משחית דרכו נמחה מכל ואינו רואה שכינה
נח · ׳וישאו את התיבה ותרם מעל הארץ׳ - הסתלקות השכינה מן הרשעים ותחייתם בדין · מאמר 27 · פיסקה 4 · דף סט ע"א
לשון הזוהר
וְהָא אִתְּמָר. בְּכָל חוֹבִין דְּחַיָּיבֵי עָלְמָא דַּחְיָין לָהּ לַשְּׁכִינְתָּא. חַד מִנַּיְיהוּ מַאן דִּמְחַבֵּל אָרְחֵיהּ עַל אַרְעָא כִּדְאֲמָרָן. וּבְגִין כָּךְ לָא חָמֵי אַנְפֵּי שְׁכִינְתָּא וְלָא עָאל בְּפַלְטֵרִין. וְעַל דָּא כְּתִיב בְּאִלֵּין ׳וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ׳ אִתְמָחוּן מִן כֹּלָּא.
תרגום
וַהֲרֵי אָמַרְנוּ. בְּכָל הַחֲטָאִים שֶׁל רִשְׁעֵי הָעוֹלָם, דּוֹחִים אֶת הַשְּׁכִינָה. אֶחָד מֵהֶם מִי שֶׁמַּשְׁחִית דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, וְלָכֵן לֹא רוֹאֶה פְּנֵי שְׁכִינָה וְלֹא נִכְנָס לַפַּלְטֵרִין. וְעַל זֶה כָּתוּב עַל אֵלֶּה ׳וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ׳, שֶׁנִּמְחוּ מֵהַכֹּל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: והא אתמר. בכל חובין דחייבי עלמא דחיין לה לשכינתא. חד מנייהו מאן דמחבל ארחיה על ארעא כדאמרן. ובגין כך לא חמי אנפי שכינתא ולא עאל בפלטרין. ועל דא כתיב באלין ׳וימחו מן הארץ׳ אתמחון מן כלא.
התרגום: והרי אמרנו. בכל החטאים של רשעי העולם, דוחים את השכינה. אחד מהם מי שמשחית דרכו על הארץ, כמו שאמרנו, ולכן לא רואה פני שכינה ולא נכנס לפלטרין. ועל זה כתוב על אלה ׳וימחו מן הארץ׳, שנמחו מהכל.
מן המפרשים
מהרח"ו: חד מנייהו מאן דמחבל אורחיה וגו'. אמר כי היותר גדול מכל החטאות הגורמין סלוק השכינה, הגדול מהם הוא השחתת הזרע. האמנם שאר העונות הגורמין לזה נז' במדרש רז"ל, כגון ההולך בקומה זקופה ( ברכות מג: ) , והמאנה את העני (ראה סנהדרין ז. )…
הסולם: והא אתמר, בכל חובין וכו': והנה נתבאר, שבכל החטאים של רשעי עולם המה דוחים את השכינה. ואחר מהם הוא מי שמשחית דרכו על הארץ, כמו שאמרנו, ומשום זה, אינו רואה את פני השכינה ולא יכנס בהיכל המלך. ועל כן כתוב בהם, וימחו מן הארץ שנמחו…