׳אם יסתר איש במסתרים׳
נח מוסתר בתיבה מעין הרשעים ומלאך המוות
הנחבאים מחטאיהם - אינם נסתרים ממלא כל הארץ
׳וַיָּבֹא נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי בָנָיו אִתּוֹ׳ (בראשית ז, ז). רַבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, ׳אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם יהו"ה׳ (ירמיה כג, כד). כַּמָּה הֵם בְּנֵי אָדָם אֲטוּמֵי לֵב וּסְתוּמֵי עֵינַיִם שֶׁלֹּא מַשְׁגִּיחִים וְלֹא יוֹדְעִים בִּכְבוֹד רִבּוֹנָם, שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא׳. אֵיךְ רוֹצִים בְּנֵי אָדָם לְהִסְתַּתֵּר מֵחֲטָאֵיהֶם וְאוֹמְרִים ׳מִי רוֹאֵנוּ וּמִי יוֹדְעֵנוּ׳. וְכָתוּב ׳וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם׳ (ישעיה כט, טו) - לְאָן יֵחָבְאוּ מִפָּנָיו?
בלשון הזוהר
׳וַיָּבֹא נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי בָנָיו אִתּוֹ׳ (בראשית ז, ז). רַבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר ׳אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם יהו"ה׳ (ירמיהו כג, כד). כַּמָּה אִנּוּן בְּנֵי נָשָׁא אֲטִימִין לִבָּא סְתִימִין עַיְינִין דְּלָא מַשְׁגִּיחִין וְלָא יָדְעִין בִּיקָרָא דְמָארֵיהוֹן דִּכְתִיב בֵּיהּ ׳הֲלֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא׳. הֵיךְ בָּעוּן בְּנִי נָשָׁא לְאִסְתַּתְּרָא מֵחוֹבַיְיהוּ ׳וְאָמְרֵי מִי רוֹאֵנוּ וּמִי יוֹדְעֵנוּ׳. וּכְתִיב, ׳וְהָיָה בְּמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם׳ (ישעיהו כט, טו). לְאָן יִתְטַמְרוּן מִקַּמֵּיהּ.
משל המלך שבנה המחילות - אין מסתור ממי שעשאן
לְמֶלֶךָ שֶׁבָּנָה פַּלְטֵרִין וְעָשָׂה תַּחַת הָאָרֶץ מְחִלּוֹת נִסְתָּרוֹת. לְיָמִים מָרְדוּ בְּנֵי הָאַרְמוֹן בַּמֶּלֶךְ. הִקִּיף (צַעַר) עֲלֵיהֶם הַמֶּלֶךְ בִּגְיָסוֹת. מֶה עָשׂוּ? נִכְנְסוּ וְהֶחְבִּיאוּ עַצְמָם תַּחַת נִקְבֵי הַמְּחִלּוֹת. אָמַר הַמֶּלֶךְ, אֲנִי עָשִׂיתִי אוֹתָם, וּמִלְּפָנַי אַתֶּם רוֹצִים לְהִתְחַבֵּא? זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם יהו"ה׳. אֲנִי הוּא שֶׁעָשִׂיתִי מְחִלּוֹת וְעָשִׂיתִי חֹשֶׁךְ וְאוֹר, וְאַתֶּם אֵיךְ תּוּכְלוּ לְהִתְחַבֵּא מִלְּפָנַי?
בלשון הזוהר
לְמַלְכָּא דְּבָנָה פַּלְטְרִין וְעֲבַד תְּחוֹת אַרְעָא טְמִירִין פְּצִירִין. לְיוֹמִין מָרָדוּ בְּנֵי פַּלְטְרִין בְּמַלְכָּא אַסְחַר (אצער) עֲלַיְיהוּ מַלְכָּא בְּגַיְיסוֹי. מָה עֲבָדוּ עָאלוּ וּטְמִירוּ גַּרְמַיְיהוּ תְּחוֹת נוּקְבֵי פְּסִירִין. אָמַר מַלְכָּא אֲנָא עַבְדִית לוֹן וּמִקַּמָּאי אַתּוּן בָּעָאן לְאִתְטַמָּרָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם יהו"ה׳. אֲנָא הוּא דַּעֲבָדִית נוּקְבֵי פְּסִירִין וְעֲבָדִית חֲשׁוֹכָא וּנְהוֹרָא וְאַתּוּן אֵיךְ יָכְלִין לְאִתְטַמָּרָא קַמָּאי.
החוטא נדון בגלוי והטהור מוסתר מן האף
בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ וּמַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְהִסְתַּתֵּר, הקב"ה עוֹשֶׂה בּוֹ דִּין בְּגָלוּי. וּכְשֶׁהָאָדָם מְטַהֵר עַצְמוֹ, הקב"ה רוֹצֶה לְהַסְתִּירוֹ שֶׁלֹּא יֵרָאֶה בְּיוֹם אַף יהו"ה. שֶׁוַּדַּאי שֶׁצָּרִיךְ לוֹ לָאָדָם שֶׁלֹּא לְהֵרָאוֹת לִפְנֵי הַמַּשְׁחִית כְּשֶׁשּׁוֹרֶה עַל הָעוֹלָם שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל בּוֹ, שֶׁהֲרֵי כָּל אֵלּוּ שֶׁנִּרְאִים לְפָנָיו, יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהַשְׁחִית.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כַּד בַּר נָשׁ חָטֵי קַמֵּי מָארֵיהּ וְאַמְשִׁיךְ גַּרְמֵיהּ לְאִתְכַּסְיָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד בֵּיהּ דִּינָא בְּאִתְגַּלְיָא. וְכַד בַּר נָשׁ אַדְכֵּי גַרְמֵיהּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי לְאַסְתָּרָא לֵיהּ דְּלָא יִתְחֲזֵי בְּיוֹם אַף יהו"ה. דְּוַדַּאי אִבָּעֵי לֵיהּ לְאֵינַשׁ דְּלָא יִתְחֲזֵי קַמֵּי מְחַבְּלָא כַּד שַׁרְיָא עַל עַלְמָא דְּלָא יִסְתַּכֵּל בֵּיהּ, דְּהָא כָּל אִנּוּן דְּיִתְחַזּוּן קַמֵּיהּ אִית לֵיהּ רְשׁוּ לְחַבָּלָא.
עין רעה ממשיכה משחית - והישמרות ממנה חובה
וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּל אָדָם שֶׁעֵינוֹ רָעָה - עֵין הַמַּשְׁחִית שׁוֹרָה עָלָיו. וְהוּא נִקְרָא מַשְׁחִית הָעוֹלָם. וְצָרִיךְ הָאָדָם לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ וְלֹא לְהִתְקָרֵב אֵלָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנָּזֵק (לְפָנָיו), וְאָסוּר לִקְרַב אֵלָיו בְּהִתְגַּלּוּת. וּמִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ לְהִשָּׁמֵר מֵאִישׁ רַע עַיִן, וּמִלִּפְנֵי מַלְאַךְ הַמָּוֶת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
בלשון הזוהר
וְהַיְינוּ דְקָאֲמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן כָּל בַּר נָשׁ דְּעֵינֵיהּ בִּישָׁא, עֵינָא דִּמְחַבְּלָא שַׁרְיָא עֲלוֹי. וְאִיהוּ מְחַבְּלָא דְעָלְמָא אִקְרֵי. וְלִבָּעֵי לֵיהּ לְאִינֵישׁ לְאִסְתַּמְּרָא מִנֵּיהּ וְלָא לְאִתְקְרָבָא בַּהֲדֵיהּ דְּלָא יִתְּזַק (קמיה), וְאָסִיר לְמִקְרַב בַּהֲדֵיהּ בְּאִתְגַּלְיָא. וּמִשּׁוּם הָכִי מֵאִישׁ רַע עַיִן בָּעֵי לְאִסְתַּמְּרָא מִנִּיהּ, מִקַּמֵּי מַלְאַךְ הַמָּוֶת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
עין בלעם הרעה - כוונתו להשמיד ישראל במבטו
(וְעַל זֶה) מַה כָּתוּב בְּבִלְעָם? ׳וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן׳ (במדבר כד, ג) - שֶׁעַיִן רָעָה הָיְתָה לוֹ, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה מִסְתַּכֵּל בּוֹ, הָיָה מַמְשִׁיךְ עָלָיו אֶת רוּחַ הַמַּשְׁחִית. וְלָכֵן רָצָה לְהִסְתַּכֵּל בְּיִשְׂרָאֵל, כְּדֵי לְהַשְׁמִיד בְּכָל מָקוֹם שֶׁעֵינָיו הָיוּ מִסְתַּכְּלוֹת. מַה כָּתוּב? ׳וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו׳ - שֶׁזָּקַף עַיִן אַחַת וְהִנְמִיךְ עַיִן אַחַת כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל עַל יִשְׂרָאֵל בְּעַיִן רָעָה.
בלשון הזוהר
(ועל דא) מַה כְּתִיב בְּבִלְעָם ׳וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן׳ (במדבר כד, ג) - דְּעֵינָא בִּישָׁא הֲוָה לֵיהּ וּבְכָל אֲתַר דְּהֲוָה מִסְתַּכֵּל בֵּיהּ הֲוָה אַמְשִׁיךְ עֲלֵיהּ רוּחַ מְחַבְּלָא. וּבְגִין כָּךְ הֲוָה בָּעֵי לְאִסְתַּכָּלָא בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל בְּגִין דִּישֵׁצֵי בְּכָל אֲתַר דְּעֵינֵיהּ הֲוָה מִסְתַּכֵּל. מַה כְּתִיב ׳וַיִּשָּׂא בִּלְעָם אֶת עֵינָיו׳ - דְּזָקִיף עֵינָא חַד וּמָאִיךְ עֵינָא חַד בְּגִין לְאִסְתַּכָּלָא בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל בְּעֵינָא בִּישָׁא.
שכינה מכסה על ישראל - ומבטלת כוח עינו של בלעם
בֹּא רְאֵה מַה כָּתוּב, ׳וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו׳ (במדבר כד, ב) - וְרָאָה שֶׁהַשְּׁכִינָה מְכַסָּה עֲלֵיהֶם וְרוֹבֶצֶת עֲלֵיהֶם מְתֻקֶּנֶת בִּשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים תַּחְתֶּיהָ, וְאֵין יְכוֹלוֹת עֵינָיו לִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם. אָמַר, אֵיךְ אוּכַל לָהֶם, שֶׁהֲרֵי רוּחַ קְדוֹשָׁה עֶלְיוֹנָה רוֹבֶצֶת עֲלֵיהֶם וּמְכַסָּה אוֹתָם בִּכְנָפֶיהָ? זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ׳. ׳מִי יְקִימֶנּוּ׳ מֵעֲלֵיהֶם כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּלּוּ וְתִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם הָעַיִן.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב ׳וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל שׁוֹכֵן לִשְׁבָטָיו׳ (במדבר כד, ב). וְחָמָא דִּשְׁכִינְתָּא חַפְיָא עֲלַיְיהוּ וּרְבִיעָא עֲלַיְיהוּ מִתְתַּקְּנָא בִּתְרֵיסַר שִׁבְטִין תְּחוֹתָהּ וְלָא יָכִיל לְשַׁלְטָאָה עֲלַיְיהוּ עֵינֵיהּ. אָמַר אֵיךְ אֵיכוֹל לְהוֹן דְּהָא רוּחַ קַדִּישָׁא עִלָּאָה רְבִיעָא עֲלַיְיהוּ וְחָפַת לוֹן בְּגַדְפָהָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ׳. ׳מִי יְקִימֶנּוּ׳ מֵעֲלַיְיהוּ בְּגִין דְּיִתְגַלְיָין וְשָׁלְטָא עֵינָא עֲלַיְיהוּ.
כיסוי נח מן העין הרעה בתוך התיבה
וְעַל זֶה רָצָה הקב"ה לְכַסּוֹת אֶת נֹחַ, לְהִסְתַּתֵּר מֵהָעַיִן, שֶׁלֹּא תוּכַל רוּחַ הַטֻּמְאָה לִשְׁלֹט עָלָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יֻשְׁחַת, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר. וַיָּבֹא נֹחַ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְהִסְתַּתֵּר מֵהָעַיִן. מִפְּנֵי מֵי הַמַּבּוּל, (שֶׁהֲרֵי) הַמַּיִם דָּחֲקוּ אוֹתוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, רָאָה מַלְאַךְ הַמָּוֶת שֶׁהָיָה בָּא וְלָכֵן נִכְנַס לַתֵּבָה וְנִשְׁמַר בָּהּ שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים (שֶׁל הַשָּׁנָה).
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעָא לְחַפְיָא לְנֹחַ לְאִסְתַּתְּרָא מֵעֵינָא דְּלָא יָכִיל רוּחַ מְסָאֳבָא לְשַׁלְטָא עֲלֵיהּ בְּגִין דְּלָא יִתְחַבֵּל וְהָא אִתְּמָר. ׳וַיָּבֹא נֹחַ׳ כְּמָה דְּאִתְּמָר לְאִסְתַּתְּרָא מֵעֵינָא. ׳מִפְּנֵי מֵי הַמַּבּוּל׳ (דהא) דְּמַיִין דָּחֲקוּ לֵיהּ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי חָמָא מַלְאַךְ הַמָּוֶת דְּהֲוָה אָתֵי וּבְגִין כָּךְ עָאל לְתֵיבוּתָא וְאִסְתַּמַּר בָהּ תְּרִיסַר יַרְחֵי (שתא).
מחלוקת בטעם שנים עשר חדשי התיבה
וְלָמָּה שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים? נֶחְלְקוּ בָהּ רַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי יְהוּדָה. הָאֶחָד אָמַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ שֶׁכָּךְ הוּא דִין הָרְשָׁעִים. וְאֶחָד אָמַר לְהַשְׁלִים צַדִּיק (נ"א: צָרִיךְ) שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה דְרָגוֹת וּשְׁאָר הַדְּרָגוֹת שֶׁהָיוּ רְאוּיוֹת לָצֵאת מֵהַתֵּבָה.
בלשון הזוהר
וְאַמַּאי תְּרֵיסַר יַרְחִין. פְּלִיגֵי בָּהּ רַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי יְהוּדָה. חַד אָמַר י"ב יַרְחִין דְּכָךְ אִיהוּ דִינָא דְּחַיָיבַיָא. וְחַד אָמַר לְאַשְׁלָמָא צַדִּיק (נ"א: צריך) דַּרְגִּין תְּרֵיסַר וּשְׁאָר דַּרְגִּין דְּאִתְחַזֵּי לְאֲפָקָא מִן תֵּיבָה.
שנים עשר חדשי התיבה - כדין הגיהנום במים ואש
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים הֵם בְּמַיִם וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּאֵשׁ, וַהֲרֵי כָּאן הָיוּ מַיִם, וְלָמָּה שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים? אָמַר (לוֹ) רַבִּי יוֹסֵי, בִּשְׁנֵי דִינֵי הַגֵּיהִנֹּם נִדּוֹנוּ - בְּמַיִם וְאֵשׁ. בְּמַיִם - שֶׁהַמַּיִם שֶׁיָּרְדוּ עֲלֵיהֶם מִלְמַעְלָה הָיוּ צוֹנְנִים כַּשֶּׁלֶג. וּבְאֵשׁ - שֶׁהַמַּיִם שֶׁיָּצְאוּ מִלְּמַטָּה הָיוּ רוֹתְחִים כָּאֵשׁ. וְעַל זֶה בְּדִין הַגֵּיהִנֹּם נִדּוֹנוּ - בְּאֵשׁ וּמַיִם (וְלָכֵן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הָיוּ, שֶׁאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, דִּין הָרְשָׁעִים בַּגֵּיהִנֹּם הֵם שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, וְעַל זֶה כָּל אוֹתָם רִשְׁעֵי הָעוֹלָם נִדּוֹנִים בִּשְׁנֵי דִינִים הַלָּלוּ בְּמַיִם וְאֵשׁ) עַד שֶׁהֻשְׁמְדוּ מִן הָעוֹלָם. וְנֹחַ הָיָה מִסְתַּתֵּר בַּתֵּבָה וְהִתְכַּסָּה מִן הָעַיִן וְהַמַּשְׁחִית לֹא קָרַב אֵלָיו, וְהַתֵּבָה הָיְתָה שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיִּשְׂאוּ אֶת הַתֵּבָה וַתָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ׳.
בלשון הזוהר
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר שִׁתָּא יַרְחֵי אִנּוּן בְּמַיָא וְשִׁיתָּא יַרְחֵי בְּאֶשָׁא. וְהָא הָכָא מַיָיא הֲווּ אַמַּאי תְּרֵיסַר יַרְחֵי. אָמַר (ליה) רַבִּי יוֹסֵי בִּתְרֵי דִינִין דְּגֵיהִנֹּם אִתְדָנוּ בְּמַיָא וְאֶשָׁא. בְּמַיָא דְּמַיִין דְּנָחֲתוּ עֲלַיְיהוּ מִלְּעֵילָא הֲווּ צְנִינִין כְּתַלְגָא. בְּאֶשָׁא דְּמַיִין דְּנַפְקֵי מִתַּתָּא הֲווּ רְתִיחָן כְּאֶשָׁא. וְעַל דָּא בְּדִינָא דְּגֵיהִנֹּם אִתְדָּנוּ בְּאֶשָׁא וּמַיָיא (ובגין כך תריסר ירחי הוו דאמר רבי אלעזר דינא דחייביא בגיהנם תריסר ירחי הוו והא אוקמוה. ועל דא כל אנון חייבי עלמא אתדנו בתרין דינין אלין במיא ואשא) עַד דְּאִשְׁתֵּצִיאוּ מֵעָלְמָא. וְנֹחַ הֲוָה מִסְתַּתֵּר בְּתֵיבוּתָא וְאִתְכַּסֵּי מֵעֵינָא וּמְחַבְּלָא לָא קָרִיב לְגַבֵּיהּ, וְתֵיבוּתָא אִיהִי הֲוָה שַׁטְיָא עַל אַנְפֵּי מַיָא כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר ׳וַיִּשְׂאוּ אֶת הַתֵּיבָה וַתָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ׳.
ארבעים יום מבול וכליון הרשעים מלעמוד בדין
אַרְבָּעִים יוֹם לָקוּ, שֶׁכָּתוּב ׳וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם עַל הָאָרֶץ וְגוֹ'׳ (בראשית ז, יז). וְכָל שְׁאָר הַזְּמַן נִמְחוּ מֵהָעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ׳. אוֹי לָהֶם לְאוֹתָם רְשָׁעִים, שֶׁהֲרֵי לֹא יָקוּמוּ לִחְיוֹת בָּעוֹלָם לַעֲמֹד בְּדִין. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּמָּחוּ׳, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳שְׁמָם מָחִיתָ לְעוֹלָם וָעֶד׳ (תהלים ט, ו). שֶׁאֲפִלּוּ לַעֲמֹד בְּדִין לֹא יָקוּמוּ.
בלשון הזוהר
׳אַרְבָּעִים יוֹם׳ לָקוּ, דִּכְתִיב ׳וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם עַל הָאָרֶץ וְגוֹ'׳ (בראשית ז, יז). וְכָל שְׁאָר זִמְנָא אִתְמְחוּן מֵעָלְמָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ׳. וַוי לוֹן לְאִנּוּן חַיָיבַיָא דְּהָא לָא יְקוּמוּן לְאַחְיָיא בְּעָלְמָא לְמֵיקַם בְּדִינָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיִּמָּחוּ׳, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳שְׁמָם מָחִית לְעוֹלָם וָעֶד׳ (תהילים ט, ו). דְּאֲפִילּוּ לְמֵיקַם בְּדִינָא לָא יְקוּמוּן.
׳וישאו את התיבה ותרם מעל הארץ׳
הסתלקות השכינה מן הרשעים ותחייתם בדין
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.