ממלכת הזוהר › זוהר › נח › מאמר 31: ׳וירח ה' את ריח הניחוח׳ - מאיחוד אש ועשן ועד תיקון העולם › פיסקה 9 (ע ע"ב)

תלות העולם העליון בתחתון - חורבן הבית והפסקת הברכות

נח · ׳וירח ה' את ריח הניחוח׳ - מאיחוד אש ועשן ועד תיקון העולם · מאמר 31 · פיסקה 9 · דף ע ע"ב

לשון הזוהר

וְכֹלָּא כְּמָה דִלְתַתָּא אִתְעַר רְחִימוּתָא דִּלְעֵילָא. תְּרֵין שְׁרַגִּין כַּד אִתְדָעַךְ נְהוֹרָא דִּלְעֵילָא בִּתְנָנָא דְסָלִיק מֵהַהוּא דִלְתַתָּא אִתְדְּלִיק הַהוּא דִלְעֵילָא. אָמַר רַבִּי חִזְקִיָה הָכִי הוּא וַדַּאי דְּעָלְמָא עִלָּאָה תַּלְיָא בְּתַתָּאָה וְתַתָּאָה בְּעִלָּאָה, וּמֵזִמְנָא דְּאִתְחְרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא בִּרְכָאן לָא אִשְׁתַּכָּחוּ לְעֵילָא וְתַתָּא. לְאַחֲזָאָה דְּדָא בְּדָא תַּלְיָא.

תרגום

וְהַסֹלֹ כְּמוֹ שֶׁלְּמַטָּה מְעוֹרֵר אַהֲבָה שֶׁלְּמַעְלָה. שְׁנֵי נֵרוֹת, כְּשֶׁדּוֹעֵךְ הָאוֹר שֶׁלְּמַעְלָה, בֶּעָשָׁן שֶׁעוֹלֶה מֵאוֹתוֹ שֶׁלְּמַטָּה נִדְלָק אוֹתוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה, כָּךְ הוּא בְּוַדַּאי, שֶׁהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן תָּלוּי בַּתַּחְתּוֹן וְהַתַּחְתּוֹן בָּעֶלְיוֹן. וּמִזְּמַן שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לֹא נִמְצְאוּ בְרָכוֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, כְּדֵי לְהַרְאוֹת שֶׁזֶּה תָּלוּי בָּזֶה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכלא כמה דלתתא אתער רחימותא דלעילא. תרין שרגין כד אתדעך נהורא דלעילא בתננא דסליק מההוא דלתתא אתדליק ההוא דלעילא. אמר רבי חזקיה הכי הוא ודאי דעלמא עלאה תליא בתתאה ותתאה בעלאה, ומזמנא דאתחריב בי מקדשא ברכאן לא אשתכחו לעילא ותתא. לאחזאה דדא בדא תליא.

התרגום: והסל כמו שלמטה מעורר אהבה שלמעלה. שני נרות, כשדועך האור שלמעלה, בעשן שעולה מאותו שלמטה נדלק אותו שלמעלה. אמר רבי חזקיה, כך הוא בודאי, שהעולם העליון תלוי בתחתון והתחתון בעליון. ומזמן שנחרב בית המקדש, לא נמצאו ברכות למעלה ולמטה, כדי להראות שזה תלוי בזה.

מן המפרשים

אור יקר: הכי הוא ודאי דעלמא עילאה תליא בתתאה, שצריך ההתעוררות מן התחתונים, ועל ידי המעשה הישר הספירות העליונות הם מתייחדות. ועלמא תתאה תליא בעילאה, שאין לו חיות לתחתון אלא משפע העליון, ותחלה עולה ההתעוררות ממטה למעלה ואחר כך יורד השפע…

הסולם: וכלא כמה דלתתא וכו'. והכל כמו שהוא למטה כן נתעורר האהבה למעלה. שני נרות, כאשר נכבה אור הנר שלמעלה, בהעשן העולה מהנר של מטה, נדלק הנר שלמעלה. פירוש, בינה ומלכות הן שני נרות עליון ותחתון. ובעת חזרת הבינה לראש א"א, שיש לה שם חכמה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר