו׳ (תהילים פה, יד) - וְזֶהוּ שֶׁהוֹלֵךְ לִפְנֵי הָאָדָם בְּשָׁעָה שֶׁהוּא זוֹכֶה. וְלָמָּה? ׳לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ׳ - לְהַצִּיל אָדָם בַּדֶּרֶךְ וְלֹא יִשְׁלֹט בּוֹ אַחֵר.
בלשון הזוהר
וְדָא הוּא דְּאָזִיל קַמַּיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל כַּד הֲווּ אָזְלֵי בְּמַדְבְּרָא דִּכְתִיב ׳וַיהו"ה הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְגו'׳ (שמות יג, כא). הוּא דְּאָזִיל קַמֵּיהּ דְבַּר נָשׁ כַּד אָזִיל בְּאָרְחָא. דִּכְתִיב, ׳צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו׳ (תהילים פה, יד). וְדָא הוּא דְּאָזִיל קַמֵּיהּ דְּבַּר נָשׁ בְּשַׁעֲתָא דְּאִיהוּ זָכֵי. וְלָמָּה. ׳לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אוֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ׳. לְאִשְׁתְּזָבָא בַּר נָשׁ בְּאָרְחָא וְלָא יִשְׁלוֹט בֵּיהּ אָחֳרָא.
טהרת האדם - ׳מחניך קדוש׳ הם איברי הגוף המתוקנים
וְלָכֵן צָרִיךְ אָדָם לְהִשָּׁמֵר מֵחֲטָאָיו וּלְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ. מַה טָּהֳרָה זוֹ? שֶׁכָּתוּב ׳וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ׳ (דברים כג, טו). מַה זֶּה ׳קָדוֹשׁ׳? קְדוֹשִׁים הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא ׳מַחֲנֶיךְ קָדוֹשׁ׳ - אֵלּוּ אֵיבְרֵי הַגּוּף שֶׁהַגּוּף מִתְחַבֵּר וְנִתְקָן בָּהֶם. וְלָכֵן ׳וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ׳. ׳וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר׳.
בלשון הזוהר
וּבְגִין כָּךְ לִבָּעֵי לֵיהּ לְבַּר נָשׁ לְאִסְתַּמְּרָא מֵחוֹבוֹי וּלְדַכָּאָה לְגַרְמֵיהּ. מַאי דַּכְיוּ דָּא. דִּכְתִיב, ׳וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ׳ (דברים כג, טו). מַאי ׳קָדוֹשׁ׳, קְדוֹשִׁים מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא ׳מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ׳ אִלֵּין שַׁיְיפֵי גוּפָא דְּגוּפָא אִתְחַבַּר וְאִתְתַּקַּן בְּהוּ. וּבְגִין כָּךְ ׳וְהָיָה מַחֲנְיךָ קָדוֹשׁ׳. ׳וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר׳.
׳ערות דבר׳ - טומאת הדיבור היוצא מפי הרשעים
מַה זֶּה ׳עֶרְוַת דָּבָר׳? זֶה דְּבַר (עֶרְוָה) עֲרָיוֹת, שֶׁזֶּה הוּא דָבָר שהקב"ה מוֹאֵס בּוֹ יוֹתֵר מֵהַכֹּל. כֵּיוָן שֶׁאָמַר ׳וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת׳ - לָמָּה דָּבָר? אֶלָּא רִשְׁעֵי הָעוֹלָם הַלָּלוּ שֶׁגּוֹעֲלִים וּמְטַמְּאִים אֶת עַצְמָם בְּדִבּוּרָם שֶׁיּוֹצֵא מִפִּיהֶם, וְזֶהוּ ׳עֶרְוַת דָּבָר׳.
בלשון הזוהר
מַאי ׳עֶרְוַת דָּבָר׳. דָּא מִלְּתָא (ערייתא) דְעֶרְיָין. דְּדָא הוּא מִלָּה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָאִיס בָּהּ יַתִּיר מִכֹּלָּא. כֵּיוָן דְּאָמַר ׳וְלא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת׳, אַמַּאי דָּבָר. אֶלָּא הַנִּי חַיָּיבֵי עָלְמָא דְּגָעֲלֵי וּמְסָאֲבֵי גַרְמַיְיהוּ בְּמִלָּה דִּלְהוֹן דְּנָפְקֵי מִפּוּמַיְיהוּ וְהָא אִיהוּ ׳עֶרְוַת דָּבָר׳.
עיסוק בתורה בדרך - עטרת התורה ואי-פרישת השכינה
וְכָל כָּךְ לָמָּה? מִשּׁוּם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְפָנֶיךְ. וְאִם אַתָּה עוֹשֶׂה כָּךְ, מִיָּד - וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךְ, שֶׁלֹּא יֵלֵךְ עִמְּךְ וְיָשׁוּב מֵאַחֲרֶיךְ. וְאָנוּ הֲרֵינוּ הוֹלְכִים לְפָנָיו בַּדֶּרֶךְ, נִתְעַסֵּק בְּדִבְרֵי תוֹרָה. שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה מִתְעַטֶּרֶת עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם וְהַשְּׁכִינָה לֹא זָזָה מִמֶּנּוּ.
בלשון הזוהר
וְכָל כָּךְ לָמָּה. בְּגִין דְּאִיהוּ אָזִיל קַמָּךְ. וְאִי אַתְּ עָבִיד כְּדֵין, מִיָּד וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ, דְּלָא יֵזִיל בַּהֲדָךְ וְיֵיתוּב מֵאַחֲרֶיךָ. וְאֲנַן הָא אַזְלִינָן קַמֵּיהּ בְּאָרְחָא נִתְעַסֵּק בְּמִלֵּי דְאוֹרַיְיתָא. דְּהָא אוֹרַיְיתָא אִתְעַטְּרָא עַל רֵישֵׁיהּ דְּבַר נָשׁ וּשְׁכִינְתָּא לָא אַעֲדִיאַת מִינֵּיהּ.
׳וימצאו׳ - מציאת סודות חכמה קדומה מבני המבול
פָּתַח רַבִּי חִיָּיא וְאָמַר, ׳וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְגוֹ'׳. בֹּא רְאֵה מַה כָּתוּב, ׳וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם׳. מַה זֶּה ׳מִקֶּדֶם׳? - מִקַּדְמוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. ׳וַיִּמְצְאוּ׳? ׳וַיִּרְאוּ׳ צָרִיךְ הָיָה לִהְיוֹת! מַה זֶּה ׳וַיִּמְצְאוּ׳? אֶלָּא מְצִיאָה מָצְאוּ שָׁם מִסּוֹדֵי הַחָכְמָה מֵהַקַּדְמוֹנִים שֶׁהִתְנַעֲרָה שָׁם מִבְּנֵי הַמַּבּוּל, וּבָהּ הִתְעַסְּקוּ לַעֲשׂוֹת בְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁעָשׂוּ לְסָרֵב לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהָיוּ אוֹמְרִים בַּפֶּה וְעוֹשִׂים מַעֲשֶׂה.
בלשון הזוהר
פָּתַח רַבִּי חִיָּיא וְאָמַר, ׳וַיֹּאמֶר ה' הֶן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְגוֹ'׳. תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב, ׳וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם׳. מַאי ׳מִקֶּדֶם׳ - מִקַּדְמוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. ׳וַיִּמְצְאוּ׳. ׳וַיִּרְאוּ׳ מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי ׳וַיִּמְצְאוּ׳. אֶלָּא מְצִיאָה אַשְׁכָּחוּ תַּמָּן מֵרָזֵי דְחָכְמְתָא מִקַּדְמָאֵי דְּאִתְנְעַר תַּמָּן מִן בְּנֵי טוֹפָנָא, וּבָהּ אִשְׁתַּדְלוּ לְמֶעְבַּד בְּהַהִיא עֲבִידְתָּא דְּעֲבָדוּ לְסַרְבָא בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהֲווּ אָמְרֵי בְּפוּמָא וְעַבְדֵי עֲבִידְתָּא.
לב אחד ולשון קודש מבטיחים הצלחה - ולכן בלבול הדרגות
רְאֵה מַה כָּתוּב, ׳הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם׳ (בראשית יא, ו) - מִשּׁוּם שֶׁהֵם בְּלֵב אֶחָד וּבְרָצוֹן אֶחָד וּמְדַבְּרִים בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. ׳וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת׳ - וְאֵין מִי שֶׁיִּמְנַע מַעֲשֵׂיהֶם. אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה? אֲבַלְבֵּל לָהֶם הַדְּרָגוֹת שֶׁל מַעְלָה וּלְשׁוֹנָם שֶׁלְּמַטָּה, וְאָז נִמְנַע מַעֲשֶׂה שֶׁלָּהֶם.
בלשון הזוהר
חָמֵי מַה כְּתִיב, ׳הֶן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם׳ (בראשית יא, ו) - בְּגִין דְּאִנּוּן בְּלִבָּא חַד וּרְעוּתָא חַד וּמְמַלְּלֵי בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. ׳וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כָּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת׳ - וְלֵית מַאן דְּיִמְנַע עוֹבָדָא דִלְהוֹן. אֲבָל מַאי אַעֲבִיד. אֲבַלְבֵּל לוֹן דַּרְגִּין דִלְעֵילָא, וְלִישַׁן דִּלְהוֹן לְתַתָּא, וּכְדֵין אִתְמְנַע עוֹבָדָא דִלְהוֹן.
אחדות הלב מונעת שליטת דין - קל וחומר בחברי תורה
וּמַה מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ בְּרָצוֹן וְלֵב אֶחָד וּמְדַבְּרִים בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ כָּתוּב ׳לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת׳ (בראשית יא, ו) - וְדִין שֶׁלְּמַעְלָה לֹא יָכֹל לִשְׁלֹט בָּהֶם - אָנוּ אוֹ הַחֲבֵרִים שֶׁמִּתְעַסְּקִים בַּתּוֹרָה, וְאָנוּ בְּלֵב אֶחָד וְרָצוֹן אֶחָד, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
בלשון הזוהר
וּמַה בְּגִין דְּהֲווּ בִּרְעוּתָא וְלִבָּא חַד וּמְמַלְּלֵי בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ כְּתִיב ׳לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת׳ (בראשית יא, ו), וְדִינָא דִלְעֵילָא לָא יָכִיל לְשַׁלְטָאָה בְּהוּ. אֲנַן אוֹ חַבְרַיָיא דְּמִתְעַסְּקִין בְּאוֹרַיְיתָא, וְאֲנַן בְּלִבָּא חַד וּרְעוּתָא חַד, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
בעלי מחלוקת אין להם קיום - אחדות מגינה אף במרד
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מִכָּאן שֶׁלְּאוֹתָם בַּעֲלֵי הַמַּחֲלֹקֶת אֵין לָהֶם קִיּוּם. שֶׁהֲרֵי בְּכָל פַּעַם שֶׁהַלָּלוּ בְּנֵי הָעוֹלָם אֵלֶּה עִם אֵלֶּה בְּרָצוֹן אֶחָד וְלֵב אֶחָד - אַף עַל גַּב שֶׁמּוֹרְדִים בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא שׁוֹלֵט בָּהֶם הַדִּין שֶׁלְּמַעְלָה. כֵּיוָן שֶׁנֶּחְלְקוּ, מִיָּד - ׳וַיָּפֶץ יהו"ה אֹתָם מִשָּׁם וְגוֹ'׳.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מִכָּאן לְאִנּוּן מָארֵי דְמַחְלוֹקֶת לֵית לוֹן קִיּוּמָא. דְּהָא כָּל זִמְנָא (דאלין) דִּבְנֵי עָלְמָא אִלֵּין עִם אִלֵּין בִּרְעוּתָא חָדָא וְלִבָּא חָד, אַף עַל גַּב דְּמָרְדֵּי בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָא שָׁלְטָא בְּהוּ דִינָא דִּלְעֵילָא. כֵּיוָן דְּאִתְפַּלְּגוּ, מִיָּד - ׳וַיָּפֶץ יהו"ה אֹתָם מִשָּׁם וְגוֹ'׳.
הכל תלוי בדיבור הפה - עתיד שפה ברורה ומלכות אחת
אָמַר רַבִּי חִיָּיא, נִשְׁמָע שֶׁהַכֹּל בְּדִבּוּר הַפֶּה תָּלוּי. שֶׁהֲרֵי כֵּיוָן שֶׁהִתְבַּלְבֵּל, מִיָּד ׳וַיָּפֶץ יהו"ה אֹתָם מִשָּׁם׳. אֲבָל לֶעָתִיד לָבֹא מַה כָּתוּב? ׳כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יהו"ה לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד׳ (צפניה ג, ט), וְכָתוּב - ׳וְהָיָה יהו"ה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יהו"ה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׳ (זכריה יד, ט). ׳בָּרוּךְ יהו"ה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן׳:
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי חִיָּיא אִשְׁתְּמַע דְּכֹלָּא בְּמִלָּה דְפוּמָא תַּלְיָיא. דְּהָא כֵּיוָן דְּאִתְבַּלְבֵּל מִיָּד ׳וַיָּפֶץ יהו"ה אֹתָם מִשָּׁם׳. אֲבָל בְּזִמְנָא דְאָתֵי מַה כְּתִיב, (צפניה ג ט) ׳כִּי אָז אֶהֱפֹךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻּלָּם בְּשֵׁם יהו"ה וּלְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד׳ וּכְתִיב, (זכריה יד ט) ׳וְהָיָה יהו"ה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יהו"ה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׳. ׳בָּרוּךְ יהו"ה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן׳:
׳שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה׳
קשיחות הרשעים מול קרבת אברהם לצדק
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.