שיבת השכינה תלויה בצדיקים ולא במקום
נח · ׳וישאו את התיבה ותרם מעל הארץ׳ - הסתלקות השכינה מן הרשעים ותחייתם בדין · מאמר 27 · פיסקה 3 · דף סט ע"א
לשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ רַבִּי יֵיסָא, אִי הָכִי הָא אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל דְּאִתְמָחוּן חַיָּיבַיָא דְּהֲווּ בְּהַהוּא זִמְנָא אַמַּאי לָא אֲהַדְּרַת שְׁכִינְתָּא לְאַתְרָהּ כְּדִבְקַדְמִיתָא. אָמַר לֵיהּ בְּגִין דְּלָא אִשְׁתָּאֲרוּ בָהּ שְׁאָר זַכָּאֵי עָלְמָא. אֶלָּא (אבל) בְּכָל אֲתַר דְּאֲזְלוּ נַחְתַת וְשַׁוִּיאַת מְדוֹרָהּ עִמְּהוֹן. וּמַה בְּאַרְעָא נוּכְרָאָה אָחֳרָא לָא אִתְפָּרְשָׁא מִנַּיְיהוּ, כָּל שֶׁכֵּן אִי אִשְׁתְּאָרוּ בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא.
תרגום
אָמַר לוֹ רַבִּי יֵיסָא, אִם כָּךְ, הֲרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְחוּ הָרְשָׁעִים שֶׁהָיוּ בְּאוֹתוֹ זְמַן, אָז לָמָּה לֹא חָזְרָה הַשְּׁכִינָה לִמְקוֹמָהּ כְּבַתְּחִלָּה? אָמַר לוֹ, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרוּ בָהּ שְׁאָר צַדִּיקֵי הָעוֹלָם, אֶלָּא (אֲבָל) בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָלְכוּ, יָרְדָה וְשָׂמָה אֶת מְדוֹרָהּ עִמָּהֶם. וּמָה בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה אַחֶרֶת לֹא נִפְרְדָה מֵהֶם - כָּל שֶׁכֵּן אִם נִשְׁאֲרוּ בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר ליה רבי ייסא, אי הכי הא ארעא דישראל דאתמחון חייביא דהוו בההוא זמנא אמאי לא אהדרת שכינתא לאתרה כדבקדמיתא. אמר ליה בגין דלא אשתארו בה שאר זכאי עלמא. אלא (אבל) בכל אתר דאזלו נחתת ושויאת מדורה עמהון. ומה בארעא נוכראה אחרא לא אתפרשא מנייהו, כל שכן אי אשתארו בארעא קדישא.
התרגום: אמר לו רבי ייסא, אם כך, הרי ארץ ישראל שנמחו הרשעים שהיו באותו זמן, אז למה לא חזרה השכינה למקומה כבתחלה? אמר לו, משום שלא נשארו בה שאר צדיקי העולם, אלא (אבל) בכל מקום שהלכו, ירדה ושמה את מדורה עמהם. ומה בארץ נכריה אחרת לא נפרדה מהם - כל שכן אם נשארו בארץ הקדושה.
מן המפרשים
כתם פז: א"ל ר' יוסי הא ארעא דישראל דאתמחון חייביא דהוו בההוא זמנא בשנחר' הבית אמאי לא אהדרת כי הם היו סבה להסתלקות' א"ל בגין דלא אשתארו בה שאר זכאי עלמא כי הכל גלו ועל מי תשרה על העצים או על האבנים והראיה ע"ז דבכל אתרא דאזלו נחיתת…
הסולם: ת"ח מה כתיב וכו': בא וראה מה כתוב, וישאו את התיבה, פירושו, שדחו אותה לחוץ. התיבה היינו השכינה. ותרם מעל הארץ, פירושו, שהשכינה לא שרתה בהעולם ונסתלקה מהעולם. וכאשר נסתלקה מהעולם, הרי אין מי שישגיח על העולם, ואז הדין שולט…
אור יקר: אמר ליה רבי ייסא אי הכי דאתמחון חייביא דהוו בה בההוא זמנא, אמאי לא אהדרת שכינתא לאתרה כדקדמיתא,