רישום החטא למעלה - נמחק רק בכח תשובה רבה
נח · ׳כי פשעי אני אדע׳ - חטא דוד וסוד בת שבע עד ביאת המשיח · מאמר 39 · פיסקה 1 · דף עג ע"ב
לשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר ׳כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד׳ (תהילים נא, ה). כַּמָּה אִית לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא לְאִסְתַּמְּרָא מֵחוֹבַיְיהוּ מִקַּמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דְּהָא לְבָתַר דְּחָטָא בַּר נָשׁ רָשִׁים הוּא חוֹבֵיהּ לְעֵילָא וְלָא אִתְמְחַק בַּר בְּתוּקְפָא דִּתְיוּבְתָּא סַגְיָא. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳כִּי אִם תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר וְתַרְבִּי לָךְ בּוֹרִית נִכְתַּם עֲוֹנֵךְ לְפָנָי׳ (ירמיהו ב, כב).
תרגום
פָּתַח וְאָמַר, ׳כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד׳ (תהלים נא, ה). כַּמָּה יֵשׁ לִבְנֵי אָדָם לְהִשָּׁמֵר מֵחֲטָאֵיהֶם לִפְנֵי הקב"ה, שֶׁהֲרֵי אַחַר שֶׁחָטָא אָדָם, רָשׁוּם חֶטְאוֹ לְמַעְלָה וְלֹא נִמְחָק, רַק בְּכֹחַ שֶׁל תְּשׁוּבָה רַבָּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כִּי אִם תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר וְתַרְבִּי לָךְ בֹּרִית נִכְתָּם עֲונֵךְ לְפָנַי׳ (ירמיה ב, כב).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח ואמר ׳כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד׳ (תהילים נא, ה). כמה אית לון לבני נשא לאסתמרא מחובייהו מקמי קודשא בריך הוא. דהא לבתר דחטא בר נש רשים הוא חוביה לעילא ולא אתמחק בר בתוקפא דתיובתא סגיא. כמא דאת אמר, ׳כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך בורית נכתם עונך לפני׳ (ירמיהו ב, כב).
התרגום: פתח ואמר, ׳כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד׳ (תהלים נא, ה). כמה יש לבני אדם להשמר מחטאיהם לפני הקב"ה, שהרי אחר שחטא אדם, רשום חטאו למעלה ולא נמחק, רק בכח של תשובה רבה, כמו שנאמר ׳כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך ברית נכתם עונך לפני׳ (ירמיה ב, כב).
מן המפרשים
כתם פז: פתח ואמר כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד וכדי לבוא לענין הסוד יקדים כמה צריכים בני אדם להשמר מחטוא לו יתברך כי זהו יתרונם על כל הבריות מצר בחירתם המסורה להם לבחור בטוב ולמאוס ברע דהא לבתר דחטא בר נש רשים חובתיה לעילא כי פגם…
אור החמה: פתח ואמר כי פשעי וגו' הובא זה פה כי אמר ענין בת שבע שנתנה לאוריה בסוד חטא אדם הראשון ונח שגרמו דבר זה להנתן שליטה אל החיצונים. וגם כי הוא אמר לעיל כי לעתיד כולהו יתתקנו וגו' ולכן נסמך פסוק כי פשעי וגו' כמו שעתיד לדרוש בסוף…
אור יקר: כי פשעי אני אדע, כולהו דרגין דתליין בהו חובי דבני נשא אני אדע, וחטאתי נגדי תמיד דא פגימו דסיהרא דלא נפקת מסאבותא עד דאתא שלמה ואתנהירת באשלמותא וכדין אתבסם עלמא.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: