׳ומוראכם וחתכם יהיה׳
שליטת האדם כתלויה בדיוקן העליון ובקיום המצוות
השתנות דמות האדם בחטא - מדביקות עליונה לפחד מן החיה
׳וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה׳ (בראשית ט, ב). מִכָּאן וּלְהָלְאָה יִהְיֶה לָכֶם דְּמֻיּוֹת בְּנֵי אָדָם, שֶׁהֲרֵי בַּתְּחִלָּה לֹא הָיוּ דְמֻיּוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם. בֹּא רְאֵה, בַּתְּחִלָּה כָּתוּב ׳בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם׳ (שם ט, ו). וְכָתוּב ׳בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ׳ (שם ה, א). כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ, הִשְׁתַּנְּתָה דְמוּתָם מֵאוֹתָהּ דְּיוֹקָן עֶלְיוֹנָה, וְהֵם הִתְהַפְּכוּ לִפְחֹד מִלִּפְנֵי חַיּוֹת הַשָּׂדֶה.
בלשון הזוהר
׳וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה׳ (בראשית ט, ב). מִכָּאן וּלְהָלְאָה יְהֵא לְכוֹן דְּיּוֹקְנִין דִּבְנֵי נָשָׁא דְּהָא בְּקַדְמִיתָא לָא הֲווּ דִּיוּקְנִין דִּבְנֵי נָשָׁא. תָּא חֲזֵי, בְּקַדְמִיתָא כְּתִיב, ׳בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם׳ (בראשית ט, ו). וּכְתִיב, ׳בִּדְמוּת אֱלהִים עָשָׂה אוֹתוֹ׳ (בראשית ה, א). כֵּיוָן דְּחָטוּ אִשְׁתַּנּוּ דְּיוּקְנַיְיהוּ מֵהַהוּא דִּיוּקְנָא עִלָּאָה וְאִתְהַפָּכוּ אִנוּן לְמִדְחַל מִקַּמֵּי חֵיוָון בְּרָא.
היפוך היראה - בני אדם הנחרדים מן הבריות לאחר החטא
בַּהַתְחָלָה כָּל בְּרִיּוֹת הָעוֹלָם זָקְפוּ עֵינַיִם, וְרָאוּ דְּיוֹקָן קְדוֹשָׁה עֶלְיוֹנָה וְזָעוּ וּפָחֲדוּ מִלְּפָנָיו. כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ, הִתְהַפְּכָה דְמוּתָם בְּעֵינֵיהֶם לִדְיוֹקָן אַחֶרֶת. וְהִתְהַפֵּךְ שֶׁבְּנֵי אָדָם זָעִים וּפוֹחֲדִים לִפְנֵי שְׁאָר הַבְּרִיּוֹת.
בלשון הזוהר
בְּקַדְמִיתָא כָּל בְּרִיָּין דְּעָלְמָא זָקְפָן עַיְינִין וְחָמָאן דִּיוּקְנָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה וְזָעָאן וְדָחֲלִין מִקַּמֵּיהּ. כֵּיוָן דְּחָטוּ אִתְהַפַּךְ דְּיוּקְנַיְיהוּ מֵעֵינַיְיהוּ לִדְיוּקְנָא אָחֳרָא. וְאִתְהַפַּךְ דִּבְנֵי נָשָׁא זָעִין וְדָחֲלִין קַמֵּי שְׁאָר בְּרִיָּין.
שמירת הדיוקן העליון בקיום המצוות - יראת הבריות התלויה בה
בֹּא רְאֵה, כָּל אוֹתָם בְּנֵי אָדָם שֶׁלֹּא חוֹטְאִים לִפְנֵי רִבּוֹנָם וְלֹא עוֹבְרִים עַל מִצְווֹת הַתּוֹרָה, זִיו דְּמוּתָם לֹא מִשְׁתַּנֶּה מִמַּרְאֵה הַדְּיוֹקָן הָעֶלְיוֹנָה, וְכָל בְּרִיּוֹת הָעוֹלָם זָעִים וּפוֹחֲדִים לְפָנָיו. וּבְשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, מִתְחַלֶּפֶת דְּמוּתָם, וְכֻלָּם מִזְדַּעְזְעִים וּפוֹחֲדִים מִלִּפְנֵי הַבְּרִיּוֹת הָאֲחֵרוֹת, מִשּׁוּם שֶׁהִתְחַלְּפָה הַדְּיוֹקָן הָעֶלְיוֹנָה וְהָעָבְרָה מֵהֶם, וְאָז שׁוֹלְטִים בָּהֶם חַיּוֹת הַשָּׂדֶה, שֶׁהֲרֵי לֹא רוֹאִים בָּהֶם אוֹתָהּ דְּיוֹקָן עֶלְיוֹנָה כָּרָאוּי.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כָּל אִנוּן בְּנֵי נָשָׁא דְּלָא חָטָאן קַמֵּי מָארֵיהוֹן וְלָא עָבְרִין עַל פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, זִיו דִּיוּקְנָא דִּלְהוֹן לָא אִשְׁתַּנֵּי מֵחֵיזוּ דִּדְיוּקְנָא עִלָּאָה, וְכָל בְּרִיָּין דְּעָלְמָא זָעִין וְדָחֲלִין קַמֵּיהּ. וּבְשַׁעֲתָא דִּבְנִי נָשָׁא עָבְרִין עַל פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְיתָא, אִתְחַלַּף דִּיוּקְנָא דִלְהוֹן וְכֻלְהוּ זָעִין וְדָחֲלִין מִקַּמֵּי בְּרִיָין אָחֳרָנִין, בְּגִין דְּאִתְחַלַּף דִּיוּקְנָא עִלָּאָה וְאִתְעֲבַר מִנַּיְיהוּ, וּכְדֵין שָׁלְטֵי בְּהוּ חֵיוַת בְּרָא, דְּהָא לָא חָמוּ בְּהוּ הַהוּא דִּיוּקְנָא עִלָאָה כִּדְקָחָזֵי.
חידוש שליטת האדם על הבריות לאחר המבול
וְעַל כָּךְ עַכְשָׁו, כֵּיוָן שֶׁהָעוֹלָם הִתְחַדֵּשׁ כְּמוֹ מִקֹּדֶם, בֵּרְכָם אֶת הַבְּרָכָה הַזּוֹ וְהִשְׁלִיט אוֹתָם עַל הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְכָל דְּגֵי הַיָּם בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ׳ (בראשית ט, ב) - וַאֲפִלּוּ דְּגֵי הַיָּם. רַבִּי חִיָּיא אָמַר, ׳בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ׳ - מִקֹּדֶם לָכֵן. כשהקב"ה בָּרָא אֶת הָעוֹלָם, מָסַר בִּידֵיהֶם אֶת הַכֹּל, שֶׁכָּתוּב ׳וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְגוֹ'׳.
בלשון הזוהר
וְעַל כָּךְ הַשְׁתָּא כֵּיוָן דְּעָלְמָא אִתְחַדַּשׁ כְּמִלְּקַדְּמִין, בָּרִיךְ לוֹן בְּרָכָה דָא וְשַׁלִּיט לוֹן עַל כֹּלָּא, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר וְכָל ׳דְּגֵי הַיָּם בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ׳ (בראשית ט, ב) - וְאֲפִילּוּ נוּנֵי יַמָּא. רַבִּי חִיָּיא אָמַר, ׳בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ׳ - מִקַּדְמַת דְּנָא. דְּכַד בְּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא מְסַר כֹּלָּא בִּידֵהוֹן דִּכְתִיב ׳וּרְדוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְגו'׳.
מעלת ה ׳משכיל׳ - הכנת דוד לשריית הדרגה
׳וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ׳ (בראשית ט, א). רַבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח, ׳לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה׳ (תהלים לב, א) - פָּסוּק זֶה בֵּאֲרוּהוּ, אֲבָל פָּסוּק זֶה נִתְבָּאֵר בְּסוֹד הַחָכְמָה. שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ, בַּעֲשָׂרָה מִינֵי שֶׁבַח שִׁבַּח דָּוִד אֶת הקב"ה, וְאֶחָד מֵהֶם הוּא מַשְׂכִּיל, וְהוּא דַּרְגָּה אַחַת מֵאוֹתָן עֶשֶׂר. וְדָוִד הִתְקִין עַצְמוֹ בְּטֶרֶם שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו הַדַּרְגָּה הַזּוֹ.
בלשון הזוהר
׳וַיְבָרֶךָ אֱלהִים אֶת נֹחַ׳ (בראשית ט, א). רַבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח ׳לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה׳ (תהלים לב, א). הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ, אֲבָל קְרָא דָא בְּרָזָא דְּחָכְמְתָא אִתְּמָר. דְּהָא תָּנִינָן בַּעֲשָׂרָה זִינֵי שְׁבָחָא שַׁבַּח דָּוִד לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְחַד מִנַּיְיהוּ מַשְׂכִּיל. וְהוּא דַּרְגָּא חַד מֵאִנוּן עֲשָׂרָה. וְדָוִד אַתְקִין גַּרְמֵיהּ עַד לָא יִשְׁרֵי עֲלוֹי הַאי דַּרְגָּא.
משקל החטאים והזכויות - סוד ׳נשוי פשע׳
׳אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע׳ (תהלים לב, א), שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שהקב"ה שׁוֹקֵל חֲטָאִים וּזְכֻיּוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם, שֶׁאוֹתוֹ (ד"א: כְּשֶׁאוֹתוֹ) מִשְׁקָל שֶׁבְּצַד הַחֲטָאִים עוֹלִים, וְאוֹתָם הָאֲחֵרִים, הַזְּכֻיּוֹת שֶׁהֵן בְּמִשְׁקָל אַחֵר, מַכְרִיעוֹת לְמַטָּה - זֶהוּ ׳נְשׂוּי פֶּשַׁע׳.
בלשון הזוהר
׳אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע׳ (תהלים לב, א), דְּהָא בְּשַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַתְקִיל חוֹבֵי וְזַכְוָון דִּבְנֵי נָשָׁא דְּהַהוּא (ד"א: כד ההוא) תִיקְלָא דְּבִסְטַר חוֹבִין מִסְתַּלְּקִין וְאִנוּן אוֹחֳרָנִין זַכְיָין דְּאִנוּן בְּתִיקְלָא אָחֳרָא מַכְרִיעִין לְתַתָּא דָּא הוּא ׳נְשׂוּי פֶּשַׁע׳.
כיסוי נח מחטא אדם - הברכה כתיקון שליטת הבריות
׳כְּסוּי חֲטָאָה׳ - בְּשָׁעָה שֶׁהַדִּין שׁוֹרֶה בָּעוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה מְכֻסֶּה שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט עָלָיו הַמַּשְׁחִית, כְּמוֹ שֶׁהָיָה לְנֹחַ שֶׁכִּסָּה אוֹתוֹ הקב"ה מֵאוֹתוֹ חֵטְא שֶׁהִמְשִׁיךְ עָלָיו אָדָם עַל הָעוֹלָם. שֶׁכֵּיוָן שֶׁחֵטְא זֶה הִשְׁפִּיעַ אָדָם עַל הָעוֹלָם, שְׁאָר הַבְּרִיּוֹת שׁוֹלְטוֹת, וּבֶן אָדָם פּוֹחֵד מֵהֶם, וְהָעוֹלָם לֹא הֻתְקַן בְּתִקּוּנוֹ. וְלָכֵן כְּשֶׁיָּצָא נֹחַ מֵהַתֵּבָה, בֵּרְכוֹ הקב"ה, שֶׁכָּתוּב ׳וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו וְגוֹ'׳.
בלשון הזוהר
׳כְּסוּי חֲטָאָה׳ בְּשַׁעֲתָא דְדִינָא שַׁרְיָא בְּעָלְמָא דִּיהֵא מְחַפְיָא דְּלָא יִשְׁלוֹט עֲלוֹי מְחַבְּלָא, כְּמָה דְּהֲוָה לְנֹחַ דְּכַסֵּי לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֵהַהוּא חֲטָאָה דְּאַמְשִׁיךְ עֲלֵיהּ אָדָם עַל עָלְמָא. דְּכֵיוָן דְּחֲטָאָה דָא אַנְגִיד אָדָם עַל עַלְמָא, שְׁאָר בְּרִיָּין שָׁלְטָאן וּבַר נָשׁ דָּחִיל מִנַּיְיהוּ וְעָלְמָא לָא אַתְקִין בְּתִקּוּנִיהּ. וּבְגִין כָּךְ כַּד נָפַק נֹחַ מִתֵּיבוּתָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּרְכֵיהּ. דִּכְתִיב ׳וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו וְגו'׳:
כלילת הנקבות בברכה - דרשת ׳ואתם׳ ׳את נח׳ ׳ואת בניו׳
׳וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ׳ (בראשית ט, ז). בַּבְּרָכוֹת הַלָּלוּ לֹא נִמְצְאוּ נְקֵבוֹת, אֶלָּא ׳אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו׳ - אֲבָל נְקֵבוֹת הַפָּסוּק לֹא אָמַר. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, ׳וְאַתֶּם׳ - כְּלָל שֶׁל הַזְּכָרִים וְהַנְּקֵבוֹת כְּאֶחָד. וְעוֹד, ׳אֶת נֹחַ׳ - לְרַבּוֹת אֶת אִשְׁתּוֹ. ׳וְאֶת בָּנָיו׳ - לְרַבּוֹת אֶת נְקֵבוֹתֵיהֶם.
בלשון הזוהר
׳וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ׳ (בראשית ט, ז). בְּהַנֵּי בִּרְכָאן לָא אִשְׁתַּכָּחוּ נוּקְבֵי, אֶלָּא ׳אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו׳ - אֲבָל נוּקְבֵי לָא אָמַר קְרָא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, ׳וְאַתֶּם׳ - כְּלָלָא דִּדְכוּרֵי וְנוּקְבֵי כְּחֲדָא. וְתוּ, ׳אֶת נֹחַ׳ - לְאַסְגָּאָה נוּקְבֵיהּ. ׳וְאֶת בָּנָיו׳ - לְאַסְגָּאָה נוּקְבֵי דִלְהוֹן.
מתן שבע מצוות בני נח - עד מתן תורה בסיני
וְלָכֵן כָּתוּב ׳וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ׳ (בראשית ט, ז) - לַעֲשׂוֹת תּוֹלָדוֹת מִכָּאן וָהָלְאָה, ׳שִׁרְצוּ בָאָרֶץ׳. וְכָאן נָתַן לָהֶם הקב"ה שֶׁבַע מִצְווֹת הַתּוֹרָה וּלְכָל הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם, עַד שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי וְנִתְּנוּ לָהֶם כָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה כְּאֶחָד.
בלשון הזוהר
וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב ׳אַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ׳ (בראשית ט, ז) - לְמֶעְבַּד תּוֹלְדוֹת מִכָּאן וּלְהָלְאָה ׳שִׁרְצוּ בָאָרֶץ׳. וְהָכָא יָהִיב לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שֶׁבַע פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא לוֹן וּלְכָל דְּאָתוּ אֲבַּתְרַיְיהוּ, עַד דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל בְּטוּרָא דְסִינַי וְאִתְיְיהַב לוֹן כָּל פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא כְּחֲדָא:
׳את קשתי נתתי בענן׳
סוד המרכבה, ארבע חיות וברית הקשת
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.