ממלכת הזוהר › זוהר › נח › מאמר 33: ׳ומוראכם וחתכם יהיה׳ - שליטת האדם כתלויה בדיוקן העליון ובקיום המצוות › פיסקה 5 (עא ע"א)

מעלת ה'משכיל' - הכנת דוד לשריית הדרגה

נח · ׳ומוראכם וחתכם יהיה׳ - שליטת האדם כתלויה בדיוקן העליון ובקיום המצוות · מאמר 33 · פיסקה 5 · דף עא ע"א

לשון הזוהר

׳וַיְבָרֶךָ אֱלהִים אֶת נֹחַ׳. רַבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח ׳לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה׳ (תהלים לכ, א). הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ, אֲבָל קְרָא דָא בְּרָזָא דְּחָכְמְתָא אִתְּמָר. דְּהָא תָּנִינָן בַּעֲשָׂרָה זִינֵי שְׁבָחָא שַׁבַּח דָּוִד לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְחַד מִנַּיְיהוּ מַשְׂכִּיל. וְהוּא דַּרְגָּא חַד מֵאִנוּן עֲשָׂרָה. וְדָוִד אַתְקִין גַּרְמֵיהּ עַד לָא יִשְׁרֵי עֲלוֹי הַאי דַּרְגָּא.

תרגום

׳וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ׳ - רַבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח, ׳לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה׳ (תהלים לב, א) - פָּסוּק זֶה בֵּאֲרוּהוּ, אֲבָל פָּסוּק זֶה נִתְבָּאֵר בְּסוֹד הַחָכְמָה. שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ, בַּעֲשָׂרָה מִינֵי שֶׁבַח שִׁבַּח דָּוִד אֶת הקב"ה, וְאֶחָד מֵהֶם הוּא מַשְׂכִּיל, וְהוּא דַּרְגָּה אַחַת מֵאוֹתָן עֶשֶׂר. וְדָוִד הִתְקִין עַצְמוֹ בְּטֶרֶם שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו הַדַּרְגָּה הַזּוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ויברך אלהים את נח׳. רבי חזקיה פתח ׳לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה׳ (תהלים לכ, א). האי קרא אוקמוה, אבל קרא דא ברזא דחכמתא אתמר. דהא תנינן בעשרה זיני שבחא שבח דוד לקודשא בריך הוא וחד מנייהו משכיל. והוא דרגא חד מאנון עשרה. ודוד אתקין גרמיה עד לא ישרי עלוי האי דרגא.

התרגום: ׳ויברך אלהים את נח׳ - רבי חזקיה פתח, ׳לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה׳ (תהלים לב, א) - פסוק זה בארוהו, אבל פסוק זה נתבאר בסוד החכמה. שהרי שנינו, בעשרה מיני שבח שבח דוד את הקב"ה, ואחד מהם הוא משכיל, והוא דרגה אחת מאותן עשר. ודוד התקין עצמו בטרם שתשרה עליו הדרגה הזו.

מן המפרשים

כתם פז: רבי חזקיה פתח לדוד משכיל אשרי נשוי פשע. האי קרא אוקמוה אמ' שכבר פירשוהו על פנים שונים לפי שהכתוב הזה קשה להבין שהרי כתיב מכסה פשעיו לא יצליח ואיך יאמ' אשרי וכו' כסוי חטאה ודרשו בו אשרי נשוי פשע שהוא גבוה מפשעו ולא פשעו גדול…

אור החמה: והרח"ו נר"ו כתב. רזא דכתיב בעצבון תאכלנה וגו' תבין ענין הגלות כי עתה אנו שואבים השפע באמצעות דרגין דטומאה רזא בעצבון תאכל האדמה דהיא המלכות אדוקה בדרגין דעצבון: וחד מנייהו משכיל והוא דרגא וגו' נ"ל שהוא היסוד. והרמז משכיל אל דל…

אור יקר: דא ברזא דחכמתא שאינו ממש בחכמה, אמנם בסוד החכמה כדפירשנו. דהא תנינן וחד מנייתו משכיל, ולא הקטן שבהם אלא המיוחד שבהם, וזה שאמר.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: