פגם הלבנה - תיקון בימי שלמה, ולא ייפסק עד ביאת המשיח
נח · ׳כי פשעי אני אדע׳ - חטא דוד וסוד בת שבע עד ביאת המשיח · מאמר 39 · פיסקה 6 · דף עג ע"ב
לשון הזוהר
דָבָר אֲחַר ׳כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע׳ כֻּלְהוּ דַּרְגִּין דְּתַלְיָין בְּהוּ חוֹבֵי בְּנֵי נָשָׁא ׳אֲנִי אֵדָע׳. ׳וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד׳ דָּא פְּגִימוּ דְסִיהֲרָא דְּלָא נָפְקָא מִסְאוּבְתָּא עַד דְּאָתָא שְׁלֹמֹה וְאִתְנְהִירַת בְּאַשְׁלָמוּתָא. וּכְדֵין אִתְבַּסָּם עָלְמָא וִיתִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְרָחֲצָן דִּכְתִיב, ׳וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְאֵנָתוֹ׳ (מלכים א ה, ה). וְעִם כָּל דָּא ׳וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד׳. וְלָא אִתְפְּסָק מֵעָלְמָא. עַד דְּיֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא לְזִמְנָא דְּאָתֵי כְּמָה דְּאִתְּמָר ׳וְאֶת רוּחַ הַטּוּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ׳ (זכריה יג, ב):
תרגום
דָּבָר אַחֵר, ׳כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע׳ (תהלים נא, ה) - כָּל הַדְּרָגוֹת שֶׁתְּלוּיוֹת בָּהֶם חֲטָאֵי בְּנֵי אָדָם ׳אֲנִי אֵדַע׳. ׳וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד׳ - זוֹ פְגִימַת הַלְּבָנָה שֶׁלֹּא יָצְאָה מִטֻּמְאָתָהּ עַד שֶׁבָּא שְׁלֹמֹה וְהֵאִירָה בִשְׁלֵמוּת, וְאָז הִתְבַּסֵּם הָעוֹלָם וְיָשְׁבוּ יִשְׂרָאֵל לָבֶטַח, שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ׳ (מלכים א ה, ה) - וְעִם כָּל זֶה - ׳וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד׳ - וְלֹא נִפְסָק מֵהָעוֹלָם עַד שֶׁיָּבֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לֶעָתִיד לָבא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ׳ (זכריה יג, ב).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דבר אחר ׳כי פשעי אני אדע׳ כלהו דרגין דתליין בהו חובי בני נשא ׳אני אדע׳. ׳וחטאתי נגדי תמיד׳ דא פגימו דסיהרא דלא נפקא מסאובתא עד דאתא שלמה ואתנהירת באשלמותא. וכדין אתבסם עלמא ויתיבו ישראל לרחצן דכתיב, ׳וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו׳ (מלכים א ה, ה). ועם כל דא ׳וחטאתי נגדי תמיד׳. ולא אתפסק מעלמא. עד דייתי מלכא משיחא לזמנא דאתי כמה דאתמר ׳ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ׳ (זכריה יג, ב):
התרגום: דבר אחר, ׳כי פשעי אני אדע׳ (תהלים נא, ה) - כל הדרגות שתלויות בהם חטאי בני אדם ׳אני אדע׳. ׳וחטאתי נגדי תמיד׳ - זו פגימת הלבנה שלא יצאה מטמאתה עד שבא שלמה והאירה בשלמות, ואז התבסם העולם וישבו ישראל לבטח, שכתוב ׳וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו׳ (מלכים א ה, ה) - ועם כל זה - ׳וחטאתי נגדי תמיד׳ - ולא נפסק מהעולם עד שיבא מלך המשיח לעתיד לבא, כמו שנאמר ׳ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ׳ (זכריה יג, ב).
מן המפרשים
כתם פז: ד"א כי פשעי אני אדע כלהו דרגין דתליין בהו בני נשא דע כי כל מעשה בני האדם אם טוב ואם רע נכתבים ונרשמים למעלה איש על מקומו ונמסרין ביד מלמדי הזכות או ביד מלמדי החובה ואותם הממונים על החובה נקראים פשעי"ם על מלאכתם אשר התפקדו…
אור יקר: ויתבו ישראל לרוחצן, כתיב (מלבים א ה) וישב ישראל תחת גפנו ותחת תאנתו כל ימי שלמה, ועם כל דא וחטאתי נגדי תמיד.
הסולם: ד"א כי פשעי אני אדע וגו': שאמר, כל המדרגות שבהם תלוים עונות בני אדם אני אדע, כלומר שכבר תקן אותם. וחטאתי נגדי תמיד. זו מיעוט הירח, שלא תקן. כי לא יצאה מפגמה עד שבא שלמה, ואז האירה בשלמות במילואה בלי פגם. ואז נתבשם העולם וישבו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: