ענתות כפר נבדל מנוב - שם על עוני דוד בימיו
נח · ׳צהלי קולך בת גלים׳ - מבת אברהם ועד זוהמת הנחש שמנעה ישוב עולם · מאמר 13 · פיסקה 4 · דף סג ע"ב
לשון הזוהר
אַמַּאי קָרֵי לֵיהּ שְׁלֹמֹה הָכִי. אֶלָּא אָמַר לֵיהּ בְּיוֹמָךְ הֲוָה אַבָּא בְּמִסְכֵּנוּ וְהַשְׁתָּא ׳לֵךְ עַל שָׂדֶיךָ׳. הַשְׁתָּא אִית לוֹמַר אַמַּאי אִקְרֵי אֶבְיָתָר עֲנָתוֹת. אִי תֵימָא דְּהֲוָה מִן עֲנָתוֹת, הָא תָּנִינָן דִּכְתִיב, ׳וַיִּמָּלֵט בֵּן אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִיטוּב וּשְׁמוֹ אֶבְיָתָר׳ (שמואל א כב, כ). וְהוּא מִנּוֹב הֲוָה, דְּהָא ׳נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים׳ הֲוָה. וְאַף עַל פִּי דְּאָמְרוּ דְּהִיא נוֹב הִיא עֲנָתוֹת וְאַמַּאי לָהּ אִקְרֵי עֲנָתוֹת בְּגִין דְּנָחֲתַת לְמִסְכֵּנוּ וְאִתְאֲבִיד קַרְתָּא עַל יְדָא דְשָׁאוּל וְאִתְאֲבִידוּ כָּהֲנִי. אֶלָּא עֲנָתוֹת כְּפַר הֲוָה, וְלָאו הוּא נוֹב, וְעַל דָּא קָרֵי לֵיהּ אֶבְיָתָר עֲנָתוֹת, בְּגִין דְּאָמַר ׳וְכִי הִתְעַנִּיתָ בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְעַנָּה אָבִי׳ (מלכים א ב, כו). וּמִקַּרְתָּא דְנוֹב הֲוָה, וְעַל מִסְכְּנוּ דְּדָוִד דְּהֲוָה בְּיוֹמוֹי אִקְרֵי לֵיהּ הָכִי.
תרגום
לָמָּה קָרָא לוֹ שְׁלֹמֹה כָּךְ? אֶלָּא אָמַר לוֹ, בְּיָמֶיךְ הָיָה אַבָּא בְּעֹנִי, וְעַכְשָׁו ׳לֵךְ עַל שָׂדֶיךְ׳ (מלכים א ב, כו). כָּעֵת יֵשׁ לוֹמַר, לָמָּה נִקְרָא אֶבְיָתָר עֲנָתוֹת? אִם תֹּאמַר שֶׁהָיָה מֵעֲנָתוֹת, הֲרֵי שָׁנִינוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּמָּלֵט בֵּן אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב וּשְׁמוֹ אֶבְיָתָר׳ (שמואל א כב, כ) - וְהוּא מִנּוֹב הָיָה, שֶׁהֲרֵי נוֹב הָיְתָה עִיר הַכֹּהֲנִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ, הִיא נוֹב הִיא עֲנָתוֹת, וְלָמָּה נִקְרֵאת עֲנָתוֹת? מִשּׁוּם שֶׁיָּרְדָה לְעֹנִי וְאָבְדָה הָעִיר עַל יְדֵי שָׁאוּל וְאָבְדוּ הַכֹּהֲנִים. אֶלָּא עֲנָתוֹת כְּפָר הָיָה, וְאֵינָהּ נוֹב, וְלָכֵן קָרָא לָהּ אֶבְיָתָר עֲנָתוֹת, מִשּׁוּם שֶׁאָמַר ׳וְכִי הִתְעַנִּיתָ בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְעַנָּה אָבִי׳ (מלכים א ב). וְהוּא הָיָה מֵהָעִיר נוֹב, וְעַל הָעֹנִי שֶׁל דָּוִד שֶׁהָיָה לוֹ בְּיָמָיו קָרָא לוֹ כָּךְ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמאי קרי ליה שלמה הכי. אלא אמר ליה ביומך הוה אבא במסכנו והשתא ׳לך על שדיך׳. השתא אית לומר אמאי אקרי אביתר ענתות. אי תימא דהוה מן ענתות, הא תנינן דכתיב, ׳וימלט בן אחד לאחימלך בן אחיטוב ושמו אביתר׳ (שמואל א כב, כ). והוא מנוב הוה, דהא ׳נוב עיר הכהנים׳ הוה. ואף על פי דאמרו דהיא נוב היא ענתות ואמאי לה אקרי ענתות בגין דנחתת למסכנו ואתאביד קרתא על ידא דשאול ואתאבידו כהני. אלא ענתות כפר הוה, ולאו הוא נוב, ועל דא קרי ליה אביתר ענתות, בגין דאמר ׳וכי התענית בכל אשר התענה אבי׳ (מלכים א ב, כו). ומקרתא דנוב הוה, ועל מסכנו דדוד דהוה ביומוי אקרי ליה הכי.
התרגום: למה קרא לו שלמה כך? אלא אמר לו, בימיך היה אבא בעני, ועכשו ׳לך על שדיך׳ (מלכים א ב, כו). כעת יש לומר, למה נקרא אביתר ענתות? אם תאמר שהיה מענתות, הרי שנינו שכתוב ׳וימלט בן אחד לאחימלך בן אחטוב ושמו אביתר׳ (שמואל א כב, כ) - והוא מנוב היה, שהרי נוב היתה עיר הכהנים. ואף על פי שאמרו, היא נוב היא ענתות, ולמה נקראת ענתות? משום שירדה לעני ואבדה העיר על ידי שאול ואבדו הכהנים. אלא ענתות כפר היה, ואינה נוב, ולכן קרא לה אביתר ענתות, משום שאמר ׳וכי התענית בכל אשר התענה אבי׳ (מלכים א ב). והוא היה מהעיר נוב, ועל העני של דוד שהיה לו בימיו קרא לו כך.
מן המפרשים
אור החמה: השתא אית לומר וגו' ר"ל אחר שהכרחנו שאינו על עוני של עצמו נשאר לומר שהוא שם מקום וגם זה א"א כמו שהכריח אלא ודאי על מסכנו דדוד דהוה ביומי' איקרי ליה הכי:
אור יקר: והשתא לך על שדך כדי שלא תגרום עניות לעצמי, על וטעם הדבר שמפני היותו מבית עלי בזמן כיהונו היה לבנה בפגימתה גורמת עניות בחסרונה לנתלים בה, ולכך דוד שהיה נתלה בה היה עני בערך הראוי למלכי בית דוד, והשתא שבימי שלמה לבנה במילואה אין…
הסולם: אמאי קרי וכו': שואל סוף סוף, למה קרא לו שלמה כן, בשם ענתות ומה לו לקרוא אותו בשם בזיון. ומשיב אלא אמר לו בימיך היה אבי בעניות, ועתה שאני עשיר לך על שדך. כי מי ששימש בימי עוני אינו ראוי שישמש בימי עושר. ואומר עתה יש לפרש כלומר…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: