ממלכת הזוהר › זוהר › נח › מאמר 31: ׳וירח ה' את ריח הניחוח׳ - מאיחוד אש ועשן ועד תיקון העולם › פיסקה 11 (ע ע"ב)

׳לא אסיף לקלל עוד׳ - הפסקת הדין שלא ישלים השמדה

נח · ׳וירח ה' את ריח הניחוח׳ - מאיחוד אש ועשן ועד תיקון העולם · מאמר 31 · פיסקה 11 · דף ע ע"ב

לשון הזוהר

וְאֲמַר רַבִּי חִזְקִיָּה ׳לא אוֹסִיף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם׳. מַאי הוּא, אָמַר רַבִּי יֵיסָא הָכִי שְׁמַעְנָא מֵרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר כָּל זִמְנָא דְּאֶשָׁא דִּלְעֵילָא אוֹסִיף לְתָקְפָא, תְּנָנָא דְּאִיהוּ דִינָא דִלְתַתָּא אַתְקִיף רוּגְזָא וְשָׁצֵי כֹּלָּא. בְּגִין דְּכַד נָפִיק אֶשָׁא לֵית לֵיהּ פֶּסֶק (קמיה) עַד דְּיִשְׁתְּלִים דִּינָא. וְכַד דִּינָא דִּלְתַתָּא לָא אוֹסִיף לְאִתְתַּקְפָא בְּדִינָא דִלְעֵילָא עָבִיד דִּינָא וּפָסִיק וְלָא יִשְׁתַּלַּם דִּינָא לְשֵׁיצָאָה. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב ׳לֹא אוֹסִיף׳ לְמֵיהַב תּוֹסֶפֶת לְאִתְתַּקְפָא דִינָא דִלְתַתָּא.

תרגום

וְאָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה, ׳לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם׳ (בראשית ח, כא) - מַהוּ זֶה? אָמַר רַבִּי יֵיסָא, כָּךְ שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁאָמַר, כָּל פַּעַם שֶׁאֵשׁ שֶׁלְּמַעְלָה מוֹסִיפָה לְהִתְחַזֵּק - הֶעָשָׁן, שֶׁהוּא דִין שֶׁלְּמַטָּה, מְחַזֵּק הָרֹגֶז וּמַשְׁמִיד הַכֹּל. מִשּׁוּם שֶׁכְּשֶׁיּוֹצֵאת אֵשׁ, אֵין לָהּ הַפְסָקָה (לְפָנָיו) עַד שֶׁנִּשְׁלָם הַדִּין, וּכְשֶׁדִּין שֶׁלְּמַטָּה לֹא מוֹסִיף לְהִתְחַזֵּק עִם הַדִּין שֶׁלְּמַעְלָה, עוֹשֶׂה דִין וּפוֹסֵק, וְלֹא יֻשְׁלַם הַדִּין לְהַשְׁמִיד. וְלָכֵן כָּתוּב ׳לֹא אֹסִף׳ - לָתֵת תּוֹסֶפֶת שֶׁיִּתְחַזֵּק הַדִּין שֶׁלְּמַטָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואמר רבי חזקיה ׳לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם׳. מאי הוא, אמר רבי ייסא הכי שמענא מרבי שמעון דאמר כל זמנא דאשא דלעילא אוסיף לתקפא, תננא דאיהו דינא דלתתא אתקיף רוגזא ושצי כלא. בגין דכד נפיק אשא לית ליה פסק (קמיה) עד דישתלים דינא. וכד דינא דלתתא לא אוסיף לאתתקפא בדינא דלעילא עביד דינא ופסיק ולא ישתלם דינא לשיצאה. ובגין כך כתיב ׳לא אוסיף׳ למיהב תוספת לאתתקפא דינא דלתתא.

התרגום: ואמר רבי חזקיה, ׳לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם׳ (בראשית ח, כא) - מהו זה? אמר רבי ייסא, כך שמעתי מרבי שמעון שאמר, כל פעם שאש שלמעלה מוסיפה להתחזק - העשן, שהוא דין שלמטה, מחזק הרגז ומשמיד הכל. משום שכשיוצאת אש, אין לה הפסקה (לפניו) עד שנשלם הדין, וכשדין שלמטה לא מוסיף להתחזק עם הדין שלמעלה, עושה דין ופוסק, ולא ישלם הדין להשמיד. ולכן כתוב ׳לא אסף׳ - לתת תוספת שיתחזק הדין שלמטה.

מן המפרשים

רמ"א: וכד דינא דלתתא וכד דינא דלתתא כו'. נקראת 'אדמה':

הסולם: וא"ר חזקיה וכו': ואר"ח לא אוסיף לקלל וגו' מה הוא פירושו, וכי נוהג בו ית' חרטה ח"ו. א"ר ייסא כך שמעתי מר' שמעון שאמר, כל זמן שהאש של מעלה, של בינה, מוסיפה להתגבר, נמצא, העשן, שהוא הדין שלמטה, של הנוקבא, מגביר הכעס ומכלה את כל.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: