ממלכת הזוהר › זוהר › נח › מאמר 35: ׳והאבן הזאת אשר שמתי מצבה׳ - סוד אבן השתיה וקשת הגאולה העתידה › פיסקה 3 (עב ע"א)

התעלמות רבי יהודה - דברי תורה טעונים כוונת גוף ולב

נח · ׳והאבן הזאת אשר שמתי מצבה׳ - סוד אבן השתיה וקשת הגאולה העתידה · מאמר 35 · פיסקה 3 · דף עב ע"א

לשון הזוהר

רַבִּי יְהוּדָה לָא אַסְחַר רֵישֵׁיהּ לְגַבֵּיהּ, פָּתַח וְאָמַר ׳הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלקֶיךָ יִשְׂרָאֵל׳ (עמוס ד, יב). וּכְתִיב, ׳הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל׳ (דברים כז, ט). מִלֵּי דְאוֹרַיְיתָא בָּעְיָין כַּוָּונָה. וּמִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא בָּעָאן לְאִתְתַּקָּנָא בְּגוּפָא וּרְעוּתָא כְּחֲדָא. קָם הַהוּא יוּדָאי וְאִתְלַבַּשׁ, וְיָתִיב לְגַבֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה, וְאָמַר זַכָּאִין אַתּוּן צַדִּיקַיָא דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא יוֹמָא וְלֵילֵי.

תרגום

רַבִּי יְהוּדָה לֹא סוֹבֵב רֹאשׁוֹ אֵלָיו, פָּתַח וְאָמַר, ׳הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךְ יִשְׂרָאֵל׳ (עמוס ד), וְכָתוּב - ׳הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל׳ (דברים כז, ט) - דִּבְרֵי תוֹרָה צְרִיכִים כַּוָּנָה, וְדִבְרֵי תוֹרָה צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן בְּגוּף וְרָצוֹן כְּאֶחָד. קָם אוֹתוֹ יְהוּדִי וְהִתְלַבֵּשׁ, וְיָשַׁב אֵצֶל רַבִּי יְהוּדָה וְאָמַר, אַשְׁרֵיכֶם הַצַּדִּיקִים שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי יהודה לא אסחר רישיה לגביה, פתח ואמר ׳הכון לקראת אלקיך ישראל׳ (עמוס ד, יב). וכתיב, ׳הסכת ושמע ישראל׳ (דברים כז, ט). מלי דאורייתא בעיין כוונה. ומלין דאורייתא בעאן לאתתקנא בגופא ורעותא כחדא. קם ההוא יודאי ואתלבש, ויתיב לגביה דרבי יהודה, ואמר זכאין אתון צדיקיא דמשתדלי באורייתא יומא ולילי.

התרגום: רבי יהודה לא סובב ראשו אליו, פתח ואמר, ׳הכון לקראת אלהיך ישראל׳ (עמוס ד), וכתוב - ׳הסכת ושמע ישראל׳ (דברים כז, ט) - דברי תורה צריכים כונה, ודברי תורה צריכים להתתקן בגוף ורצון כאחד. קם אותו יהודי והתלבש, וישב אצל רבי יהודה ואמר, אשריכם הצדיקים שעוסקים בתורה יומם ולילה.

מן המפרשים

כתם פז: רבי יהודה אסחר רישיה לגביה כי ראה שיש טעם בדבריו ותמה על שנא קם מטתו לעסוק בתורה ותפס עליו מהכתוב הכון נקראת אלהיך ישראל וכתיב הסכת ושמע ישראל כי שניהם הכתובים מוכיחים שצריך האדם להכין הגוף בהכנות דשייכות להשכלה כי בהתעוררו'…

אור החמה: פתח ר' יהודה ואמר וגו' הן אמת דברי ר' יהודה תמוהים ומה ס"ד. ועוד לקמיה לא תריץ ליה אלא מאי דאקשי ליה דיעקב בבית אל הוה וגו' אמנם אל השאר לא חש לכך נ"ל לפרש כי יעקב אבינו ידע היותו מרכבה אל הת"ת ובבריאת העולם ע"י שהוא נטל צרור…

הסולם: ר' יהודא לא אסחר וכו': ר"י לא החזיר ראשו אליו. פתח ר"י ואמר הכון לקראת אלקיך ישראל . וכתוב הסכת ושמע ישראל. כי דברי תורה צריכים כוונה, וצריכים להתתקן בגוף וברצון כאחד. קם אותו היהודי ונתלבש, וישב אצל ר"י, ואמר, אשריכם צדיקים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר