חדוות הכל כאחד - הארת הנרות הארת הפנים
נח · ׳וירח ה' את ריח הניחוח׳ - מאיחוד אש ועשן ועד תיקון העולם · מאמר 31 · פיסקה 4 · דף ע ע"א
לשון הזוהר
דְּהָא תְּנָנָא אִתְכְּנִישׁ וְעֲיִּיל וְקָמִיט בְּאֶשָׁא וְאֶשָׁא אָחִיד בִּתְנָנָא וְעַיְילֵי תַּרְוַויְיהוּ לְגוֹ לְגוֹ עַד דְּנָח רוּגְזָא. וְכַד אִתְאֲחִיד (אחיד) כֹּלָא דָּא בְדָא וְנָח רוּגְזָא, כְּדֵין הוּא נַיְיחָא, וּקְשִׁירוּ חַד וְאִתְקְרֵי נַיְיחָא. נַיְיחָא דְרוּחָא חֶדְוָותָא דְּכֹלָּא כְּחֲדָא. נְהִירוּ דְּבוֹצִינִין נְהִירוּ דְּאַנְפִּין. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, ׳וַיָּרַח יהו"ה אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ׳. כְּמַאן דְּאָרַח וְכָנִישׁ כֹּלָּא לְגוֹ אַתְרֵיהּ.
תרגום
שֶׁהֲרֵי הֶעָשָׁן נֶאֱסָף וְנִכְנָס וּמִתְקַמֵּט בָּאֵשׁ, וְהָאֵשׁ אוֹחֶזֶת בֶּעָשָׁן, וְנִכְנָסִים שְׁנֵיהֶם לִפְנַי וְלִפְנִים עַד שֶׁנָּח הָרֹגֶז. וּכְשֶׁהַכֹּל נֶאֱחָזִים (אוֹחֵז) זֶה בָּזֶה וְנָח הָרֹגֶז, אָז הוּא מְנוּחָה וְקֶשֶׁר אֶחָד וְנִקְרֵאת נַחַת. נַחַת הָרוּחַ חֶדְוַת הַכֹּל כְּאֶחָד. הֶאָרַת הַנֵּרוֹת הֶאָרַת הַפָּנִים. וְלָכֵן כָּתוּב ׳וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ׳ (בראשית ח, כא) - כְּמוֹ מִי שֶׁמֵּרִיחַ וְכוֹנֵס הַכֹּל לְתוֹךְ מְקוֹמוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דהא תננא אתכניש ועייל וקמיט באשא ואשא אחיד בתננא ועיילי תרווייהו לגו לגו עד דנח רוגזא. וכד אתאחיד (אחיד) כלא דא בדא ונח רוגזא, כדין הוא נייחא, וקשירו חד ואתקרי נייחא. נייחא דרוחא חדוותא דכלא כחדא. נהירו דבוצינין נהירו דאנפין. ובגין כך כתיב, ׳וירח יהו"ה את ריח הניחח׳. כמאן דארח וכניש כלא לגו אתריה.
התרגום: שהרי העשן נאסף ונכנס ומתקמט באש, והאש אוחזת בעשן, ונכנסים שניהם לפני ולפנים עד שנח הרגז. וכשהכל נאחזים (אוחז) זה בזה ונח הרגז, אז הוא מנוחה וקשר אחד ונקראת נחת. נחת הרוח חדות הכל כאחד. הארת הנרות הארת הפנים. ולכן כתוב ׳וירח ה' את ריח הניחח׳ (בראשית ח, כא) - כמו מי שמריח וכונס הכל לתוך מקומו.
מן המפרשים
אור החמה: כדין הוא נייחא וקשירו חד וגו' דהיינו שכלם יונקים מצד הימין והחסד. ואמר נייחא דכולא פי' אפי' גבורה והוד שהם מדות הדין ואצ"ל החסד והת"ת שעיקרם רחמים: פתח ההוא ינוקא ואמר ישקני וגומר עיין בפרדס שער מהות וההנהגה פ' כ"א. עכ"ל:…
אור יקר: רוגזא. כדין הוא נייחא וקשירו חד וכו׳, דהיינו שכלם יונקים מצד הימין והחסד, ואמר נייחא דכולא פירוש אפילו גבורה הוד שהם מדות הדין, ואין צריך לומר החסד והת״ת שעיקרם רחמים. חדוותא דכולא, הענין כי השמאל משמש ]בדיניו[ ]ביחד[ הב׳…
מהרח"ו: כדין הוא נייחא וקשירו חד וכו'. דהיינו שכולם יונקים מצד הרחמים והחסד כדפי' (בפי') : @.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: