ממלכת הזוהר › זוהר › נח › מאמר 35: ׳והאבן הזאת אשר שמתי מצבה׳ - סוד אבן השתיה וקשת הגאולה העתידה › פיסקה 13 (עב ע"ב)

שלמה מתקין אבן השתיה - ותכן מלכותו מאד

נח · ׳והאבן הזאת אשר שמתי מצבה׳ - סוד אבן השתיה וקשת הגאולה העתידה · מאמר 35 · פיסקה 13 · דף עב ע"ב

לשון הזוהר

פָּתַח וְאָמַר, ׳וּשְׁלֹמֹה יָשַׁב עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו וַתִּכּוֹן מַלְכוּתוֹ מְאֹד׳ (מלכים א ב, יב). מַאי שְׁבָחָא דָא. אֶלָּא דְּאַתְקִין אֶבֶן שְׁתִיָּה וְשַׁוֵּי עֲלָהּ קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וּכְדֵין ׳וַתִּכּוֹן מַלְכוּתוֹ מְאֹד׳. וּכְתִיב, ׳וּרְאִיתִיהָ לִזְכּוֹר בְּרִית עוֹלָם׳ (בראשית ט, טז). דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תִּיאוּבְתָּא דִילֵיהּ בָּהּ תָּדִיר, וּמַאן דְּלָא אִתְחֲזֵי בָּהּ לָא אָעִיל קַמֵּי מָארֵיהּ. וְעַל דָּא כְּתִיב ׳וּרְאִיתִיהָ לִזְכּוֹר בְּרִית עוֹלָם׳. וּרְאִיתִיהָ. מַאי וּרְאִיתִיהָ, רָזָא הוּא כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר ׳וְהִתְוֵיתָ תָּיו עַל מִצְחוֹת וְגו'׳ (יחזקאל ט, ד). לְאִתְחַזָּאָה עֲלַיְיהוּ. וְאִיכָּא דְאָמְרֵי דָּא רְשִׁימוּ דְּאָת קַדִּישָׁא דִּי בְּבִשְׂרָא.

תרגום

פָּתַח וְאָמַר, ׳וּשְׁלֹמֹה יָשַׁב עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו וַתִּכֹּן מַלְכֻתוֹ מְאֹד׳ (מלכים א ב, יב) - מַה הוּא הַשֶּׁבַח הַזֶּה? אֶלָּא שֶׁהִתְקִין אֶבֶן שְׁתִיָּה וְשָׂם עָלֶיהָ קֹדֶשׁ הַקְּדָשִׁים, וְאָז ׳וַתִּכֹּן מַלְכֻתוֹ מְאֹד׳. וְכָתוּב ׳וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם׳ (בראשית ט, טז). שֶׁהֲרֵי הקב"ה חִשְׁקוֹ בָהּ תָּמִיד, וּמִי שֶׁלֹּא נִרְאֶה עִמָּהּ, לֹא נִכְנָס לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם׳. וּרְאִיתִיהָ, מַה זֶּה וּרְאִיתִיהָ? סוֹד הוּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְהִתְוִיתָ תָּו עַל מִצְחוֹת וְגוֹ' לְהֵרָאוֹת עֲלֵיהֶם׳ (יחזקאל ט, ד). וְיֵשׁ אוֹמְרִים, זֶה רֹשֶׁם הָאוֹת הַקָּדוֹשׁ שֶׁבַּבָּשָׂר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח ואמר, ׳ושלמה ישב על כסא דוד אביו ותכון מלכותו מאד׳ (מלכים א ב, יב). מאי שבחא דא. אלא דאתקין אבן שתיה ושוי עלה קדש הקדשים וכדין ׳ותכון מלכותו מאד׳. וכתיב, ׳וראיתיה לזכור ברית עולם׳ (בראשית ט, טז). דהא קודשא בריך הוא תיאובתא דיליה בה תדיר, ומאן דלא אתחזי בה לא אעיל קמי מאריה. ועל דא כתיב ׳וראיתיה לזכור ברית עולם׳. וראיתיה. מאי וראיתיה, רזא הוא כמא דאת אמר ׳והתוית תיו על מצחות וגו'׳ (יחזקאל ט, ד). לאתחזאה עלייהו. ואיכא דאמרי דא רשימו דאת קדישא די בבשרא.

התרגום: פתח ואמר, ׳ושלמה ישב על כסא דוד אביו ותכן מלכתו מאד׳ (מלכים א ב, יב) - מה הוא השבח הזה? אלא שהתקין אבן שתיה ושם עליה קדש הקדשים, ואז ׳ותכן מלכתו מאד׳. וכתוב ׳וראיתיה לזכר ברית עולם׳ (בראשית ט, טז). שהרי הקב"ה חשקו בה תמיד, ומי שלא נראה עמה, לא נכנס לפני רבונו. ועל זה כתוב ׳וראיתיה לזכר ברית עולם׳. וראיתיה, מה זה וראיתיה? סוד הוא, כמו שנאמר ׳והתוית תו על מצחות וגו' להראות עליהם׳ (יחזקאל ט, ד). ויש אומרים, זה רשם האות הקדוש שבבשר.

מן המפרשים

כתם פז: פתח ואמר ושלמה ישב על כסא דוד אביו . יבאר סוד הכתוב הזה על הדרך הנז' בסוד האבן הנז' ואמר כי מאי שבחא הוא שהודיענו הכתוב שישב על כסא דוד אביו ומי הוא אשר ישב זולתו אחרי שמלך תחת אביו ואמר כי כוונת הכתוב שנתתקן אבן השתיה ושוי…

אור החמה: והרא"ג כתב דהא ביעקב תליא מלתא כנזכר בפ' חיי שרה דף קל"ב ע"ש: דחיקא לי שעתא. שעה היא המלכות הנקר' עת לכל חפץ והיא היתה דוחקתו בעניות וכן פי' בתיקונים דף ק"ג : מאי שבחא דא. כלומר כיצד נמשך ותכון מלכותו להיותו יושב על כסא דוד…

מהרח"ו: ישב על כסא דוד. דא מלכות, אז ' ותכון מלכותו ' וכו':] @[

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: