׳צהלי קולך בת גלים׳
מבת אברהם ועד זוהמת הנחש שמנעה ישוב עולם
בת גלים - כנסת ישראל בתו של אברהם המתמלאת מאורות
פָּתַח רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר, ׳צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה עֲנִיָּה עֲנָתוֹת׳ (ישעיה י, ל). פָּסוּק זֶה פֵּרְשׁוּהוּ הַחֲבֵרִים. אֲבָל פָּסוּק זֶה נֶאֱמַר עַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. ׳צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים׳ - בִּתּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, כָּךְ פֵּרְשׁוּהָ ׳בַּת גַּלִּים׳, כַּכָּתוּב (שִׁיר ד יב) ׳גַּל נָעוּל׳. ׳גַּלִּים׳ הֵם מְאוֹרוֹת שֶׁמִּתְכַּנְּסִים וְהוֹלְכִים וְנִכְנָסִים לְתוֹכָהּ וּמְמַלְּאִים אוֹתָהּ, כַּכָּתוּב (שִׁיר ד יג) ׳שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים׳.
בלשון הזוהר
פָּתַח רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר ׳צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה עֲנִיָּה עֲנָתוֹת׳ (ישעיהו י, ל). הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָא. אֲבָל הַאי קְרָא עַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְּמָר. ׳צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים׳ - בְּרַתֵּיהּ דְּאַבְרָהָם אָבִינוּ הָכִי אוּקְמוּהָ ׳בַּת גַּלִּים׳ כְּדִכְתִיב, ׳גַּל נָעוּל׳ (שיר השירים ד, יב). ׳גַּלִּים׳ אִנּוּן נְהוֹרִין דְּמִתְכַּנְשֵׁי וְאָזְלֵי וְעָאלִין לְגַוָּוהּ וּמַלְיָין לָהּ כְּדִכְתִיב, ׳שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים׳ (שיר השירים ד, יג).
לישה - גבורה תחתונה האובדת מבלי טרף בהסתלקות הנחלים
הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳לַיִשׁ אֹבֵד מִבְּלִי טָרֶף׳ (איוב ד, יא). ׳לַיִשׁ׳ - זָכָר, ׳לַיְשָׁה׳ - נוּקְבָּא. לָמָּה נִקְרָא ׳לַיִשׁ׳? אִם מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב ׳לַיִשׁ גִּבּוֹר בַּבְּהֵמָה׳ (משלי ל, ל), אוֹ מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב ׳לַיִשׁ אֹבֵד מִבְּלִי טָרֶף׳? אֶלָּא הַכֹּל הוּא לַיִשׁ, גְּבוּרָה תַחְתּוֹנָה שֶׁבָּאָה מִגְּבוּרָה עֶלְיוֹנָה. ׳לַיִשׁ אֹבֵד מִבְּלִי טָרֶף׳ - בְּשָׁעָה שֶׁאוֹתָם נְחָלִים מִסְתַּלְּקִים וְלֹא נִכְנָסִים לְתוֹכָהּ, אָז נִקְרֵאת ׳לַיְשָׁה׳ שֶׁאוֹבֶדֶת ׳מִבְּלִי טֶרֶף׳. שֶׁכָּתוּב ׳לַיִשׁ אֹבֵד מִבְּלִי טָרֶף וּבְנֵי לָבִיא יִתְפָּרָדוּ׳.
בלשון הזוהר
הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר ׳לַיִשׁ אוֹבֵד מִבְּלִי טֶרֶף׳ (איוב ד, יא). ׳לַיִשׁ׳ דְּכַר, ׳לַיְשָׁה׳ נוּקְבָא. אַמַּאי אִקְרֵי ׳לַיִשׁ׳. אִי מִשּׁוּם דִּכְתִיב ׳לַיִשׁ גִּבּוֹר בַּבְּהֵמָה׳ (משלי ל, ל), אוֹ מִשּׁוּם דִּכְתִיב ׳לַיִשׁ אוֹבֵד מִבְּלִי טָרֶף׳. אֶלָּא כֹּלָּא אִיהוּ לַיִשׁ גְּבוּרָה תַּתָּאָה וּדְאָתֵי מִגְּבוּרָה עִלָּאָה. ׳לַיִשׁ אוֹבֵד מִבְּלִי טָרֶף׳ - בְּשַׁעֲתָא דְּאִנּוּן נְחָלִין מִסְתַּלְקִין וְלָא עָאלִין לְגַוָּוהּ, כְּדֵין אִתְקְרֵי ׳לַיְשָׁה׳ דְּאֲבִידַת מִבְּלִי טֶרֶף. דִּכְתִיב ׳לַיִשׁ אוֹבֵד מִבְּלִי טֶרֶף וּבְנֵי לָבִיא יִתְפָּרְדוּ׳.
עניה ענתות - עניות אביתר הכהן משעה שאמר לו שלמה
וּמַה שֶּׁאָמַר לַיְשָׁה, הַיְנוּ עֲנִיָּה עֲנָתוֹת, עֹנִי שֶׁל עֲנִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳מִן הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת׳ (ירמיה א, א), וְכָתוּב ׳עֲנָתֹת לֵךְ עַל שָׂדֶיךָ׳ (מלכים א ב, כו). מַה מַּשְׁמִיעֵנוּ? אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהַמֶּלֶךְ דָּוִד הָיָה קַיָּם, עָלָה אֶבְיָתָר בְּעֹשֶׁר וּבַכֹּל. אַחַר כָּךְ אָמַר לוֹ שְׁלֹמֹה, ׳עֲנָתֹת לֵךְ עַל שָׂדֶיךָ׳.
בלשון הזוהר
וּמַה דְּאָמַר לַיְשָׁה הַיְינוּ עֲנִיָּה עֲנָתוֹת מִסְּכֵּנָא דְּמִסְכֵּנוּתָא כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳מִן הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת׳ (ירמיהו א, א), וּכְתִיב ׳עֲנָתֹת לֵךְ עַל שָׂדֶיךָ׳ (מלכים א ב, כו). מַאי אִירְיָא. אֶלָּא כָּל זִמְנָא דְּדָוִד מַלְכָּא הֲוָה קַיָּים, אִסְתַּלַּק אֶבְיָתָר בְּעוּתְרָא וּבְכֹלָּא. לְבָתַר אָמַר לֵיהּ שְׁלֹמֹה ׳עֲנָתוֹת לֵךְ עַל שָׂדֶיךָ׳.
ענתות כפר נבדל מנוב - שם על עוני דוד בימיו
לָמָּה קָרָא לוֹ שְׁלֹמֹה כָּךְ? אֶלָּא אָמַר לוֹ, בְּיָמֶיךְ הָיָה אַבָּא בְּעֹנִי, וְעַכְשָׁו ׳לֵךְ עַל שָׂדֶיךָ׳. כָּעֵת יֵשׁ לוֹמַר, לָמָּה נִקְרָא אֶבְיָתָר עֲנָתוֹת? אִם תֹּאמַר שֶׁהָיָה מֵעֲנָתוֹת, הֲרֵי שָׁנִינוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּמָּלֵט בֵּן אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִיטוּב וּשְׁמוֹ אֶבְיָתָר׳ (שמואל א כב, כ). וְהוּא מִנּוֹב הָיָה, שֶׁהֲרֵי נוֹב הָיְתָה עִיר הַכֹּהֲנִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ, הִיא נוֹב הִיא עֲנָתוֹת, וְלָמָּה נִקְרֵאת עֲנָתוֹת? מִשּׁוּם שֶׁיָּרְדָה לְעֹנִי וְאָבְדָה הָעִיר עַל יְדֵי שָׁאוּל וְאָבְדוּ הַכֹּהֲנִים. אֶלָּא עֲנָתוֹת כְּפָר הָיָה, וְאֵינָהּ נוֹב, וְלָכֵן קָרָא לוֹ אֶבְיָתָר עֲנָתוֹת, מִשּׁוּם שֶׁאָמַר ׳וְכִי הִתְעַנִּיתָ בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְעַנָּה אָבִי׳ (מלכים א ב, כו). וְהוּא הָיָה מֵהָעִיר נוֹב, וְעַל הָעֹנִי שֶׁל דָּוִד שֶׁהָיָה לוֹ בְּיָמָיו קָרָא לוֹ כָּךְ.
בלשון הזוהר
אַמַּאי קָרֵי לֵיהּ שְׁלֹמֹה הָכִי. אֶלָּא אָמַר לֵיהּ בְּיוֹמָךְ הֲוָה אַבָּא בְּמִסְכֵּנוּ וְהַשְׁתָּא ׳לֵךְ עַל שָׂדֶיךָ׳. הַשְׁתָּא אִית לוֹמַר אַמַּאי אִקְרֵי אֶבְיָתָר עֲנָתוֹת. אִי תֵימָא דְּהֲוָה מִן עֲנָתוֹת, הָא תָּנִינָן דִּכְתִיב, ׳וַיִּמָּלֵט בֵּן אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִיטוּב וּשְׁמוֹ אֶבְיָתָר׳ (שמואל א כב, כ). וְהוּא מִנּוֹב הֲוָה, דְּהָא ׳נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים׳ הֲוָה. וְאַף עַל פִּי דְּאָמְרוּ דְּהִיא נוֹב הִיא עֲנָתוֹת וְאַמַּאי לָהּ אִקְרֵי עֲנָתוֹת בְּגִין דְּנָחֲתַת לְמִסְכֵּנוּ וְאִתְאֲבִיד קַרְתָּא עַל יְדָא דְשָׁאוּל וְאִתְאֲבִידוּ כָּהֲנִי. אֶלָּא עֲנָתוֹת כְּפַר הֲוָה, וְלָאו הוּא נוֹב, וְעַל דָּא קָרֵי לֵיהּ אֶבְיָתָר עֲנָתוֹת, בְּגִין דְּאָמַר ׳וְכִי הִתְעַנִּיתָ בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְעַנָּה אָבִי׳ (מלכים א ב, כו). וּמִקַּרְתָּא דְנוֹב הֲוָה, וְעַל מִסְכְּנוּ דְּדָוִד דְּהֲוָה בְּיוֹמוֹי אִקְרֵי לֵיהּ הָכִי.
עוני העולם מחטא אדם עד התיישבותו בהר סיני
אָמַר רַבִּי חִיָּיא, הָעוֹלָם הָיָה בְּעֹנִי מִיּוֹם שֶׁעָבַר אָדָם עַל מִצְווֹת הקב"ה, עַד שֶׁבָּא נֹחַ וְהִקְרִיב קָרְבָּן וְהִתְיַשֵּׁב הָעוֹלָם. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, לֹא הִתְיַשֵּׁב הָעוֹלָם וְלֹא יָצְאָה הָאָרֶץ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ, עַד שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַר סִינַי וְנֶאֶחְזוּ בְּעֵץ הַחַיִּים, וְאָז הִתְיַשֵּׁב הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי חִיָּיא בְּמִסְכְּנוּתָא הֲוָה עָלְמָא מִיּוֹמָא דְּעֲבַר אָדָם עַל פִּקּוּדֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עַד דְּאָתָא נֹחַ וְקָרִיב קָרְבָּן וְאִתְיְישַׁב עָלְמָא. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לָא אִתְיְישַׁב עָלְמָא וְלָא נַפְקָא אַרְעָא מִזּוּהֲמָא דְּנָחָשׁ עַד דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְסִינַי וְאִתְאֲחִידוּ בְּאִילָנָא דְחַיֵּי כְּדֵין אִתְיְישַׁב עָלְמָא.
לוחות הראשונים חירות מזוהמת הנחש - שבורים בחטא ישראל
וְאִלְמָלֵא שֶׁחָזְרוּ יִשְׂרָאֵל וְחָטְאוּ לִפְנֵי הקב"ה, לֹא הָיוּ מֵתִים לְעוֹלָמִים, שֶׁהֲרֵי נִפְסְקָה מֵהֶם זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ. כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ, אָז נִשְׁבְּרוּ אוֹתָם הַלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיְתָה בָּהֶם חֵרוּת שֶׁל הַכֹּל, הַחֵרוּת מֵאוֹתוֹ הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא קֵץ כָּל בָּשָׂר.
בלשון הזוהר
וְאִלְמָלֵא דְהָדְרוּ יִשְׂרָאֵל וְחָאבוּ קַמֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא הֲווּ מֵתִין לְעָלְמִין, דְּהָא אִתְפַּסַּק מִנַּיְיהוּ זוּהֲמָא דְנָחָשׁ. כֵּיוָן דְּחָבוּ כְּדֵין אִתְבָּרוּ אִנּוּן לוּחֵי קַדְמָאֵי, דְּהֲווּ בְּהוּ חֵירוּ דְּכֹלָּא. חֵירוּ דְּהַהוּא נָחָשׁ דְּאִיהוּ קֵץ כָּל בָּשָׂר.
חגורת הנשק מנעה שליטת הנחש - עד הסרת העדי מישראל
וּכְשֶׁקָּמוּ הַלְוִיִּם לַהֲרֹג הֶרֶג, אָז הִתְעוֹרֵר הַנָּחָשׁ הָרָע וְהָיָה הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם, וְלֹא יָכֹל לִשְׁלֹט בָּהֶם, מִשּׁוּם שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ מִזְדָּרְזִים כֻּלָּם בַּחֲגוֹרוֹת מְזֻיָּנוֹת, וְלֹא יָכֹל הַנָּחָשׁ לִשְׁלֹט בָּהֶם. וְכֵיוָן שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה ׳וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ׳ (שמות לג, ה), נִתְּנָה רְשׁוּת לַנָּחָשׁ הַזֶּה לִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם.
בלשון הזוהר
וְכַד קָמוּ לֵיוָאֵי לְקַטְלָא קְטָלָא, כְּדֵין אִתְעַר חִוְיָא בִּישָׁא וְהֲוָה אָזִיל קַמַּיְיהוּ וְלָא יָכִיל לְשַׁלְטָאָה בְּהוּ, בְּגִין דְּהֲווּ יִשְׂרָאֵל מִזְדָּרְזִין כֻּלְהוּ בְּחֲגִירוּ מְזַיְינָן וְלָא יָכִיל הַהוּא נָחָשׁ לְשַׁלְטָאָה בְּהוּ. וְכֵיוָן דְּאָמַר לְמשֶׁה ׳וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ׳ (שמות לג, ה), אִתְיְיהִיב רְשׁוּ לְהַאי נָחָשׁ לְשַׁלְטָאָה עֲלַיְיהוּ.
עדי ישראל שקבלו בחורב - הוסרו על ידי האחר
בֹּא רְאֵה מַה כָּתוּב ׳וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חֹרֵב׳ (שמות לג, ו). וַיִּתְנַצְּלוּ? וַיְנַצְּלוּ צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא וַיִּתְנַצְּלוּ עַל יְדֵי הָאַחֵר, מִשּׁוּם שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לַנָּחָשׁ לִשְׁלֹט. ׳אֶת עֶדְיָם מֵהַר חֹרֵב׳ - שֶׁקִּבְּלוּ ׳מֵהַר חוֹרֵב׳ כְּשֶׁנִּתְּנָה תוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב, ׳וַיִּתְנַצְּלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חֹרֵב׳ (שמות לג, ו). וַיִּתְנַצְּלוּ וַיְנַצְּלוּ מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא וַיִּתְנַצְּלוּ עַל יְדָא דְּאַחֲרָא בְּגִין דְּאִתְיְיהִיב רְשׁוּ לְנָחָשׁ לְשַׁלְטָאָה. ׳אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב׳ - דְּקִבְּלוּ מִטּוּרָא דְחוֹרֵב כַּד אִתְיְיהִיב אוֹרַיְיתָא לְיִשְׂרָאֵל.
נח לא ביטל מוות מהעולם - הזוהמה עדיין לא הסתלקה
אָמַר רַבִּי חִיָּיא, נֹחַ שֶׁהָיָה צַדִּיק, לָמָּה לֹא הָיָה מְבַטֵּל מָוֶת מֵהָעוֹלָם? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁעֲדַיִן לֹא הִסְתַּלְּקָה הַזֻּהֲמָה מִן הָעוֹלָם. וְעוֹד, שֶׁהֵם לֹא הֶאֱמִינוּ בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכֻלָּם אֲחוּזִים בֶּעָלִים שֶׁל הָאִילָן לְמַטָּה וּמִתְלַבְּשִׁים בְּרוּחַ טֻמְאָה.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי חִיָּיא נֹחַ דְּהֲוָה צַדִּיק אַמַּאי לָא הֲוָה בָּטִיל מוֹתָא מֵעָלְמָא. אֶלָּא בְּגִין דְּעַד לָא סָלְקַת זוּהֲמָא מֵעָלְמָא. וְעוֹד דְּאִנּוּן לָא הֲווּ מְהֵימְנִין בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכֻלְהוּ אֲחִידָן בְּטַרְפֵּי אִילָנָא לְתַתָּא וּמִתְלַבְּשָׁאן בְּרוּחַ מְסָאֳבָא.
חטאם השני כבראשונה - עד ירידת התורה ושכרות נח
וְעוֹד הוֹסִיפוּ אַחַר כָּךְ לַחֲטֹא וְלָלֶכֶת אַחַר יֵצֶר הָרָע כְּבָרִאשׁוֹנָה. וְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהִיא עֵץ הַחַיִּים, עֲדַיִן לֹא הוֹרִיד אוֹתָהּ הקב"ה לָאָרֶץ. וְעוֹד שֶׁהוּא מָשַׁךְ אוֹתוֹ בָּעוֹלָם אַחַר כָּךְ, שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה׳ - וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר.
בלשון הזוהר
וְתוּ לְבָתַר אוֹסְפוּ לְמֶחטֵי וּלְמֵהַךְ בָּתַר יֵצֶר הָרָע כַּד בְּקַדְמִיתָא. וְאוֹרַיְיתָא קַדִּישָׁא דְּאִיהִי אִילָנָא דְחַיֵּי אַכַּתֵּי לָא נָחִית לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאַרְעָא. וְתוּ דְּאִיהוּ אַמְשִׁיךְ לֵיהּ בְּעָלְמָא לְבָתַר דִּכְתִיב ׳וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגָּל בְּתוֹךְ אָהֳלה וְהָא אִתְּמָר׳.
יהודי מגלה סוד ארבעת המינים וסוד וה' ואלהים למבול וסדום
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.