נח מיועד לתיבה מבריאת עולם - נפצה כנפרד
נח · ׳אלה תולדת נח׳ - הברית, התיבה ושתי רוחות הצדיק · מאמר 1 · פיסקה 10 · דף נט ע"ב
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, נֹחַ אִתְחַזֵּי מִיּוֹמָא דְּאִתְבְּרִי עָלְמָא לְמֶהֱוֵי בְּתֵיבָה בְּחִבּוּרָא חַד וּלְמֵיעַל בָּהּ, וְעַד לָא אִתְחַבְּרוּ כְּחֲדָא לָא הֲוָה עָלְמָא כְּדְקָא יְאוּת, לְבָתַר מַה כְּתִיב, ׳וּמֵאֵלֶּה נָפְצָה כָּל הָאָרֶץ׳ (בראשית ט, יט). מַהוּ נָפְצָה. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וּמִשָּׁם יִפָּרֵד׳ (בראשית ב, י). דְּמִתַּמָּן אִשְׁתְּכַח פִּרוּדָא וְאִתְבַּדָּרוּ תּוֹלְדוֹת לְכָל סִטְרִין
תרגום
בֹּא רְאֵה, נֹחַ רָאוּי הָיָה מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם לִהְיוֹת בַּתֵּבָה בְּחִבּוּר אֶחָד לְהִכָּנֵס בָּהּ, וְעַד שֶׁלֹּא הִתְחַבְּרוּ כְּאֶחָד, לֹא הָיָה הָעוֹלָם כָּרָאוּי. אַחַר כָּךְ מַה כָּתוּב? ׳וּמֵאֵלֶּה נָפְצָה כָל הָאָרֶץ׳ (שם ט, יט). מַהוּ נָפְצָה? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּמִשָּׁם יִפָּרֵד׳ (בראשית ב, י). (שם ב י) שֶׁמִּשָּׁם נִמְצָא פֵרוּד וְהִתְפַּזְּרוּ תוֹלָדוֹת לְכָל הַצְּדָדִים
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, נח אתחזי מיומא דאתברי עלמא למהוי בתיבה בחבורא חד ולמיעל בה, ועד לא אתחברו כחדא לא הוה עלמא כדקא יאות, לבתר מה כתיב, ׳ומאלה נפצה כל הארץ׳ (בראשית ט, יט). מהו נפצה. כמה דאת אמר, ׳ומשם יפרד׳ (בראשית ב, י). דמתמן אשתכח פרודא ואתבדרו תולדות לכל סטרין
התרגום: בא ראה, נח ראוי היה מיום שנברא העולם להיות בתבה בחבור אחד להכנס בה, ועד שלא התחברו כאחד, לא היה העולם כראוי. אחר כך מה כתוב? ׳ומאלה נפצה כל הארץ׳ (שם ט, יט). מהו נפצה? כמו שנאמר ׳ומשם יפרד׳ (בראשית ב, י). (שם ב י) שמשם נמצא פרוד והתפזרו תולדות לכל הצדדים
מן המפרשים
כתם פז: ת"ח נח אתחזי מיומא דאתברי עלמא למהוי בתיבה הוא מ"ש ז"ל שכל מקום שנאמר בו היה מתוקן היה מששת ימי בראשית והכוונה שהכל קדם בידיעתו יתברך ולא היה ונמצא דבר עד שקדם בידיעתו והיה מתוקן קודם המעשה כמשז"ל בהן האדם מתוקן היה למיתה…
מקדש מלך: ת"ח נח אתחזי מיומא וכו'. נראה מלשון זה שאפילו לא חטאו דור המבול היה מוכרח נח שיתחבר בתיבה ומשם יצאו התולדות דוגמת המלכות שמשם יצאו הכל דכתיב ומשם יפרד. וכן נמי מוכח מדף ס': וז"ל 'ת"ח כל אינון תולדין דג"ע פירוש, הם הנשמות…
יהל אור: כמה דאת אמר ומשם יפרד כו'. כמו שאומר לקמן דף ס"א., 'ומתמן אתבדרו לכל ארבע רוחי עלמא', וזהו 'והיה לארבעה ראשים'. והענין, שארבעה הראשים הן ד' רגלי המרכבה, ד' חיות, והן תלת אבהן ונגד מלכות י"ב שבטים, שהן י"ב תחומין דילה ולהן…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: