ממלכת הזוהר › זוהר › נח › מאמר 32: ׳ויברך אלהים את נח ואת בניו׳ - סוד הברכה והעצבון בבית ובעולם › פיסקה 3 (עא ע"א)

מתנות האורח לאשת המארח - המרבות אהבה ומביאות ברכה

נח · ׳ויברך אלהים את נח ואת בניו׳ - סוד הברכה והעצבון בבית ובעולם · מאמר 32 · פיסקה 3 · דף עא ע"א

לשון הזוהר

כֵּיוָן דְּנָפַק יָהַב מַתְּנָן לָהּ, בְּגִין דְּאִיהִי בְּבֵיתָא וּבֵיתָא בִּידָהָא. וְאִנוּן מַתְּנָן דְּיָהַב לָהּ בְּגִין לְאַסְגָּאָה לָהּ רְחִימוּתָא בְּבַעֲלָהּ. מִכָּאן אוֹלִיפְנָא אוֹרַח אַרְעָא לְאוּשְׁפִּיזָא. (למיהב בידא דבעלה כד נפק יהב מתנן לאתתיה ולא בידה ובגין כך כיון דיהב ליה מתנן) וְעַל דָּא לְבָתַר דְּיָהַב לָהּ מַתְּנָן לְאַסְגָּאָה לָהּ רְחִימוּתָא בְּבַעֲלָהּ (נ"א כיון דנפק יהב מתנן ונבזבזן בידא דבעלה למיהב לאתתיה ולמחדי בה ולאסגאה לה רחימותא בבעלה, הדא הוא דכתיב ׳ויקח מכל וגו' ויעל עולות במזבח - אלין מתנן דיהב בידא דבעלה בגין לאסגאה לה רחימותא בעלמא, ומכאן אוליפנא אורח ארעא לאושפיזא דיהב מתנן בידא דבעלה לאתתיה ולא בידהא, ועל דא ויעל עולות במזבח - קורבנא לדכורא לאסגאה רחימותא בבעלה ברכא ליה) בָּרְכָא לֵיהּ׳, דִּכְתִיב וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ וְגו'׳׳. - וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, (משלי י כב) ׳בִּרְכַּת יהו"ה הִיא תַעֲשִׁיר׳ - וַדַּאי כְּמָה דְאִתְּמָר.

תרגום

כֵּיוָן שֶׁיָּצָא, נָתַן לָהּ מַתָּנוֹת, מִשּׁוּם שֶׁהִיא בַּבַּיִת וְהַבַּיִת בְּיָדֶיהָ. וְאוֹתָם הַמַּתָּנוֹת שֶׁנָּתַן לָהּ, כְּדֵי לְהַרְבּוֹת אַהֲבָה אֶל בַּעְלָהּ. מִכָּאן לָמַדְנוּ דֶּרֶךְ אֶרֶץ לְאוֹרֵחַ (לָתֵת בְּיַד בַּעְלָהּ, כְּשֶׁיּוֹצֵא נוֹתֵן מַתָּנוֹת לְאִשְׁתּוֹ, וְלֹא בידה, וְלָכֵן, כֵּיוָן שנתן לוֹ מַתָּנוֹת). וְעַל זֶה, לְאַחַר שֶׁנָּתַן לָהּ מַתָּנוֹת לְהַרְבּוֹת לָהּ אַהֲבָה עִם בַּעְלָהּ. (נ"א: כֵּיוָן שֶׁיָּצָא, נָתַן מַתָּנוֹת וּמַשְׂאוֹת בְּיַד בַּעְלָהּ לָתֵת לְאִשְׁתּוֹ וּלְשַׂמֵּחַ עִמָּהּ וּלְהַרְבּוֹת לָהּ אַהֲבָה עִם בַּעְלָהּ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיִּקַּח מִכֹּל (בראשית ח, כ) וגו' וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ - אֵלּוּ מַתָּנוֹת שֶׁנָּתַן בְּיַד שֶׁל בַּעְלָהּ כְּדֵי לְהַרְבּוֹת לָהּ אַהֲבָה בָּעוֹלָם, וּמִכָּאן לָמַדְנוּ דֶּרֶךְ אֶרֶץ לְאוֹרֵחַ שֶׁיִּתֵּן מַתָּנוֹת בְּיַד שֶׁל בַּעְלָהּ לְאִשְׁתּוֹ וְלֹא בְּיָדֶיהָ, וְעַל זֶה וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ - קָרְבָּן לַזָּכָר, לְהַרְבּוֹת אַהֲבָה עִם בַּעְלָהּ בֵּרְכָה אוֹתוֹ) בֵּרְכָה אוֹתוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ וְגוֹ'׳. וְלָכֵן כָּתוּב ׳בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר׳ (משלי י, כב) - וַדַּאי כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כיון דנפק יהב מתנן לה, בגין דאיהי בביתא וביתא בידהא. ואנון מתנן דיהב לה בגין לאסגאה לה רחימותא בבעלה. מכאן אוליפנא אורח ארעא לאושפיזא. (למיהב בידא דבעלה כד נפק יהב מתנן לאתתיה ולא בידה ובגין כך כיון דיהב ליה מתנן) ועל דא לבתר דיהב לה מתנן לאסגאה לה רחימותא בבעלה (נ"א כיון דנפק יהב מתנן ונבזבזן בידא דבעלה למיהב לאתתיה ולמחדי בה ולאסגאה לה רחימותא בבעלה, הדא הוא דכתיב ׳ויקח מכל וגו' ויעל עולות במזבח - אלין מתנן דיהב בידא דבעלה בגין לאסגאה לה רחימותא בעלמא, ומכאן אוליפנא אורח ארעא לאושפיזא דיהב מתנן בידא דבעלה לאתתיה ולא בידהא, ועל דא ויעל עולות במזבח - קורבנא לדכורא לאסגאה רחימותא בבעלה ברכא ליה) ברכא ליה׳, דכתיב ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו וגו'׳. - ובגין כך כתיב, (משלי י כב) ׳ברכת יהו"ה היא תעשיר׳ - ודאי כמה דאתמר.

התרגום: כיון שיצא, נתן לה מתנות, משום שהיא בבית והבית בידיה. ואותם המתנות שנתן לה, כדי להרבות אהבה אל בעלה. מכאן למדנו דרך ארץ לאורח (לתת ביד בעלה, כשיוצא נותן מתנות לאשתו, ולא בידה, ולכן, כיון שנתן לו מתנות). ועל זה, לאחר שנתן לה מתנות להרבות לה אהבה עם בעלה. (נ"א: כיון שיצא, נתן מתנות ומשאות ביד בעלה לתת לאשתו ולשמח עמה ולהרבות לה אהבה עם בעלה, זהו שכתוב ויקח מכל (בראשית ח, כ) וגו' ויעל עלת במזבח - אלו מתנות שנתן ביד של בעלה כדי להרבות לה אהבה בעולם, ומכאן למדנו דרך ארץ לאורח שיתן מתנות ביד של בעלה לאשתו ולא בידיה, ועל זה ויעל עלת במזבח - קרבן לזכר, להרבות אהבה עם בעלה ברכה אותו) ברכה אותו, שכתוב ׳ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו וגו'׳. ולכן כתוב ׳ברכת ה' היא תעשיר׳ (משלי י, כב) - ודאי כמו שנתבאר.

מן המפרשים

אור יקר: דבעלה למיהב לאתתיה, ואחר קישוטיה מעורר כדכתיב.

הסולם: כיון דנפק יהב וכו': כיון שיצא מהתיבה נתן לה מתנות דהיינו שהקריב קרבן, משום שהיא בהבית והבית בידיה, כלומר המוחין דבית הם רק בידי הנוקבא בלבדה (כנ"ל בדיבור הסמוך) ואלו המתנות שנתן לה, הוא כדי לחבבה על בעלה. מכאן למדנו דרך ארץ…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: