ממלכת הזוהר › זוהר › נח › מאמר 33: ׳ומוראכם וחתכם יהיה׳ - שליטת האדם כתלויה בדיוקן העליון ובקיום המצוות › פיסקה 7 (עא ע"א)

כיסוי נח מחטא אדם - הברכה כתיקון שליטת הבריות

נח · ׳ומוראכם וחתכם יהיה׳ - שליטת האדם כתלויה בדיוקן העליון ובקיום המצוות · מאמר 33 · פיסקה 7 · דף עא ע"א

לשון הזוהר

כְּסוּי חֲטָאָה בְּשַׁעֲתָא דְדִינָא שַׁרְיָא בְּעָלְמָא דִּיהֵא מְחַפְיָא דְּלָא יִשְׁלוֹט עֲלוֹי מְחַבְּלָא, כְּמָה דְּהֲוָה לְנֹחַ דְּכַסֵּי לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֵהַהוּא חֲטָאָה דְּאַמְשִׁיךְ עֲלֵיהּ אָדָם עַל עָלְמָא. דְּכֵיוָן דְּחֲטָאָה דָא אַנְגִיד אָדָם עַל עַלְמָא, שְׁאָר בְּרִיָּין שָׁלְטָאן וּבַר נָשׁ דָּחִיל מִנַּיְיהוּ וְעָלְמָא לָא אַתְקִין בְּתִקּוּנִיהּ. וּבְגִין כָּךְ כַּד נָפַק נֹחַ מִתֵּיבוּתָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּרְכֵיהּ. דִּכְתִיב ׳וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו וְגו'׳:

תרגום

כְּסוּי חֲטָאָה - בְּשָׁעָה שֶׁהַדִּין שׁוֹרֶה בָּעוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה מְכֻסֶּה שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט עָלָיו הַמַּשְׁחִית, כְּמוֹ שֶׁהָיָה לְנֹחַ שֶׁכִּסָּה אוֹתוֹ הקב"ה מֵאוֹתוֹ חֵטְא שֶׁהִמְשִׁיךְ עָלָיו אָדָם עַל הָעוֹלָם. שֶׁכֵּיוָן שֶׁחֵטְא זֶה הִשְׁפִּיעַ אָדָם עַל הָעוֹלָם, שְׁאָר הַבְּרִיּוֹת שׁוֹלְטוֹת, וּבֶן אָדָם פּוֹחֵד מֵהֶם, וְהָעוֹלָם לֹא הֻתְקַן בְּתִקּוּנוֹ. וְלָכֵן כְּשֶׁיָּצָא נֹחַ מֵהַתֵּבָה, בֵּרְכוֹ הקב"ה, שֶׁכָּתוּב ׳וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו וְגוֹ'׳ (בראשית ט, א).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כסוי חטאה בשעתא דדינא שריא בעלמא דיהא מחפיא דלא ישלוט עלוי מחבלא, כמה דהוה לנח דכסי ליה קודשא בריך הוא מההוא חטאה דאמשיך עליה אדם על עלמא. דכיון דחטאה דא אנגיד אדם על עלמא, שאר בריין שלטאן ובר נש דחיל מנייהו ועלמא לא אתקין בתקוניה. ובגין כך כד נפק נח מתיבותא קודשא בריך הוא ברכיה. דכתיב ׳ויברך אלהים את נח ואת בניו וגו'׳:

התרגום: כסוי חטאה - בשעה שהדין שורה בעולם, שיהיה מכסה שלא ישלט עליו המשחית, כמו שהיה לנח שכסה אותו הקב"ה מאותו חטא שהמשיך עליו אדם על העולם. שכיון שחטא זה השפיע אדם על העולם, שאר הבריות שולטות, ובן אדם פוחד מהם, והעולם לא התקן בתקונו. ולכן כשיצא נח מהתבה, ברכו הקב"ה, שכתוב ׳ויברך אלהים את נח ואת בניו וגו'׳ (בראשית ט, א).

מן המפרשים

כתם פז: ובג"כ כד נפק נח מתיבותא ברכיה וכו'. ושאל ואמ' אמאי בהני ברכאן לא אשתכחו נוקבי לפי שנמצא מחלוקת בין רז"ל בענין אם האיש מצוה בפריה ורביה ולא האשה אמרו ומלאו את הארץ וכבשוה האיש דרכו לכבוש ואין האשה דרכה לכבוש ואמרו אדרבה וכבשוה…

יהל אור: עד הכא מתחברן דרגין כו' ה' הוא האלהים. ה' דכורא, האלהים נוקבא, והיא ה' של השם באצילות, אלהים בהיכלות אלו בבריאה. וכידן מתחברין יחד ה"א עם אלהים כמ"ש ב

אור החמה: כסוי חטאה כלומר מכוסה שלא ישגיח בו החטאה. ובשני דרכים כסהו הב"ה א' כסהו הקב"ה לנח שלא ישגיח בו בעת הדין שהיה החטא מתפשט בעולם. וז"ש בשעתא דדינא וגו' . הב' אחרי צאתו מהתיבה שלא ישלטו בו החיות. אלא הוא ישלוט עליהם. וז"ש דכיון…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: