׳וישאו את התיבה ותרם מעל הארץ׳
הסתלקות השכינה מן הרשעים ותחייתם בדין
חטאי הרשעים דוחים השכינה מן הארץ
׳וַיִּשְׂאוּ אֶת הַתֵּבָה וַתָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ׳ (בראשית ז, יז). רַבִּי אַבָּא פָּתַח, ׳רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ׳ (תהילים נז, ו) - אוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים שֶׁחוֹטְאִים וּמַרְגִּיזִים אֶת רִבּוֹנָם בְּכָל יוֹם, וּבַחֲטָאֵיהֶם דּוֹחִים אֶת הַשְּׁכִינָה מִן הָאָרֶץ, וְגוֹרְמִים שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם. וְהַשְּׁכִינָה נִקְרֵאת אֱלֹהִים, וְעָלֶיהָ כָּתוּב ׳רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים׳.
בלשון הזוהר
׳וַיִּשְׂאוּ אֶת הַתֵּבָה וַתָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ׳ (בראשית ז, יז). רַבִּי אַבָּא פָּתַח ׳רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ׳ (תהילים נז, ו). וַוי לוֹן לְחַיָיבַיָא דְּאִנּוּן חָטָאן וּמַרְגִּיזִין לְמָארֵיהוֹן בְּכָל יוֹמָא. וּבְחוֹבַיְיהוּ דַּחְיָין לָהּ לַשְּׁכִינְתָּא מֵאַרְעָא. וְגָרְמִין דְּתִסְתַּלֵּק מֵעָלְמָא. וּשְׁכִינְתָּא אִקְרֵי אֱלֹהִים. וְעֲלָהּ כְּתִיב ׳רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלהִים׳.
הסתלקות השכינה משליטה בדין - ושיבתה בכליון הרשעים
בֹּא רְאֵה מַה כָּתוּב, ׳וַיִּשְׂאוּ אֶת הַתֵּבָה׳ (בראשית ז, יז) - שֶׁדָּחוּ אוֹתָהּ הַחוּצָה. ׳וַתָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ׳ - שֶׁלֹּא שׁוֹרָה בָּעוֹלָם וְהִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ. וּכְשֶׁהִיא מִסְתַּלֶּקֶת מֵהָעוֹלָם, הֲרֵי אֵין מִי שֶׁיַּשְׁגִּיחַ בָּעוֹלָם, וְאָז הַדִּין שׁוֹלֵט (בַּדִּין) עָלָיו. וּכְשֶׁיִּמָּחוּ רִשְׁעֵי הָעוֹלָם וְיִסְתַּלְּקוּ מִמֶּנּוּ (מֵהָעוֹלָם), הַשְּׁכִינָה מַחֲזִירָה אֶת מְדוֹרָהּ לָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב ׳וַיִּשְׂאוּ אֶת הַתֵּבָה׳ (בראשית ז, יז) דְּדַחְיָין לָהּ לְבַר. ׳וַתָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ׳, דְּלָא שַׁרְיָיא בְּעָלְמָא וְאִסְתַּלְקַת מִנָּהּ. וְכַד אִסְתַּלְקַת מֵעָלְמָא, הָא לֵית מַאן דְּיַשְׁגַּח בְּעָלְמָא וְדִינָא שָׁלְטָא (בדינא) כְּדֵין עֲלוֹי. וְכַד יִתְמָחוּן חַיָּיבֵי עָלְמָא וְיִסְתַּלְּקוּן מִנֵּיהּ (דעלמא), שְׁכִינְתָּא אֲהַדְרַת מְדוֹרָהּ בְּעָלְמָא.
שיבת השכינה תלויה בצדיקים ולא במקום
אָמַר לוֹ רַבִּי יֵיסָא, אִם כָּךְ, הֲרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְחוּ הָרְשָׁעִים שֶׁהָיוּ בְּאוֹתוֹ זְמַן, אָז לָמָּה לֹא חָזְרָה הַשְּׁכִינָה לִמְקוֹמָהּ כְּבַתְּחִלָּה? אָמַר לוֹ, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרוּ בָהּ שְׁאָר צַדִּיקֵי הָעוֹלָם, אֶלָּא (אֲבָל) בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָלְכוּ, יָרְדָה וְשָׂמָה אֶת מְדוֹרָהּ עִמָּהֶם. וּמָה בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה אַחֶרֶת לֹא נִפְרְדָה מֵהֶם - כָּל שֶׁכֵּן אִם נִשְׁאֲרוּ בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ רַבִּי יֵיסָא, אִי הָכִי הָא אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל דְּאִתְמָחוּן חַיָּיבַיָא דְּהֲווּ בְּהַהוּא זִמְנָא אַמַּאי לָא אֲהַדְּרַת שְׁכִינְתָּא לְאַתְרָהּ כְּדִבְקַדְמִיתָא. אָמַר לֵיהּ בְּגִין דְּלָא אִשְׁתָּאֲרוּ בָהּ שְׁאָר זַכָּאֵי עָלְמָא. אֶלָּא (אבל) בְּכָל אֲתַר דְּאֲזְלוּ נַחְתַת וְשַׁוִּיאַת מְדוֹרָהּ עִמְּהוֹן. וּמַה בְּאַרְעָא נוּכְרָאָה אָחֳרָא לָא אִתְפָּרְשָׁא מִנַּיְיהוּ, כָּל שֶׁכֵּן אִי אִשְׁתְּאָרוּ בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא.
משחית דרכו נמחה מכל ואינו רואה שכינה
וַהֲרֵי אָמַרְנוּ. בְּכָל הַחֲטָאִים שֶׁל רִשְׁעֵי הָעוֹלָם, דּוֹחִים אֶת הַשְּׁכִינָה. אֶחָד מֵהֶם מִי שֶׁמַּשְׁחִית דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, וְלָכֵן לֹא רוֹאֶה פְּנֵי שְׁכִינָה וְלֹא נִכְנָס לַפַּלְטֵרִין. וְעַל זֶה כָּתוּב עַל אֵלֶּה ׳וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ׳, שֶׁנִּמְחוּ מֵהַכֹּל.
בלשון הזוהר
וְהָא אִתְּמָר. בְּכָל חוֹבִין דְּחַיָּיבֵי עָלְמָא דַּחְיָין לָהּ לַשְּׁכִינְתָּא. חַד מִנַּיְיהוּ מַאן דִּמְחַבֵּל אָרְחֵיהּ עַל אַרְעָא כִּדְאֲמָרָן. וּבְגִין כָּךְ לָא חָמֵי אַנְפֵּי שְׁכִינְתָּא וְלָא עָאל בְּפַלְטֵרִין. וְעַל דָּא כְּתִיב בְּאִלֵּין ׳וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ׳ אִתְמָחוּן מִן כֹּלָּא.
תחיית המתים בארצות הנכר - עצם השאור שממנה יבנה הגוף
בֹּא רְאֵה, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁעָתִיד הקב"ה לְהַחֲיוֹת הַמֵּתִים, כָּל אוֹתָם מֵתִים שֶׁיִּמָּצְאוּ בַחוּץ בִּשְׁאָר אֲרָצוֹת נָכְרִיּוֹת, הקב"ה יִבְרָא לָהֶם גּוּפֵיהֶם (נ"א: יעמידם בגופם) כָּרָאוּי. שֶׁהֲרֵי עֶצֶם אַחַת שֶׁנִּשְׁאֶרֶת בָּאָדָם תַּחַת הָאָרֶץ, אוֹתָהּ עֶצֶם תֵּעָשֶׂה כַּשְּׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה, וְעָלֶיהָ יִבְנֶה הקב"ה אֶת כָּל הַגּוּף.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בְּהַהוּא זִמְנָא דְּזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַחְיָיאָה מֵתַיָיא, כָּל אִנּוּן מֵתִין דְּיִשְׁתַּכְּחוּן לְבַר בִּשְׁאָר אַרְעִין נוּכְרָאִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יִבְרָא לוֹן גּוּפַיְיהוּ (נ"א: יוקים לון בגופייהו) כְּדְקָא חָזֵי. דְּהָא גַּרְמָא חַד דְּאִשְׁתָּאַר בֵּיהּ בְּבַר נָשׁ תְּחוֹת אַרְעָא הַהוּא גַרְמָא יִתְעֲבִיד כְּחֲמִירָא בְּעִיסָה וְעֲלֵיהּ יִבְנֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כָּל גּוּפָא.
נשמות התחייה רק בארץ ישראל - לא לדור המבול
וְלֹא יִתֵּן הקב"ה לָהֶם נְשָׁמוֹת אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב ׳הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל׳ (יחזקאל לז, יב) - שֶׁיִּתְגַּלְגְּלוּ תַּחַת הָאָרֶץ. וְאַחַר כָּךְ מַה כָּתוּב? ׳וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם וְגוֹ'׳ - שֶׁהֲרֵי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יְקַבְּלוּ נְשָׁמוֹת כָּל אוֹתָם בְּנֵי הָעוֹלָם, פְּרָט לְאֵלּוּ (דּוֹר הַמַּבּוּל) שֶׁנִּטְמְאוּ וְטִמְּאוּ אֶת הָאָרֶץ. בְּאֵלֶּה כָּתוּב ׳וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ׳, דַּוְקָא ׳מִן הָאָרֶץ׳. וְאַף עַל גַּב שֶׁהִקְשׁוּ וְנֶחְלְקוּ הָרִאשׁוֹנִים עַל זֶה. ׳וַיִּמָּחוּ׳, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳יִמָּחוּ מִסֵּפֶר חַיִּים׳ (תהילים סט, כט).
בלשון הזוהר
וְלָא יָהִיב לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נִשְׁמָתִין אֶלָּא בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. דִּכְתִיב, ׳הִנֵּה אֲנִי פּוֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל׳ (יחזקאל לז, יב). דְּיִתְגַּלְגְּלוּן תְּחוֹת אַרְעָא. וּלְבָתַר מַה כְּתִיב ׳וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם וְגו'׳. דְּהָא בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל יְקַבְּלוּן נִשְׁמָתִין כָּל (אנון) בְּנֵי עָלְמָא. בַּר אִלֵּין (דרא דטופנא) דְּאִסְתָּאֲבוּ וּסְאִיבוּ אַרְעָא. בְּאִלֵּין כְּתִיב ׳וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ׳. ׳מִן הָאָרֶץ׳ דַּיְיקָא. וְאַף עַל גַּב דְּאַקְשׁוּ וְאַפְלִיגוּ קַדְמָאֵי עַל דָּא. ׳וַיִּמָּחוּ׳ כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳יִמָּחוּ מִסֵּפֶר חַיִים׳ (תהילים סט, כט).
דור המבול יקום לדין ולא לחלק בעולם הבא
אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן, וַדַּאי שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ׳ (בראשית ז, כג). וְכָתוּב ׳לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ׳. אֲבָל יָקוּמוּ בְדִין. וַעֲלֵיהֶם כָּתוּב ׳וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת וּלְדִרְאוֹן עוֹלָם׳ (דניאל יב, ב). וְהַמַּחֲלֹקֶת בָּזֶה, אֲבָל הַכֹּל כְּפִי שֶׁבֵּאֲרוּהָ הַחֲבֵרִים.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן וַדַּאי לֵית לוֹן חוּלָקָא בְּעָלְמָא דְאָתֵי דִּכְתִיב ׳וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ׳ (בראשית ז, כג). וּכְתִיב ׳לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ׳. אֲבָל יְקוּמוּן בְּדִין. וְעֲלַיְיהוּ כְּתִיב, ׳וְרַבִּים מִישֵׁנִי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת וּלְדֵרָאוֹן עוֹלָם׳ (דניאל יב, ב). וּפְלוּגְתָּא בְּהָא אֲבָל כֹּלָּא כְּמָה דְאוּקְמוּהָ חַבְרַיָיא:
׳וימח את כל היקום אשר על פני האדמה׳
סילוק השליטים ומיעוט נח
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.