ממלכת הזוהר › זוהר › נח › מאמר 26: ׳אם יסתר איש במסתרים׳ - נח מוסתר בתיבה מעין הרשעים ומלאך המוות › פיסקה 9 (סח ע"ב)

שנים עשר חדשי התיבה - כדין הגיהנום במים ואש

נח · ׳אם יסתר איש במסתרים׳ - נח מוסתר בתיבה מעין הרשעים ומלאך המוות · מאמר 26 · פיסקה 9 · דף סח ע"ב

לשון הזוהר

רַבִּי יְהוּדָה אָמַר שִׁתָּא יַרְחֵי אִנּוּן בְּמַיָא וְשִׁיתָּא יַרְחֵי בְּאֶשָׁא. וְהָא הָכָא מַיָיא הֲווּ אַמַּאי תְּרֵיסַר יַרְחֵי. אָמַר (ליה) רַבִּי יוֹסֵי בִּתְרֵי דִינִין דְּגֵיהִנֹּם אִתְדָנוּ בְּמַיָא וְאֶשָׁא. בְּמַיָא דְּמַיִין דְּנָחֲתוּ עֲלַיְיהוּ מִלְּעֵילָא הֲווּ צְנִינִין כְּתַלְגָא. בְּאֶשָׁא דְּמַיִין דְּנַפְקֵי מִתַּתָּא הֲווּ רְתִיחָן כְּאֶשָׁא. וְעַל דָּא בְּדִינָא דְּגֵיהִנֹּם אִתְדָּנוּ בְּאֶשָׁא וּמַיָיא (ובגין כך תריסר ירחי הוו דאמר רבי אלעזר דינא דחייביא בגיהנם תריסר ירחי הוו והא אוקמוה. ועל דא כל אנון חייבי עלמא אתדנו בתרין דינין אלין במיא ואשא) עַד דְּאִשְׁתֵּצִיאוּ מֵעָלְמָא. וְנֹחַ הֲוָה מִסְתַּתֵּר בְּתֵיבוּתָא וְאִתְכַּסֵּי מֵעֵינָא וּמְחַבְּלָא לָא קָרִיב לְגַבֵּיהּ, וְתֵיבוּתָא אִיהִי הֲוָה שַׁטְיָא עַל אַנְפֵּי מַיָא כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר ׳וַיִּשְׂאוּ אֶת הַתֵּיבָה וַתָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ׳.

תרגום

רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים הֵם בְּמַיִם וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּאֵשׁ, וַהֲרֵי כָּאן הָיוּ מַיִם, וְלָמָּה שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים? אָמַר (לוֹ) רַבִּי יוֹסֵי, בִּשְׁנֵי דִינֵי הַגֵּיהִנֹּם נִדּוֹנוּ - בְּמַיִם וְאֵשׁ. בְּמַיִם - שֶׁהַמַּיִם שֶׁיָּרְדוּ עֲלֵיהֶם מִלְמַעְלָה הָיוּ צוֹנְנִים כַּשֶּׁלֶג. וּבְאֵשׁ - שֶׁהַמַּיִם שֶׁיָּצְאוּ מִלְּמַטָּה הָיוּ רוֹתְחִים כָּאֵשׁ. וְעַל זֶה בְּדִין הַגֵּיהִנֹּם נִדּוֹנוּ - בְּאֵשׁ וּמַיִם (וְלָכֵן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הָיוּ, שֶׁאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, דִּין הָרְשָׁעִים בַּגֵּיהִנֹּם הֵם שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, וְעַל זֶה כָּל אוֹתָם רִשְׁעֵי הָעוֹלָם נִדּוֹנִים בִּשְׁנֵי דִינִים הַלָּלוּ במים וְאֵשׁ) עַד שֶׁהֻשְׁמְדוּ מִן הָעוֹלָם. וְנֹחַ הָיָה מִסְתַּתֵּר בַּתֵּבָה וְהִתְכַּסָּה מִן הָעַיִן וְהַמַּשְׁחִית לֹא קָרַב אֵלָיו, וְהַתֵּבָה הָיְתָה שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיִּשְׂאוּ אֶת הַתֵּבָה וַתָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ׳ (בראשית ז, יז).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי יהודה אמר שתא ירחי אנון במיא ושיתא ירחי באשא. והא הכא מייא הוו אמאי תריסר ירחי. אמר (ליה) רבי יוסי בתרי דינין דגיהנם אתדנו במיא ואשא. במיא דמיין דנחתו עלייהו מלעילא הוו צנינין כתלגא. באשא דמיין דנפקי מתתא הוו רתיחן כאשא. ועל דא בדינא דגיהנם אתדנו באשא ומייא (ובגין כך תריסר ירחי הוו דאמר רבי אלעזר דינא דחייביא בגיהנם תריסר ירחי הוו והא אוקמוה. ועל דא כל אנון חייבי עלמא אתדנו בתרין דינין אלין במיא ואשא) עד דאשתציאו מעלמא. ונח הוה מסתתר בתיבותא ואתכסי מעינא ומחבלא לא קריב לגביה, ותיבותא איהי הוה שטיא על אנפי מיא כמא דאת אמר ׳וישאו את התיבה ותרם מעל הארץ׳.

התרגום: רבי יהודה אמר, ששה חדשים הם במים וששה חדשים באש, והרי כאן היו מים, ולמה שנים עשר חדשים? אמר (לו) רבי יוסי, בשני דיני הגיהנם נדונו - במים ואש. במים - שהמים שירדו עליהם מלמעלה היו צוננים כשלג. ובאש - שהמים שיצאו מלמטה היו רותחים כאש. ועל זה בדין הגיהנם נדונו - באש ומים (ולכן שנים עשר חדש היו, שאמר רבי אלעזר, דין הרשעים בגיהנם הם שנים עשר חדשים, והרי פרשוה, ועל זה כל אותם רשעי העולם נדונים בשני דינים הללו במים ואש) עד שהשמדו מן העולם. ונח היה מסתתר בתבה והתכסה מן העין והמשחית לא קרב אליו, והתבה היתה שטה על פני המים, כמו שנאמר ׳וישאו את התבה ותרם מעל הארץ׳ (בראשית ז, יז).

מן המפרשים

מקדש מלך: רבי יהודה אמר וכו' א"ל ר' יוסי בתרי דינין וכו' קשה דהכא משמע דר' יהודה לא היה יודע שבמבול היו ב' דינין מייא ואשא ולכך הקשה והכא מייא הוו אמאי י"ב ירחין. ובפ' וירא בדף ק"ז: אמר שר' יצחק הקשה לר"י ור' יהודה הוא שהשיב מייא קרירן…

יהל אור: דמיא דנחתו עליהון מלעילא כו'. עמ"ש לעיל והן על מצות עשה ומצות לא תעשה כידוע. ומצות עשה הוא בשמים ומצות ל"ת בארץ כידוע. ואע"ג שבספר יצירה אמר שמים מאש וארץ ממים, ואמר שם שמים בעולם וחום בשנה כל זה בסדר יצירתם אבל בתולדותם אחליף…

אור החמה: א"ר יוסי וגו' אפשר דהכי קאמר לא אצטריך לאלו י"ב ירחין כי בשלמא רשעים בגיהנם נידוני' ששה חדשים בשלג וששה חדשים באש. אמנם אלו בתרי דינין אתדנו בבת אחת כדמסיק. ולהכי קא מבעיא ליה אמאי י"ב. ור' אלעזר פליג אהאי דר' יוסי ואמר כי הן…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: