ממלכת הזוהר › זוהר › נח › מאמר 35: ׳והאבן הזאת אשר שמתי מצבה׳ - סוד אבן השתיה וקשת הגאולה העתידה › פיסקה 12 (עב ע"ב)

נשיקת רבי יהודה לאורח - טרחתו למזון בניו הלומדים

נח · ׳והאבן הזאת אשר שמתי מצבה׳ - סוד אבן השתיה וקשת הגאולה העתידה · מאמר 35 · פיסקה 12 · דף עב ע"ב

לשון הזוהר

אֲתָא רַבִּי יְהוּדָה וּנְשָׁקֵיהּ, אָמַר לֵיהּ וְכָל הַאי יְדַעְתְּ (והיך) וְאַתְּ מִשְׁתַּדֵּל בִּסְחוֹרָתָא וּמַנַּח חַיֵּי עָלְמָא. אָמַר לֵיהּ דְּהֲוָה דְחִיקָא לִי שַׁעֲתָא, וְאִית לִי תְּרֵין בְּנִין וְקָיְימִין כָּל יוֹמָא בְּבֵי רַב וְאֲנָא אִשְׁתַּדַּלְנָא עַל מְזוֹנַיְיהוּ וּלְמֵיהַב לוֹן אֲגַר לְמוֹרַיְיהוּ בְּגִין דְּיִשְׁתַּדְּלוּן בְּאוֹרַיְיתָא.

תרגום

בָּא רַבִּי יְהוּדָה וּנְשָׁקוֹ. אָמַר לוֹ, וְכָל זֶה יָדַעְתָּ, וְאֵיךְ אַתָּה עוֹסֵק בִּסְחוֹרָה וּמַנִּיחַ חַיֵּי עוֹלָם!? אָמַר לוֹ, שֶׁדְּחוּקָה הָיְתָה לִי הַשָּׁעָה, וְיֵשׁ לִי שְׁנֵי בָנִים, וְעוֹמְדִים כָּל הַיּוֹם בְּבֵית הָרַב, וַאֲנִי מִשְׁתַּדֵּל בִּמְזוֹנָם וְלָתֵת לָהֶם שָׂכָר לְמוֹרָם כְּדֵי שֶׁיַּעַסְקוּ בַתּוֹרָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אתא רבי יהודה ונשקיה, אמר ליה וכל האי ידעת (והיך) ואת משתדל בסחורתא ומנח חיי עלמא. אמר ליה דהוה דחיקא לי שעתא, ואית לי תרין בנין וקיימין כל יומא בבי רב ואנא אשתדלנא על מזונייהו ולמיהב לון אגר למורייהו בגין דישתדלון באורייתא.

התרגום: בא רבי יהודה ונשקו. אמר לו, וכל זה ידעת, ואיך אתה עוסק בסחורה ומניח חיי עולם!? אמר לו, שדחוקה היתה לי השעה, ויש לי שני בנים, ועומדים כל היום בבית הרב, ואני משתדל במזונם ולתת להם שכר למורם כדי שיעסקו בתורה.

מן המפרשים

אור יקר: עלמא, אמר ליה דהות דחיקא שעתא, ואית לי תרין בנין וקיימין כל יומא בבי רב, ואנא אשתדלנא על מזונייהו ולמיהב אגר למורייהו בגין דישתדלון באורייתא. פתח ואמר (מלכים א 3) ושלמה ישב על כסא דוד אביו ותכון -מלכותו מאד, מאי שבתא דא, אלא…

הסולם: אתא ר' יהודה וכו': בא ר"י ונשקו, לאותו יהודי, אמר לו, וכל זה אתה יודע, ואתה עוסק בסחורה ומניח חיי עולם. אמר לו, השעה היתה דחוקה לי, ויש לי שני בנים הנמצאים כל היום בבית המדרש. ואני משתדל על מזונותיהם, ולתת שכר לימוד למוריהם,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר