׳כי פשעי אני אדע׳
חטא דוד וסוד בת שבע עד ביאת המשיח
רישום החטא למעלה - נמחק רק בכח תשובה רבה
פָּתַח וְאָמַר, ׳כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד׳ (תהלים נא, ה). כַּמָּה יֵשׁ לִבְנֵי אָדָם לְהִשָּׁמֵר מֵחֲטָאֵיהֶם לִפְנֵי הקב"ה, שֶׁהֲרֵי אַחַר שֶׁחָטָא אָדָם, רָשׁוּם חֶטְאוֹ לְמַעְלָה וְלֹא נִמְחָק, רַק בְּכֹחַ שֶׁל תְּשׁוּבָה רַבָּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כִּי אִם תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר וְתַרְבִּי לָךְ בֹּרִית נִכְתָּם עֲוֹנֵךְ לְפָנַי׳ (ירמיה ב, כב).
בלשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר ׳כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד׳ (תהילים נא, ה). כַּמָּה אִית לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא לְאִסְתַּמְּרָא מֵחוֹבַיְיהוּ מִקַּמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דְּהָא לְבָתַר דְּחָטָא בַּר נָשׁ רָשִׁים הוּא חוֹבֵיהּ לְעֵילָא וְלָא אִתְמְחַק בַּר בְּתוּקְפָא דִּתְיוּבְתָּא סַגְיָא. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳כִּי אִם תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר וְתַרְבִּי לָךְ בּוֹרִית נִכְתַּם עֲוֹנֵךְ לְפָנָי׳ (ירמיהו ב, כב).
שלבי הכתם בחטא הנשנה - מרושם עד מתפשט ונכתם
בֹּא רְאֵה, כֵּיוָן שֶׁחָטָא אָדָם לִפְנֵי הקב"ה פַּעַם אַחַת - עוֹשֶׂה רֹשֶׁם. וּכְשֶׁחָטָא בּוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה - מִתְחַזֵּק יוֹתֵר אוֹתוֹ הָרֹשֶׁם. חָטָא בּוֹ פַּעַם שְׁלִישִׁית - מִתְפַּשֵּׁט אוֹתוֹ הַכֶּתֶם מִצַּד זֶה לְצַד זֶה, וְאָז כָּתוּב ׳נִכְתָּם עֲוֹנֵךְ לְפָנַי׳ (ירמיה ב, כב).
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כֵּיוָן דְּחָב בַר נָשׁ קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא זִמְנָא חָדָא עָבִיד רְשִׁימוּ. וְכַד חָב בֵּיהּ זִמְנָא תִּנְיָינָא אִתְתַּקַּף הַהוּא רְשִׁימוּ יַתִּיר. חָב בֵּיהּ זִמְנָא תְּלִיתָאָה אִתְפַּשַּׁט הַהוּא כִּתְמָא מִסִּטְרָא דָא לְסִטְרָא דָא, כְּדֵין כְּתִיב ׳נִכְתַּם עֲוֹנֵךְ לְפָנָי׳ (ירמיה ב, כב).
חטא דוד בבת שבע - הסרת הרשם, ׳העביר חטאתך׳
בֹּא רְאֵה, כֵּיוָן שֶׁחָטָא דָוִד הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי הקב"ה עַל הָעֵסֶק שֶׁל בַּת שֶׁבַע, חָשַׁב שֶׁאוֹתוֹ חֵטְא נִרְשָׁם עָלָיו לְעוֹלָמִים. מַה כָּתוּב? ׳גַּם יהו"ה הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת׳ (שמואל ב יב, יג) - הֶעֱבִיר אוֹתוֹ הָרֹשֶׁם מִלְּפָנָיו. אָמַר לוֹ רַבִּי אַבָּא, וַהֲרֵי שָׁנִינוּ שֶׁבַּת שֶׁבַע הָיְתָה שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, לָמָּה נָתַן אוֹתָהּ הקב"ה לְאוּרִיָּה הַחִתִּי מִקֹּדֶם לָזֶה?
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, דָּוִד מַלְכָּא כֵּיוָן דְּחָב קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל עִסְקָא דְּבַת שֶׁבַע, חָשִׁיב דְּהַהוּא חוֹבָא אִתְרְשִׁים עֲלֵיהּ לְעָלְמִין. מַה כְּתִיב,. ׳גַּם יהו"ה הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לא תָמוּת׳ (שמואל ב יב, יג). (קודשא בריך הוא) אַעֲבַר הַהוּא רְשִׁימוּ מִקַּמֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא וְהָא תָּנִינָן דְּבַת שֶׁבַע דִּילֵיהּ דְּדָוִד מַלְכָּא הֲוַת מִן יוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא, אַמַּאי יָהֲבָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאוּרִיָה הַחִתִּי מִן קַדְמַת דְּנָא.
האשה המזומנת לאדם - אחר נושאה עד שיגיע זמנו
אָמַר לוֹ, כָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל הקב"ה - אַף עַל גַּב שֶׁאִשָּׁה מְזֻמֶּנֶת לְבֶן אָדָם לִהְיוֹת שֶׁלּוֹ, מַקְדִּים אַחֵר וְנוֹשֵׂא אוֹתָהּ עַד שֶׁמַּגִּיעַ זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ, נִדְחֶה זֶה שֶׁנָּשָׂא אוֹתָהּ מִלִּפְנֵי הָאַחֵר הַזֶּה שֶׁבָּא אַחַר כָּךְ וּמִסְתַּלֵּק מֵהָעוֹלָם, וְקָשֶׁה לִפְנֵי הקב"ה לְהַעֲבִירוֹ מֵהָעוֹלָם כְּשֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמַנּוֹ מִלִּפְנֵי הָאַחֵר הַזֶּה. וְסוֹד שֶׁבַּת שֶׁבַע שֶׁנִּתְּנָה לְאוּרִיָּה הַחִתִּי (כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ) בַּתְּחִלָּה, צֵא וְדַיֵּק וְתִמְצָא. לָמָּה נִתְּנָה הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה לִכְנַעַן בְּטֶרֶם שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל, וְתִמְצָא דָבָר זֶה. וְהַכֹּל סוֹד אֶחָד הוּא וְדָבָר אֶחָד.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ הָכִי אוֹרְחוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַף עַל גַּב דְּאִתְּתָא אַזְמִינָא לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְמֶהֱוֵי דִילֵיהּ, אַקְדִים אַחֲרָא וּנְסִיב לָהּ עַד דְּמָטָא זִמְנֵיהּ דְּהַאי. כֵּיוָן דְּמָטָא זִמְנֵיהּ, אִתְדַּחְיָיא הַאי דְּנָסִיב לָהּ מִקַּמֵּי הַאי אָחֳרָא דְּאָתֵי לְבָתַר וְאִסְתַּלַּק מֵעָלְמָא. וְקָשֵׁי קַמֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַעֲבָרָא לֵיהּ מֵעָלְמָא עַד לָא מָטֵי זִמְנֵיהּ מִקַּמֵּי הַאי אָחֳרָא. וְרָזָא דְּבַת שֶׁבַע דְּאִתְיְיהִיבַת לְאוּרִיָה הַחִתִּי (כדאמרן) בְּקַדְמִיתָא, פּוּק וְדוּק וְתִשְׁכַּח. אַמַּאי אִתְיְהִיבַת אַרְעָא קַדִּישָׁא לִכְנַעַן עַד לָא יֵיתוּן יִשְׂרָאֵל. וְתִשְׁכַּח מִלָּה דָא. וְכֹלָּא רָזָא חָדָא אִיהוּ וּמִלָּה חָדָא.
דוד אינו שוכח חטאיו מלבו - פחד קטרוג בשעת סכנה
בֹּא רְאֵה, דָּוִד, אַף עַל גַּב שֶׁהוֹדָה עַל חֶטְאוֹ וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה, לֹא הֵסִיר לִבּוֹ וּרְצוֹנוֹ מֵאוֹתָם חֲטָאִים שֶׁחָטָא וּמֵאוֹתוֹ חֵטְא שֶׁל בַּת שֶׁבַע, כִּי פָחַד עֲלֵיהֶם תָּמִיד שֶׁמָּא יִגְרֹם אֶחָד מֵהֶם וִיקַטְרֵג עָלָיו בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה, וְלָכֵן לֹא שָׁכַח אוֹתָם מִמֶּנּוּ וּמֵרְצוֹנוֹ.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, דָּוִד אַף עַל גַּב דְּאוֹדֵי עַל חוֹבֵיהּ וְתָב בִּתְיוּבְתָּא, לָא אַעֲדֵי לִבֵּיהּ וּרְעוּתֵיהּ מֵאִנוּן חוֹבִין דְּחָב, וּמֵהַהוּא חוֹבָא דְּבַת שֶׁבַע, בְּגִין דְּדָחִיל עֲלַיְיהוּ תָּדִיר דִּילְמָא גָּרִים חַד מִנַּיְיהוּ וִיקַטְרֵג עֲלֵיהּ בְּשַׁעֲתָא דְסַכָּנָה. וּבְגִין כָּךְ לָא אַנְשֵׁי לוֹן מִינֵיהּ וּמֵרְעוּתֵיהּ.
פגם הלבנה - תיקון בימי שלמה, ולא ייפסק עד ביאת המשיח
דָּבָר אַחֵר, ׳כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע׳ (תהלים נא, ה) - כָּל הַדְּרָגוֹת שֶׁתְּלוּיוֹת בָּהֶם חֲטָאֵי בְּנֵי אָדָם ׳אֲנִי אֵדָע׳. ׳וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד׳ - זוֹ פְגִימַת הַלְּבָנָה שֶׁלֹּא יָצְאָה מִטֻּמְאָתָהּ עַד שֶׁבָּא שְׁלֹמֹה וְהֵאִירָה בִשְׁלֵמוּת. וְאָז הִתְבַּסֵּם הָעוֹלָם וְיָשְׁבוּ יִשְׂרָאֵל לָבֶטַח, שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ׳ (מלכים א ה, ה). וְעִם כָּל זֶה ׳וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד׳, וְלֹא נִפְסָק מֵהָעוֹלָם. עַד שֶׁיָּבֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לֶעָתִיד לָבֹא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ׳ (זכריה יג, ב).
בלשון הזוהר
דָּבָר אֲחַר ׳כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע׳ (תהלים נא, ה) כֻּלְהוּ דַּרְגִּין דְּתַלְיָין בְּהוּ חוֹבֵי בְּנֵי נָשָׁא ׳אֲנִי אֵדָע׳. ׳וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד׳ דָּא פְּגִימוּ דְסִיהֲרָא דְּלָא נָפְקָא מִסְאוּבְתָּא עַד דְּאָתָא שְׁלֹמֹה וְאִתְנְהִירַת בְּאַשְׁלָמוּתָא. וּכְדֵין אִתְבַּסָּם עָלְמָא וִיתִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְרָחֲצָן דִּכְתִיב, ׳וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְאֵנָתוֹ׳ (מלכים א ה, ה). וְעִם כָּל דָּא ׳וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד׳, וְלָא אִתְפְּסָק מֵעָלְמָא. עַד דְּיֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא לְזִמְנָא דְּאָתֵי כְּמָה דְּאִתְּמָר ׳וְאֶת רוּחַ הַטּוּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ׳ (זכריה יג, ב):
׳הוא היה גבור ציד לפני ה'׳
לבושי נמרוד ומרדו במלך העליון
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.