המתנת הקב"ה לשלמות נח - אני אנכי הנני דבר אחד
נח · סוד הרצון הנסתר ותשעה ההיכלות - קץ כל בשר וכניסת נח לתבה · מאמר 16 · פיסקה 11 · דף סה ע"ב
לשון הזוהר
וְעַל דָּא מִן יוֹמָא דְּאִשְׁתַּלִּים חוֹבַיְיהוּ דִּבְנֵי עָלְמָא אוֹרִיךְ לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַד דְּאִשְׁתַּלִּים נֹחַ ׳בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה׳ וְאִשְׁתַּלִּים דַּרְגֵּיהּ כְּדְקָא יְאוּת וְהֲוָה צַדִּיק שְׁלִים. וּכְדֵין עָאל לְתֵיבוּתָא. וְכֹלָּא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָא: ׳וְנֹחַ בֶּן שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה׳ כְּמָה דְאֲמָרָן. וּבְגִינֵי כָךְ לָא אִתְּמָר ׳כְּבֶן שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה׳. (ד"א ל"ג לקביל שית סטרין דעלמא). תּוּ פָּתַח וְאָמַר ׳וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם׳. מַאי טַעְמָא הִנְנִי כֵּיוָן דְּאָמַר וַאֲנִי. אֶלָּא אֲנִי אָנֹכִי (נ"א הנני) כֹּלָּא מִלָּה חָדָא הִיא.
תרגום
וְעַל כֵּן, מִיּוֹם שֶׁהִשְׁתַּלֵּם חֶטְאָם שֶׁל בְּנֵי הָעוֹלָם, חִכָּה לָהֶם הקב"ה עַד שֶׁהִשְׁתַּלֵּם נֹחַ ׳בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה׳, וְנִשְׁלְמָה דַרְגָּתוֹ כָּרָאוּי וְהָיָה צַדִּיק שָׁלֵם, וְאָז נִכְנַס לַתֵּבָה. וְהַכֹּל כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. ׳וְנֹחַ בֶּן שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה׳ (בראשית ז, ו) - כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וְלָכֵן לֹא נֶאֱמַר ׳כְּבֶן שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה׳ - (ד"א כְּנֶגֶד שֵׁשֶׁת צִדְדֵי הָעוֹלָם). עוֹד פָּתַח וְאָמַר, ׳וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם׳ (בראשית ו, יז) - מָה הַטַּעַם הִנְנִי כֵּיוָן שֶׁאָמַר וַאֲנִי? אֶלָּא אֲנִי, אָנֹכִי, (הִנְנִי) - הַכֹּל זֶה דָּבָר אֶחָד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועל דא מן יומא דאשתלים חובייהו דבני עלמא אוריך לון קודשא בריך הוא עד דאשתלים נח ׳בשש מאות שנה׳ ואשתלים דרגיה כדקא יאות והוה צדיק שלים. וכדין עאל לתיבותא. וכלא כגוונא דלעילא: ׳ונח בן שש מאות שנה׳ כמה דאמרן. ובגיני כך לא אתמר ׳כבן שש מאות שנה׳. (ד"א ל"ג לקביל שית סטרין דעלמא). תו פתח ואמר ׳ואני הנני מביא את המבול מים׳. מאי טעמא הנני כיון דאמר ואני. אלא אני אנכי (נ"א הנני) כלא מלה חדא היא.
התרגום: ועל כן, מיום שהשתלם חטאם של בני העולם, חכה להם הקב"ה עד שהשתלם נח ׳בשש מאות שנה׳, ונשלמה דרגתו כראוי והיה צדיק שלם, ואז נכנס לתבה. והכל כמו שלמעלה. ׳ונח בן שש מאות שנה׳ (בראשית ז, ו) - כמו שאמרנו. ולכן לא נאמר ׳כבן שש מאות שנה׳ - (ד"א כנגד ששת צדדי העולם). עוד פתח ואמר, ׳ואני הנני מביא את המבול מים׳ (בראשית ו, יז) - מה הטעם הנני כיון שאמר ואני? אלא אני, אנכי, (הנני) - הכל זה דבר אחד.
מן המפרשים
כתם פז: ובג"כ לא אתמר כבן שש מאות שנה כלומר אחד שלא בא הכתוב להודיע הזמן שבו היה המבול למה יצטרך הכתוב להקפיד במספר שניו בדיוק אם לא לענין הסוד הנז' סוד הו"ו המקיימת שש קצוות:
אור יקר: שש מאות שנה הם שש מאות מאורות, מרכבות לכך בחינות היסוד. הב׳
מהרח"ו: ונח בן שש מאות שנה וגו' לקבל שית סטרין וגו'. פירוש כי הוא אמר שהיה נח רומז ליסוד הנכנס לשמש בתיבה היא המלכות, והוא כולל שש קצוות הנרמזים בשש מאות שנה, כנודע כי כל מדה נקראת שנה, וכל אחת כלולה מעשר עשר הם ק', הרי הם ת"ר שנה.…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: