לישה - גבורה תחתונה האובדת מבלי טרף בהסתלקות הנחלים
נח · ׳צהלי קולך בת גלים׳ - מבת אברהם ועד זוהמת הנחש שמנעה ישוב עולם · מאמר 13 · פיסקה 2 · דף סג ע"ב
לשון הזוהר
הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר (איוב ד יא) ׳לַיִשׁ אוֹבֵד מִבְּלִי טֶרֶף׳. לַיִשׁ דְּכַר. לַיְשָׁה נוּקְבָא. אַמַּאי אִקְרֵי לַיִשׁ, אִי מִשּׁוּם (משלי ל ל) ׳דִּכְתִיב ׳לַיִשׁ גִּבּוֹר בַּבְּהֵמָה, אוֹ מִשּׁוּם דִּכְתִיב ׳לַיִשׁ אוֹבֵד מִבְּלִי טָרֶף׳׳. אֶלָּא כֹּלָּא אִיהוּ לַיִשׁ גְּבוּרָה תַּתָּאָה וּדְאָתֵי מִגְּבוּרָה עִלָּאָה. ׳לַיִשׁ אוֹבֵד מִבְּלִי טָרֶף׳ - בְּשַׁעֲתָא דְּאִנּוּן נְחָלִין מִסְתַּלְקִין וְלָא עָאלִין לְגַוָּוהּ, כְּדֵין אִתְקְרֵי לַיְשָׁה דְּאֲבִידַת מִבְּלִי טֶרֶף. דִּכְתִיב ׳לַיִשׁ אוֹבֵד מִבְּלִי טֶרֶף וּבְנֵי לָבִיא יִתְפָּרְדוּ׳.
תרגום
הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳לַיִשׁ אֹבֵד מִבְּלִי טָרֶף׳ (איוב ד, יא) - לַיִשׁ - זָכָר. לַיְשָׁה - נוּקְבָּא. לָמָּה נִקְרָא לַיִשׁ? אִם מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב ׳לַיִשׁ גִּבּוֹר בַּבְּהֵמָה׳ (משלי ל, ל) - אוֹ מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב ׳לַיִשׁ אֹבֵד מִבְּלִי טָרֶף׳ (משלי ל, ל) - אֶלָּא הַכֹּל הוּא לַיִשׁ, גְּבוּרָה תַחְתּוֹנָה שֶׁבָּאָה מִגְּבוּרָה עֶלְיוֹנָה. ׳לַיִשׁ אֹבֵד מִבְּלִי טָרֶף׳ - בְּשָׁעָה שֶׁאוֹתָם נְחָלִים מִסְתַּלְּקִים וְלֹא נִכְנָסִים לְתוֹכָהּ, אָז נִקְרֵאת לַיְשָׁה שֶׁאוֹבֶדֶת ׳מִבְּלִי טֶרֶף׳, שֶׁכָּתוּב ׳לַיִשׁ אֹבֵד מִבְּלִי טָרֶף וּבְנֵי לָבִיא יִתְפָּרָדוּ׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: הקשיבי לישה כמא דאת אמר (איוב ד יא) ׳ליש אובד מבלי טרף׳. ליש דכר. לישה נוקבא. אמאי אקרי ליש, אי משום (משלי ל ל) ׳דכתיב ׳ליש גבור בבהמה, או משום דכתיב ׳ליש אובד מבלי טרף׳. אלא כלא איהו ליש גבורה תתאה ודאתי מגבורה עלאה. ׳ליש אובד מבלי טרף׳ - בשעתא דאנון נחלין מסתלקין ולא עאלין לגווה, כדין אתקרי לישה דאבידת מבלי טרף. דכתיב ׳ליש אובד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו׳.
התרגום: הקשיבי לישה, כמו שנאמר ׳ליש אבד מבלי טרף׳ (איוב ד, יא) - ליש - זכר. לישה - נוקבא. למה נקרא ליש? אם משום שכתוב ׳ליש גבור בבהמה׳ (משלי ל, ל) - או משום שכתוב ׳ליש אבד מבלי טרף׳ (משלי ל, ל) - אלא הכל הוא ליש, גבורה תחתונה שבאה מגבורה עליונה. ׳ליש אבד מבלי טרף׳ - בשעה שאותם נחלים מסתלקים ולא נכנסים לתוכה, אז נקראת לישה שאובדת ׳מבלי טרף׳, שכתוב ׳ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו׳.
מן המפרשים
כתם פז: הקשיבי לישה כד"א ליש אובד מבלי טרף וכו' יבאר כי הצדי"ק המקבל השפע אשר תמיד מגמתו לי"ש שהיא החכ"מה כשהוא מקבל נקרא לי"ש גבור בבה"מה והבהמה הרועה אלף הרים בכל יום ידועה כי כל מה שהוא מקבל הוא משפיע בה ונקרא גבור בסוד חגור חרב"ך…
אור החמה: ובשעתא דאינון נחלין לא עאלין בגוה אתקריאת ליש גבור בבהמה והבין כי זה שאמרנו היא הכוונה בדבריו גם שאינן מובנין דבריו היטב. וכד לא נגדין נחלין לגוה איקרי עניה ענתות עכ"ל:
אור יקר: אובד מבלי טרף, ומלת טרף הוא כמו הטריפני לחם חוקי. ומשום דקרא אט׳ ליש ואין ראיה לפסוק לישה, לזה פירש ואמר ליש ולישה הכל ענין א׳, ואין בין זה לזה אלא ליש דכר, לישה בה״א נוקבא, אבל לפירוש המלה הכל ענין א׳. והשתא קשיא ליה דאיהו אמר.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: