סוד הרצון הנסתר ותשעה ההיכלות
קץ כל בשר וכניסת נח לתבה
עמידת הראש הנסתר - מוצא אור בסתר שלא נודע
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הֲרִימוֹתִי יָדַי בִּתְפִלּוֹת לְמַעְלָה, שֶׁכְּשֶׁרָצוֹן הָעֶלְיוֹן לְמַעְלָה לְמַעְלָה עוֹמֵד עַל אוֹתוֹ רָצוֹן שֶׁלֹּא נוֹדָע וְלֹא נִתְפָּס כְּלָל לְעוֹלָמִים, הָרֹאשׁ הַיּוֹתֵר נִסְתָּר שֶׁלְּמַעְלָה, וְאוֹתוֹ הָרֹאשׁ מוֹצִיא מַה שֶּׁמּוֹצִיא, וְלֹא יָדוּעַ, וּמֵאִיר מַה שֶּׁמֵּאִיר הַכֹּל בְּסֵתֶר.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲרֵימַת יְדָאי בִּצְלוֹתִין לְעֵילָא, דְּכַד רְעוּתָא עִלָּאָה לְעֵילָא לְעֵילָא קָיְימָא עַל הַהוּא רְעוּתָא דְּלָא אִתְיְדָע וְלֹא אִתְפַּס כְּלַל לְעָלְמִין רֵישָׁא דְּסָתִים יַתִּיר לְעֵילָא. וְהַהוּא רֵישָׁא אַפִּיק מַאי דְאַפִּיק וְלָא יְדִיעַ וְנָהִיר מַאי דְנָהִיר כֹּלָּא בִּסְתִימוּ.
המסך המפריד - המחשבה העליונה מאירה באור נסתר ממנה
רְצוֹן הַמַּחֲשָׁבָה הָעֶלְיוֹנָה לִרְדֹּף אַחֲרָיו וְלִהְיוֹת מוּאָר מִמֶּנּוּ. מָסָךְ אֶחָד נִפְרָס. וּמִתּוֹךְ אוֹתוֹ מָסָךְ בִּרְדִיפַת אוֹתָהּ מַחֲשָׁבָה עֶלְיוֹנָה מַגִּיעָה וְלֹא מַגִּיעָה עַד אוֹתוֹ מָסָךְ, מְאִירָה מַה שֶּׁמְּאִירָה. וְאָז אוֹתָהּ מַחֲשָׁבָה עֶלְיוֹנָה מְאִירָה בְּאוֹר (בְּסֵתֶר) נִסְתָּר שֶׁלֹּא יָדוּעַ, וְאוֹתָהּ מַחֲשָׁבָה לֹא יוֹדַעַת.
בלשון הזוהר
רְעוֹ דְּמַחֲשָׁבָה עִלָּאָה לְמִרְדַּף אֲבַתְרֵיהּ וּלְאִתְנְהָרָא מִנֵּיהּ. חַד פְּרִיסוּ אִתְפְּרִיס. וּמִגּוֹ הַהוּא פְּרִיסָא בִּרְדִיפוּ דְּהַהִיא מַחֲשָׁבָה עִלָּאָה מָטֵי וְלָא מָטֵי עַד הַהוּא פְּרִיסָא נָהִיר מַה דְּנָהִיר. וּכְדֵין (ס"א: הַהוּא) אִיהוּ מַחֲשָׁבָה עִלָּאָה נָהִיר בִּנְהִירוּ (בִּסְתִימוּ) סָתִים דְּלָא יְדִיעַ וְהַהוּא מַחֲשָׁבָה לָא יָדַע.
פגישת אור המחשבה באור המסך - הוויית תשעה היכלות
וְאָז מַכֶּה אוֹר הַמַּחֲשָׁבָה הַזֶּה שֶׁלֹּא נוֹדָע בָּאוֹר שֶׁל הַמָּסָךְ שֶׁעוֹמֵד, שֶׁמֵּאִיר מִמַּה שֶּׁלֹּא יָדוּעַ וְלֹא נוֹדָע וְלֹא הִתְגַּלָּה. וְאָז (נ"א: זֶה) זֶה אוֹר הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁלֹּא נוֹדָע מַכֶּה בָּאוֹר שֶׁל הַמָּסָךְ, וּמְאִירִים כְּאֶחָד. וְנַעֲשִׂים תִּשְׁעָה הֵיכָלוֹת.
בלשון הזוהר
כְּדֵין בָּטַשׁ הַאי נְהִירוּ דְּמַחֲשָׁבָה דְּלָא אִתְיְידַע בִּנְהִירוּ דְּפַרְסָא דְּקָיְימָא דְּנָהִיר מִמַּה דְּלָא יְדִיעַ וְלָא אִתְיְידַע וְלָא אִתְגַּלְיָיא. וּכְדֵין (נ"א: הַאי) דָּא נְהִירוּ דְּמַחֲשָׁבָה דְּלָא אִתְיְידַע בָּטַשׁ בִּנְהִירוּ דִּפְרִיסָא וְנָהֲרִין כְּחֲדָא וְאִתְעֲבִידוּ תֵּשַׁע הֵיכָלִין.
היכלות בלא עומד בהם - סודות המהימנותא הנקראים אין סוף
וְהַהֵיכָלוֹת אֵינָם אוֹרוֹת וְלֹא רוּחוֹת וְלֹא נְשָׁמוֹת, וְאֵין מִי שֶׁעוֹמֵד בָּהֶם. הָרָצוֹן שֶׁל כָּל תִּשְׁעָה הָאוֹרוֹת שֶׁעוֹמְדִים כֻּלָּם בַּמַּחֲשָׁבָה, שֶׁהוּא אֶחָד מֵהֶם בְּחֶשְׁבּוֹן כֻּלָּם לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם. בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמְדִים בַּמַּחֲשָׁבָה וְלֹא נִדְבָּקִים וְלֹא נוֹדָעִים. וְאֵלֶּה לֹא עוֹמְדִים לֹא בְּרָצוֹן וְלֹא בְּמַחֲשָׁבָה עֶלְיוֹנָה (עֶלְיוֹנוֹת). תּוֹפְסִים בָּהּ וְלֹא תוֹפְסִים. בְּאֵלֶּה עוֹמְדִים כָּל סוֹדוֹת הַמְּהֵימְנוּתָא וְכָל אוֹתָם הָאוֹרוֹת מִסּוֹד הַמַּחֲשָׁבָה הָעֶלְיוֹנָה (שֶׁלְּמַטָּה וּלְמַטָּה) כֻּלָּם נִקְרָאִים אֵין סוֹף. עַד כָּאן מַגִּיעִים אוֹרוֹת וְלֹא מַגִּיעִים וְלֹא נוֹדָעִים. אֵין כָּאן רָצוֹן וְלֹא מַחֲשָׁבָה. (אָז) כְּשֶׁמְּאִירָה הַמַּחֲשָׁבָה וְלֹא נוֹדַעַת (יָדוּעַ) מִמִּי שֶׁמְּאִירָה, אָז מִתְלַבֶּשֶׁת וְנִסְתֶּרֶת לְתוֹךְ הַבִּינָה וּמְאִירָה לְמִי שֶׁמְּאִירָה, וְנִכְנָסִים זֶה בָּזֶה, עַד שֶׁכֻּלָּם נִכְלָלִים כְּאֶחָד.
בלשון הזוהר
וְהֵיכָלִין לָאו אִנּוּן נְהוֹרִין וְלָאו אִנּוּן רוּחִין וְלָאו אִנּוּן נִשְׁמָתִין. וְלָא אִית (אִיהוּ) מָאן דְּקָיְימָא בְּהוּ. רְעוּתָא דְּכָל תֵּשַׁע נְהוֹרִין דְּקָיְימֵי כֻּלְהוּ בְּמַחֲשָׁבָה דְּאִיהוּ חַד מִנַּיְיהוּ בְּחוּשְׁבְּנָא כֻּלְהוּ לְמִרְדַּף בַּתְרַיְיהוּ בְּשַׁעֲתָא דְּקָיְימֵי בְּמַחֲשָׁבָה וְלָא מִתְדַּבְּקָן וְלָא אִתְיְידָעוּ. וְאִלֵּין לָא קָיְימֵי לָא בִּרְעוּתָא וְלָא בְּמַחֲשָׁבָה עִלָּאָה (נ"א: עִלָּאִין). תָּפְסִין בָּהּ וְלָא תָפְסִין. בְּאִלֵּין קָיְימֵי כָּל רָזֵי דִמְהֵימְנוּתָא וְכָל אִנּוּן נְהוֹרִין מֵרָזָא דְּמַחֲשָׁבָה עִלָּאָה (דִּלְתַתָּא, ד"א: וּלְתַתָּא) כֻּלְהוּ אִקְרוּן אֵין סוֹף. עַד הָכָא מָטוּ נְהוֹרִין וְלָא מָטוּן וְלָא אִתְיְידָעוּ. לָאו הָכָא רְעוּתָא וְלָא מַחֲשָׁבָה. (כְּדֵין, ד"א: כַּד) נָהִיר מַחֲשָׁבָה וְלָא אִתְיְידַע (יְדִיעַ) מִמַּאן דְּנָהִיר. כְּדֵין אִתְלַבֵּשׁ וְאַסְתִּים גּוֹ בִּינָה וְנָהִיר לְמַאן דְנָהִיר וְאָעִיל דָּא בְּדָא עַד דְּאִתְכְּלִילוּ כֻּלְהוּ כְּחֲדָא.
סוד הקרבן העולה - התעטרות המחשבה באין סוף
וּבְסוֹד הַקָּרְבָּן כְּשֶׁעוֹלֶה, הַכֹּל נִקְשָׁר זֶה בָּזֶה וּמֵאִיר זֶה בָּזֶה. אָז עוֹמְדִים כֻּלָּם בַּעֲלִיָּה, וְהַמַּחֲשָׁבָה מִתְעַטֶּרֶת עִם אֵין סוֹף. אוֹתוֹ הָאוֹר שֶׁמּוּאֶרֶת מִמֶּנּוּ הַמַּחֲשָׁבָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁלֹּא נוֹדַעַת בָּהּ כְּלָל נִקְרָא אֵין סוֹף. וּמִמֶּנּוּ נִמְצָא וְעוֹמֵד וּמֵאִיר לְמִי שֶׁמֵּאִיר, וְעַל זֶה הַכֹּל עוֹמֵד. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.
בלשון הזוהר
וּבְרָזָא דְּקָרְבָּנָא כַּד סָלִיק כֹּלָּא אִתְקַשַּׁר דָּא בְּדָא וְנָהִיר דָּא בְּדָא. כְּדֵין קָיְימֵי כֻּלְהוּ בִּסְלִיקוּ וּמַחֲשָׁבָה אִתְעַטַּר בְּאֵין סוֹף. הַהוּא נְהִירוּ דְּאִתְנְהִיר מִנֵּיהּ מַחֲשָׁבָה עִלָּאָה (דלא אתיידע בה כלל) אִקְרֵי אֵין סוֹף. וּמִנֵּיהּ אִשְׁתְּכַח וְקָיְימָא וְנָהִיר לְמַאן דְּנָהִיר וְעַל דָּא כֹּלָּא קָאִים. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָא בְּעָלְמָא דֵין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
קץ כל בשר למעלה ולמטה - האם עומדת על ישראל
בֹּא רְאֵה, קֵץ כָּל בָּשָׂר הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁהַקֶּשֶׁר נִמְצָא לְמַעְלָה בְּשִׂמְחָה, גַּם כָּאן לְמַטָּה בְּחֶדְוָה. וְרָצוֹן לְהִסְתַּפֵּק הַכֹּל לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. וְהָאֵם עוֹמֶדֶת עַל יִשְׂרָאֵל כָּרָאוּי.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, הַאי קֵץ כָּל בָּשָׂר, כְּמָה דְּקִשּׁוּרָא אִשְׁתְּכַח לְעֵילָא בְּחֵדוּ, אוּף הָכִי נָמֵי לְתַתָּא בְּחֶדְוְותָא. וּרְעוּתָא לְאִסְתַּפְּקָא כֹּלָּא לְעֵילָא וְתַתָּא. וְאִימָּא קָיְימָא עֲלַיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל כְּדְקָא יְאוּת.
השעיר בראש חודש - חלק עשו וחלק ישראל הנבדל
בֹּא רְאֵה, בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ כְּשֶׁמִּתְחַדֶּשֶׁת הַלְּבָנָה, נוֹתְנִים לְקֵץ כָּל בָּשָׂר הַזֶּה חֵלֶק אֶחָד יוֹתֵר עַל הַקָּרְבָּנוֹת לְהִתְעַסֵּק בּוֹ וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחֶלְקוֹ. וְיִהְיֶה צַד שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְבַדָּם. כְּדֵי שֶׁיִּתְאַחֲדוּ עִם מַלְכָּם, וְזֶהוּ הַשָּׂעִיר. מִשּׁוּם שֶׁהוּא בְּחֵלֶק עֵשָׂו, שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳שָׂעִיר׳, ׳הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִיר׳ (בראשית כז, יא). וְעַל זֶה הוּא הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחֶלְקוֹ. וְיִשְׂרָאֵל מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּחֶלְקָם. וְלָכֵן כָּתוּב ׳כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ׳ (תהלים קלה, ד).
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בְּכָל רֵישֵׁי יַרְחָא וְיַרְחָא כַּד סִיהֲרָא מִתְחַדְּשָׁא יָהֲבִין לֵיהּ לְהַאי קֵץ כָּל בָּשָׂר חוּלְקָא חָדָא יַתִּיר עַל קָרְבָּנִין לְאִתְעַסְקָא בֵּיהּ וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחוּלָקֵיהּ. וִיהֵא סִטְרָא דְיִשְׂרָאֵל בִּלְחוֹדַיְיהוּ. בְּגִין דְּיִתְאַחֲדוּן בְּמַלְכֵיהוֹן, וְדָא אִיהוּ שָׂעִיר. בְּגִין דְּאִיהוּ בְּחוּלָקָא דְּעֵשָׂו דִּכְתִיב ׳בֵּיהּ שָׂעִיר׳ ׳הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִיר׳ (בראשית כז, יא). וְעַל דָּא אִיהוּ אִשְׁתַּמַּשׁ בְּחוּלָקֵיהּ. וְיִשְׂרָאֵל אִנּוּן מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּחוּלָקֵיהוֹן. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, ׳כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגוּלָתוֹ׳ (תהילים קלה, ד).
שליטת קץ כל בשר בגוף - לא בנשמה העולה למקומה
בֹּא רְאֵה, קֵץ כָּל בָּשָׂר הַזֶּה, כָּל רְצוֹנוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּבָשָׂר תָּמִיד, וְלָכֵן תִּקּוּן הַבָּשָׂר תָּמִיד אֵלָיו, וְלָכֵן נִקְרָא קֵץ כָּל בָּשָׂר. וּכְשֶׁהוּא שׁוֹלֵט, שׁוֹלֵט עַל הַגּוּף וְלֹא עַל הַנְּשָׁמָה. הַנְּשָׁמָה עוֹלָה לִמְקוֹמָהּ, וְהַבָּשָׂר נִתָּן לַמָּקוֹם הַזֶּה. כְּמוֹ זֶה בְּקָרְבָּן, שֶׁהָרָצוֹן עוֹלֶה לְמָקוֹם אֶחָד, וְהַבָּשָׂר לְמָקוֹם אֶחָד.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, הַאי קֵץ כָּל בָּשָׂר, כָּל רְעוּתֵיהּ לָאו אִיהוּ אֶלָּא בְּבִשְׂרָא תָּדִיר וּבְגִין כָּךְ תִּקּוּנָא דְבִשְׂרָא תָּדִיר לְגַבֵּיהּ וְעַל דָּא אִקְרֵי קֵץ כָּל בָּשָׂר. וְכַד אִיהוּ שַׁלִּיט, שַׁלִּיט עַל גּוּפָא וְלָא עַל נִשְׁמְתָא. נִשְׁמְתָא סָלְקָא לְאַתְרָא וּבִשְׂרָא אִתְיְהִיב לְאֲתַר דָּא. כְּגַוְונָא דָא בְּקָרְבָּנָא דִּרְעוּתָא סָלְקָא לְאֲתַר חָד, וּבִשְׂרָא לְאֲתַר חָד.
הצדיק כקרבן לכפרה - קץ כל בשר בא לפני נח
כִּי־לֹא לְרָצוֹן יִהְיֶה לָכֶֽם. וְהָאִישׁ שֶׁהוּא צַדִּיק,כמו נח שהוא איש צדיק הוּא קָרְבָּן מַמָּשׁ לְכַפָּרָה.לעורר את הרצון העליון, וְאַחֵר שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק אֵינוֹ קָרְבָּן, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ ׳בּוֹ מוּם׳ (ויקרא כב, כ), שֶׁכָּתוּב ׳כִּי לֹא לְרָצוֹן וְגוֹ'׳. וְעַל זֶה הַצַּדִּיקִים הֵם כַּפָּרַת הָעוֹלָם וְהֵםבבחינת קָרְבָּן בָּעוֹלָם. בֹּא רְאֵה, ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי׳ - לִטֹּל רְשׁוּת לְהַחְשִׁיךְ פְּנֵי בְּנֵי הָעוֹלָם. וְלָכֵןמשום כך הִנְנִי ׳מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ׳שכולם בעלי מומים ואין בהם קרבן של ייחוד אלא של השחתה. אבל אילו היה צדיק כאברהם יכל להציל את כל דורו. (וְעַל זֶה ׳עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר׳ - כְּדֵי לְהִנָּצֵל בָּהּ וְלֹא יוּכַל לִשְׁלֹט עָלֶיךָ, רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ אָמַר אֶחָד). כָּתוּב וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה'.
בלשון הזוהר
וּבַּר נָשׁ דְּאִיהוּ זַכָּאָה אִיהוּ קָרְבָּנָא מַמָּשׁ לְכַפָּרָה. וְאָחֳרָא דְּלָאו אִיהוּ זַכָּאָה, לָאו אִיהוּ קָרְבָּנָא בְּגִין דְּבֵיהּ מוּמָא דִּכְתִיב, ׳כִּי לֹא לְרָצוֹן וְגו'׳ (ויקרא כב, כ). וְעַל דָּא צַדִּיקַיָא כַּפָּרָה אִנּוּן דְּעָלְמָא וְקָרְבָּנָא אִנּוּן בְּעָלְמָא. תָּא חֲזֵי, ׳וַיֹּאמֶר אֱלהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי׳ - לְמֵיטַל רְשׁוּ לְאַחְשָׁכָא אַפַּיְיהוּ דִּבְנֵי עָלְמָא. וּבְגִינֵי כָךְ הִנְנִי ׳מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ׳. (ועל דא ׳עשה לך תבת עצי גופר׳ בגין לאשתזבא בה ולא יכיל לשלטאה עלך. רבי חייא ורבי יוסי הוו אזלי בארחא אמר חד) כְּתִיב וַיַעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָהוּ ה'.
נח בן שש מאות שנה - שלמות הגיל לכניסה לתבה
בֹּא רְאֵה מַה כָּתוּב, ׳וְנֹחַ בֶּן שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וְגוֹ'׳ (בראשית ז, ו). וְכִי לָמָּה בָּא הַחֶשְׁבּוֹן הַזֶּה לִמְנוֹת? אֶלָּא אִלּוּ לֹא הָיָה נֹחַ ׳בֶּן שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה׳ - לֹא יִכָּנֵס לַתֵּבָה וְלֹא יִתְחַבֵּר עִמָּהּ. כֵּיוָן שֶׁהִשְׁתַּלֵּם בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, אָז הִתְחַבֵּר עִמָּהּ.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב ׳וְנֹחַ בֶּן שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וְגו'׳ (בראשית ז, ו). וְכִי אַמַּאי אֲתָא חוּשְׁבְּנָא דָא לְמִמְנֵי. אֶלָּא אִילוּ לָא הֲוָה נֹחַ ׳בֶּן שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה׳ לָא יֵיעוּל לְתֵיבוּתָא וְלָא יִתְחַבַּר בַּהֲדָהּ. כֵּיוָן דְּאִשְׁתַּלִּים בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה כְּדֵין אִתְחַבַּר בַּהֲדָהּ.
המתנת הקב"ה לשלמות נח - אני אנכי הנני דבר אחד
וְעַל כֵּן, מִיּוֹם שֶׁהִשְׁתַּלֵּם חֶטְאָם שֶׁל בְּנֵי הָעוֹלָם, חִכָּה לָהֶם הקב"ה עַד שֶׁהִשְׁתַּלֵּם נֹחַ ׳בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה׳, וְנִשְׁלְמָה דַרְגָּתוֹ כָּרָאוּי וְהָיָה צַדִּיק שָׁלֵם, וְאָז נִכְנַס לַתֵּבָה. וְהַכֹּל כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה: ׳וְנֹחַ בֶּן שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה׳ - כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וְלָכֵן לֹא נֶאֱמַר ׳כְּבֶן שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה׳. עוֹד פָּתַח וְאָמַר, ׳וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם׳ - מָה הַטַּעַם הִנְנִי כֵּיוָן שֶׁאָמַר וַאֲנִי? אֶלָּא אֲנִי, אָנֹכִי, (נ"א: הִנְנִי) - הַכֹּל זֶה דָּבָר אֶחָד.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא מִן יוֹמָא דְּאִשְׁתַּלִּים חוֹבַיְיהוּ דִּבְנֵי עָלְמָא אוֹרִיךְ לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַד דְּאִשְׁתַּלִּים נֹחַ ׳בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה׳ וְאִשְׁתַּלִּים דַּרְגֵּיהּ כְּדְקָא יְאוּת וְהֲוָה צַדִּיק שְׁלִים. וּכְדֵין עָאל לְתֵיבוּתָא. וְכֹלָּא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָא: ׳וְנֹחַ בֶּן שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה׳ כְּמָה דְאֲמָרָן. וּבְגִינֵי כָךְ לָא אִתְּמָר ׳כְּבֶן שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה׳. תּוּ פָּתַח וְאָמַר ׳וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם׳. מַאי טַעְמָא הִנְנִי כֵּיוָן דְּאָמַר וַאֲנִי. אֶלָּא אֲנִי אָנֹכִי (נ"א: הנני) כֹּלָּא מִלָּה חָדָא הִיא.
׳אני הנה בריתי אתך׳
סוד השם אני בברית ובמשחית המבול
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.