׳ויברך אלהים את נח ואת בניו׳
סוד הברכה והעצבון בבית ובעולם
׳ברכת ה' היא תעשיר׳ - השכינה הממונה על ברכות העולם
׳וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ וְגוֹ'׳ (בראשית ט, א). רַבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר, ׳בִּרְכַּת יהו"ה הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ׳ (משלי י, כב) - ׳בִּרְכַּת יהו"ה׳ - זוֹ הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא מְמֻנָּה עַל בִּרְכוֹת הָעוֹלָם, וּמִמֶּנָּה יוֹצְאוֹת בְּרָכוֹת לַכֹּל.
בלשון הזוהר
׳וַיְבָרֶךָ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ וְגו'׳ (בראשית ט, א). רַבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר, ׳בִּרְכַּת יהו"ה הִיא תַעֲשִׁיר וְלא יוֹסִיף עֶצֶב עִמָּהּ׳ (משלי י, כב) - ׳בִּרְכַּת יהו"ה׳ דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי אִתְפַּקְדָא עַל בִּרְכָאן דְּעָלְמָא, וּמִנָּהּ נָפְקֵי בִּרְכָאן לְכֹלָּא.
כניסת האורח ברשות הבעל - ויציאתו ברשות האישה
בֹּא רְאֵה מַה כָּתוּב בַּהַתְחָלָה, ׳וַיֹּאמֶר יהו"ה לְנֹחַ בּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה וְגוֹ'׳. כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, שֶׁבַּעַל הַבַּיִת נָתַן לוֹ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס. אַחַר כָּךְ הָאִשָּׁה אָמְרָה לוֹ לָצֵאת. בַּהַתְחָלָה נִכְנַס בִּרְשׁוּת בַּעְלָהּ, וּבַסּוֹף יָצָא בִּרְשׁוּת הָאִשָּׁה. מִכָּאן לָמַדְנוּ שֶׁבַּעַל הַבַּיִת יַכְנִיס, וְהָאִשָּׁה תּוֹצִיא, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ לֵאמֹר צֵא מִן הַתֵּבָה׳. שֶׁרְשׁוּת הָיְתָה בְיָדֶיהָ לְהוֹצִיא אֶת הָאוֹרֵחַ, וְלֹא לְהַכְנִיסוֹ.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי מַה כְּתִיב בְּקַדְמִיתָא ׳וַיֹּאמֶר יהו"ה לְנֹחַ בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּיבָה וְגו'׳. כְּמָה דְּאִתְּמָר דְּמָארֵיהּ דְּבֵיתָא יָהַב לֵיהּ רְשׁוּ לְמֵיעָאל. לְבָתַר אִתְּתָא אָמְרָה לֵיהּ לְנַפְקָא. בְּקַדְמִיתָא עָאל בִּרְשׁוּתָא דְבַעֲלָהּ, לְסוֹף נָפַק בִּרְשׁוּ דְאִתְּתָא. מִכָּאן אוֹלִיפְנָא מָארֵיהּ דְּבֵיתָא יָעִיל וְאִתְּתָא תָּפִיק, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיֹּאמֶר אֱלהִים אֶל נֹחַ לֵאמֹר צֵא מִן הַתֵּבָה׳. דְּרְשׁוּ הֲוָה בִידָהָא לְאֲפָקָא לֵיהּ לְאוּשְׁפִּיזָא וְלָא לְאַעֲלָא לֵיהּ.
מתנות האורח לאשת המארח - המרבות אהבה ומביאות ברכה
כֵּיוָן שֶׁיָּצָא, נָתַן לָהּ מַתָּנוֹת, מִשּׁוּם שֶׁהִיא בַּבַּיִת וְהַבַּיִת בְּיָדֶיהָ. וְאוֹתָם הַמַּתָּנוֹת שֶׁנָּתַן לָהּ, כְּדֵי לְהַרְבּוֹת אַהֲבָה אֶל בַּעְלָהּ. מִכָּאן לָמַדְנוּ דֶּרֶךְ אֶרֶץ לְאוֹרֵחַ. (לָתֵת בְּיַד בַּעְלָהּ, כְּשֶׁיּוֹצֵא נוֹתֵן מַתָּנוֹת לְאִשְׁתּוֹ, וְלֹא בְּיָדָהּ, וְלָכֵן, כֵּיוָן שֶׁנָּתַן לוֹ מַתָּנוֹת) וְעַל זֶה, לְאַחַר שֶׁנָּתַן לָהּ מַתָּנוֹת לְהַרְבּוֹת לָהּ אַהֲבָה עִם בַּעְלָהּ (נ"א: כֵּיוָן שֶׁיָּצָא, נָתַן מַתָּנוֹת וּמַשְׂאוֹת בְּיַד בַּעְלָהּ לָתֵת לְאִשְׁתּוֹ וּלְשַׂמֵּחַ עִמָּהּ וּלְהַרְבּוֹת לָהּ אַהֲבָה עִם בַּעְלָהּ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּקַּח מִכֹּל וגו'׳ ׳וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ׳ - אֵלּוּ מַתָּנוֹת שֶׁנָּתַן בְּיַד שֶׁל בַּעְלָהּ כְּדֵי לְהַרְבּוֹת לָהּ אַהֲבָה בָּעוֹלָם, וּמִכָּאן לָמַדְנוּ דֶּרֶךְ אֶרֶץ לְאוֹרֵחַ שֶׁיִּתֵּן מַתָּנוֹת בְּיַד שֶׁל בַּעְלָהּ לְאִשְׁתּוֹ וְלֹא בְּיָדֶיהָ, וְעַל זֶה ׳וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ׳ - קָרְבָּן לַזָּכָר, לְהַרְבּוֹת אַהֲבָה עִם בַּעְלָהּ, בֵּרְכָה אוֹתוֹ) בֵּרְכָה אוֹתוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ וְגוֹ'׳. וְלָכֵן כָּתוּב ׳בִּרְכַּת יהו"ה הִיא תַעֲשִׁיר׳ (משלי י, כב) - וַדַּאי כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּנָפַק יָהַב מַתְּנָן לָהּ, בְּגִין דְּאִיהִי בְּבֵיתָא וּבֵיתָא בִּידָהָא. וְאִנוּן מַתְּנָן דְּיָהַב לָהּ בְּגִין לְאַסְגָּאָה לָהּ רְחִימוּתָא בְּבַעֲלָהּ. מִכָּאן אוֹלִיפְנָא אוֹרַח אַרְעָא לְאוּשְׁפִּיזָא. (למיהב בידא דבעלה כד נפק יהב מתנן לאתתיה ולא בידה ובגין כך כיון דיהב ליה מתנן) וְעַל דָּא לְבָתַר דְּיָהַב לָהּ מַתְּנָן לְאַסְגָּאָה לָהּ רְחִימוּתָא בְּבַעֲלָהּ (נ"א: כיון דנפק יהב מתנן ונבזבזן בידא דבעלה למיהב לאתתיה ולמחדי בה ולאסגאה לה רחימותא בבעלה, הדא הוא דכתיב ׳ויקח מכל וגו'׳ ׳ויעל עולות במזבח׳ - אלין מתנן דיהב בידא דבעלה בגין לאסגאה לה רחימותא בעלמא, ומכאן אוליפנא אורח ארעא לאושפיזא דיהב מתנן בידא דבעלה לאתתיה ולא בידהא, ועל דא ׳ויעל עולות במזבח׳ - קורבנא לדכורא לאסגאה רחימותא בבעלה, ברכא ליה) בָּרְכָא לֵיהּ, דִּכְתִיב ׳וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ וְגו'׳. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, ׳בִּרְכַּת יהו"ה הִיא תַעֲשִׁיר׳ (משלי י, כב) - וַדַּאי כְּמָה דְאִתְּמָר.
׳ולא יוסיף עצב עמה׳ - סוד העצבון כהעדר ברכה מן הלבנה
׳וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ׳ (משלי י, כב) - סוֹד הַכָּתוּב ׳בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה׳. ׳עִצָּבוֹן׳ - עַצְבוּת וְרֹגֶז בְּלִי הֶאָרַת פָּנִים. כְּשֶׁנֶּחְשֶׁכֶת הַלְּבָנָה (מַלְכוּת) וּבְרָכוֹת לֹא נִמְצָאוֹת. ׳בְּעִצָּבוֹן׳ - צַד שֶׁל רוּחַ אַחֵר שֶׁמּוֹנֵעַ בְּרָכוֹת מֵהָעוֹלָם, וְלָכֵן ׳וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ׳. וְזֶהוּ סוֹד הַכָּתוּב ׳לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה׳ (בראשית ח, כא).
בלשון הזוהר
׳וְלֹא יוֹסִיף עֶצֶב עִמָּהּ׳ (משלי י, כב). רָזָא דִּכְתִיב ׳בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה׳. ׳עִצָּבוֹן׳ - עֲצִיבוּ וְרוּגְזָא בְּלָא נְהִירוּ דְאַנְפִּין. כַּד אִתְחֲשַׁךְ סִיהֲרָא וּבִרְכָאן לָא מִשְׁתַּכְּחֵי. ׳בְּעִצָּבוֹן׳ - סִטְרָא דְרוּחָא אָחֳרָא דְּאִמְנַע בִּרְכָאן מֵעָלְמָא, וּבְגִין כָּךְ ׳וְלֹא יוֹסִיף עֶצֶב עִמָּהּ׳. וְדָא הוּא רָזָא דִכְתִיב, ׳לא אוֹסִיף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה׳ (בראשית ח, כא):
׳ומוראכם וחתכם יהיה׳
שליטת האדם כתלויה בדיוקן העליון ובקיום המצוות
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.