׳אלה תולדת נח׳
הברית, התיבה ושתי רוחות הצדיק
עיסוק בדרכי התורה - מזכה את ישראל לעולם הבא
׳אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ׳ (בראשית ו, ט). רַבִּי חִיָּיא פָּתַח, ׳וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׳ (ישעיה ס, כא). אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וְיוֹדְעִים דַּרְכֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּגְלָלָהּ יִזְכּוּ לָעוֹלָם הַבָּא.
בלשון הזוהר
׳אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ׳ (בראשית ו, ט) - רַבִּי חִיָּיא פָּתַח ׳וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׳ (ישעיהו ס, כא). זַכָּאִין אִנּוּן יִשְׂרָאֵל דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְיָדְעֵי אָרְחִין דְּאוֹרַיְיתָא, דִּבְגִינָהּ יִזְכּוּן לְעָלְמָא דְאָתֵי.
שמירת הברית - הטעם לחלקם של ישראל בעולם הבא
בֹּא רְאֵה, לְכָל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁשּׁוֹמְרִים הַבְּרִית שֶׁהָעוֹלָם עוֹמֵד עָלֶיהָ. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי׳ (ירמיה לג, כה). וְעַל זֶה, יִשְׂרָאֵל שֶׁשּׁוֹמְרִים הַבְּרִית וְקִבְּלוּ אוֹתָהּ, יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כָּל יִשְׂרָאֵל אִית לוֹן חוּלָקָא לְעָלְמָא דְאָתֵי. מַאי טַעְמָא בְּגִין דְּנָטְרִין בְּרִית דְּעָלְמָא אִתְקַיֵּים עֲלֵיהּ. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳אִם לא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לא שָׂמְתִּי׳ (ירמיהו לג, כה). וְעַל דָּא יִשְׂרָאֵל דְּנָטְרֵי בְּרִית וְקַבִּילוּ לֵיהּ אִית לוֹן חוּלָקָא בְּעָלְמָא דְאָתֵי.
יוסף - מקור לכינוי צדיק על שמירת הברית
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא מִשּׁוּם כָּךְ נִקְרְאוּ צַדִּיקִים. מִכָּאן לָמַדְנוּ, כָּל מִי שֶׁשּׁוֹמֵר הַבְּרִית הַזּוֹ שֶׁהָעוֹלָם עוֹמֵד עָלֶיהָ, נִקְרָא צַדִּיק. מִנַּיִן לָנוּ? מִיּוֹסֵף. מִשּׁוּם שֶׁשָּׁמַר אֶת בְּרִית הָעוֹלָם זָכָה שֶׁנִּקְרָא צַדִּיק. וְעַל כָּךְ ׳וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ׳.
בלשון הזוהר
וְלֹא עוֹד אֶלָּא בְּגִין כָךְ אִקְרוּן צַדִּיקִים. מִכָּאן אוֹלִיפְנָא כָּל מָאן דְּנָטִיר הַאי בְּרִית דְּעָלְמָא אִתְקְיַּים עֲלֵיהּ. אִקְרֵי צַדִּיק. מְנָא לָן מִיּוֹסֵף. בְּגִין דְּנָטַר לֵיהּ לִבְרִית עָלְמָא, זָכָה דְאִקְרֵי צַדִּיק. וְעַל כָּךְ ׳וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ׳.
׳אלה׳ פוסל את הראשונים - נהר עדן כסוד מנוחת נח
רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, ׳אֵלֶּה׳ - בְּכָל מָקוֹם פָּסַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים, שָׁנִינוּ וְכוּ׳. מַה כָּתוּב לְמַעְלָה בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית? (בראשית ב י) ׳וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְגוֹ'׳. אוֹתוֹ הַנָּהָר שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא וְנִכְנָס לַגָּן וּמַשְׁקֶה אוֹתוֹ מֵהַשְׁקָאָה שֶׁלְּמַעְלָה, וְעוֹשֶׂה לוֹ נַחַת וְעוֹשֶׂה פֵרוֹת וּמְגַדֵּל זְרָעִים, הוּא אָז נוֹחַ לַכֹּל. וְזֶה נוֹחַ לַגָּן. וְזֶה עוֹשֶׂה מְנוּחָה בּוֹ (נ"א: לַגָּן, וְהַגָּן נֹחַ בּוֹ). כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב ג) ׳כִּי בוֹ שָׁבַת׳. וְכָתוּב, (בראשית ב ב) ׳וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳. וְזֶה סוֹד שֶׁדָּבָר זֶה עוֹשֶׂה תוֹלָדוֹת וְלֹא אַחֵר.
בלשון הזוהר
רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, ׳אֵלֶּה׳ בְּכָל אֲתַר פָּסַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים תָּנִינָן וְכוּ׳. מַה כְּתִיב לְעֵילָא בְּפָרְשָׁתָא דִבְרֵאשִׁית (בראשית ב י) ׳וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְגוֹ'׳. הַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק וְעֲיִּיל לְגִנְתָּא וְאַשְׁקֵי לֵיהּ מִשַּׁקְיוּ דִלְעֵילָא וְעָבִיד לֵיהּ נַיְיחָא וְעָבִיד אִיבִּין וְרַבֵּי זָרְעִין. וְהוּא כְּדֵין נַיְיחָא לְכֹלָא. וְדָא נַיְיחָא לֵיהּ לְגִנְתָּא. וְדָא עָבִיד נַיְיחָא בֵּיהּ (נ"א: לְגִנְתָּא, וְגִנְתָּא נַיְיחָא בֵּיהּ). כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר (בראשית ב ג) ׳כִּי בוֹ שָׁבַת׳. וּכְתִיב, (בראשית ב ב) ׳וַיִּשְׁבּוֹת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳. וְדָא רָזָא דְמִלָּה דָּא עָבִיד תּוֹלְדוֹת וְלָא אָחֳרָא.
נח דוגמת הברית שלמעלה - התיבה לקיום הזרע
בֹּא רְאֵה, כְּמוֹ זֶה נֹחַ לְמַטָּה הַבְּרִית הַקְּדוֹשָׁה הָיָה דֻגְמָא שֶׁלְּמַעְלָה, וְעַל זֶה נִקְרָא אִישׁ הָאֲדָמָה. וְסוֹד לָמַדְנוּ, שֶׁהֲרֵי נֹחַ הִצְטָרֵךְ לַתֵּבָה לְהִתְחַבֵּר עִמָּהּ וּלְקַיֵּם זֶרַע שֶׁל הַכֹּל, שֶׁכָּתוּב ׳לְחַיּוֹת זֶרַע׳.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כְּגַוְונָא דָּא נֹחַ לְתַתָּא קְיָימָא קַדִּישָׁא הֲוָה דּוּגְמָא דִלְעֵילָא, וְעַל דָּא אִקְרֵי אִישׁ הָאֲדָמָה. וְרָזָא אוֹלִיפְנָא, דְּהָא נֹחַ אִצְטְרִיךְ לְתֵבָה לְאִתְחַבְּרָא בָּהּ, וּלְקַיְּימָא זַרְעָא דְכוֹלָא דִּכְתִיב ׳לְחַיּוֹת זֶרַע׳.
התיבה כארון הברית - נח נכנס רק בהתקיימה
מִי זוֹ ׳הַתֵּבָה׳? (זֶה) אֲרוֹן הַבְּרִית. וְנֹחַ וְהַתֵּבָה לְמַטָּה כָּךְ הֵם כְּמוֹ דֻגְמָא (זוֹ) שֶׁלְּמַעְלָה. בְּנֹחַ כָּתוּב בְּרִית, שֶׁכָּתוּב ׳וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ׳. וְעַד שֶׁהִתְקַיֵּם בּוֹ בְּרִית לֹא נִכְנַס לַתֵּבָה, שֶׁכָּתוּב ׳וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה׳. וְאָז הָיְתָה הַתֵּבָה אֲרוֹן הַבְּרִית. תֵּבָה וְנֹחַ, הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. וּבִגְלַל שֶׁהַבְּרִית הַזֹּאת לְמַעְלָה, הוּא עוֹשֶׂה תוֹלָדוֹת. כְּמוֹ זֶה נֹחַ (ד"א: לְמַטָּה) הוּא עוֹשֶׂה תוֹלָדוֹת. מִשּׁוּם כָּךְ (כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר) ׳אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ׳.
בלשון הזוהר
מָאן ׳תֵּיבָה׳. דָּא (דא) אֲרוֹן הַבְּרִית. וְנֹחַ וְתֵיבָה לְתַתָּא הָכִי הֲווּ כְּדוּגְמָא (דא) דִלְעֵילָא. נֹחַ כְּתִיב בֵּיהּ בְּרִית דִּכְתִיב ׳וַהֲקִימוֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ וְגו'׳. וְעַד דְּאִתְקְיַּים בֵּיהּ בְּרִית לָא עָיִיל לְתֵיבוּתָא. דִּכְתִיב ׳וַהֲקִימוֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ וּבָאתָ אֶל הַתֵּיבָה׳. וּכְדֵין הֲוָה תֵּיבָה אֲרוֹן הַבְּרִית. תֵּיבָה וְנֹחַ כֹּלָּא כְּגַוְונָא דִלְעֵילָא. וּבְגִין דְּהַאי בְּרִית לְעֵילָא הוּא עָבִיד תּוֹלְדוֹת. כְּגַוְונָא דָא נֹחַ (ד"א: לתתא) אִיהוּ עָבִיד תּוֹלְדוֹת. בְּגִינֵי כָּךְ (כמא דאת אמר) ׳אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ׳.
׳נח איש צדיק׳ - יסוד העולם למטה כדוגמת מעלה
׳נֹחַ אִישׁ צַדִּיק׳ (בראשית ו, ט), כָּךְ הוּא בְּוַדַּאי כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם׳ (משלי י, כה). וְהָאָרֶץ מִתְקַיֶּמֶת עַל זֶה, שֶׁהֲרֵי הוּא הָעַמּוּד שֶׁהָעוֹלָם עוֹמֵד עָלָיו. וּמִיהוּ? זֶה צַדִּיק, וְנֹחַ נִקְרָא צַדִּיק לְמַטָּה.
בלשון הזוהר
׳נֹחַ אִישׁ צַדִּיק׳ (בראשית ו, ט). הָכִי הוּא וַדַּאי כְּגַוְונָא דִלְעֵילָא. וְעַל דָּא כְּתִיב ׳וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם׳ (משלי י, כה). וְאַרְעָא עַל דָּא אִתְקָיְימַת. דְּהָא אִיהוּ עַמּוּדָא דְּעָלְמָא קָיְימָא עֲלֵיהּ. וּמָאן אִיהוּ דָּא צַדִּיק. וְנֹחַ אִקְרֵי צַדִּיק לְתַתָּא.
׳התהלך נח׳ דוקא - אי-פרידה לעולמים כברית שלום
וְסוֹד (נ"א: זֶה) שֶׁל הַכֹּל - ׳אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ׳ (בראשית ו, ט) - דַּוְקָא, שֶׁלֹּא נִפְרַד מִמֶּנּוּ לְעוֹלָמִים, וְשֶׁיִּהְיֶה הוּא בָּאָרֶץ כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה אִישׁ צַדִּיק יְסוֹד הָעוֹלָם. בְּרִית שָׁלוֹם, שָׁלוֹם שֶׁל הָעוֹלָם. אִישׁ הָאֲדָמָה וַדַּאי. וְעַל זֶה ׳וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יהו"ה׳ (בראשית ו, ח).
בלשון הזוהר
וְרָזָא (נ"א: דָּא) דְכֹלָא, ׳אֶת הָאֱלהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ׳ (בראשית ו, ט), דַּיְיקָא, דְּלָא אִתְפְּרַשׁ מִנֵּיהּ לְעָלְמִין. וּלְמֶהֱוֵי הוּא בְּאַרְעָא כְּגַוְונָא דִלְעֵילָא ׳אִישׁ צַדִּיק׳ יְסוֹדָא דְעָלְמָא. בְּרִית שָׁלוֹם שְׁלָמָא דְּעָלְמָא. אִישׁ הָאֲדָמָה וַדַּאי. וְעַל דָּא ׳וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יהו"ה׳ (בראשית ו, ח).
׳תמים היה בדרתיו׳ - נולד מהול ובדורו לא בעולם
׳תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו׳ (בראשית ו, ט), מַה זֶּה ׳בְּדֹרֹתָיו׳? אֵלֶּה אוֹתָם שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ. הוּא הִשְׁלִים אֶת כֻּלָּם, וְהוּא הָיָה שָׁלֵם מִכֻּלָּם. ׳תָּמִים הָיָה׳ - שֶׁנּוֹלַד מָהוּל, שֶׁכָּתוּב ׳הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים׳. ׳בְּדֹרֹתָיו׳ - וְלֹא בַּדּוֹרוֹת שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי מִמֶּנּוּ יָצְאוּ (תוֹלָדוֹת בָּעוֹלָם).
בלשון הזוהר
׳תָּמִים הָיָה בְּדוֹרוֹתָיו׳ (בראשית ו, ט). מַאי ׳בְּדוֹרוֹתָיו׳, אִלֵין אִנּוּן דְּנָפְקוּ מִנֵּיהּ. הוּא אַשְׁלִים לְכֻלְהוּ. וְהוּא הֲוָה שְׁלִים מִכֻּלְהוּ. ׳תָּמִים הָיָה׳ - דְּאִתְיְילִיד מָהוּל דִּכְתִיב ׳הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וְהיֵה תָמִים׳. ׳בְּדוֹרוֹתָיו׳ וְלא בְּדָרִין דְּעָלְמָא דְּהָא מִנֵּיהּ נָפְקוּ (תולדות בעלמא).
נח מיועד לתיבה מבריאת עולם - נפצה כנפרד
בֹּא רְאֵה, נֹחַ רָאוּי הָיָה מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם לִהְיוֹת בַּתֵּבָה בְּחִבּוּר אֶחָד לְהִכָּנֵס בָּהּ, וְעַד שֶׁלֹּא הִתְחַבְּרוּ כְּאֶחָד, לֹא הָיָה הָעוֹלָם כָּרָאוּי. אַחַר כָּךְ מַה כָּתוּב? ׳וּמֵאֵלֶּה נָפְצָה כָל הָאָרֶץ׳ (שם ט, יט). מַהוּ ׳נָפְצָה׳? - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּמִשָּׁם יִפָּרֵד׳ (שם ב, י). שֶׁמִּשָּׁם נִמְצָא פֵרוּד וְהִתְפַּזְּרוּ תוֹלָדוֹת לְכָל הַצְּדָדִים
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, נֹחַ אִתְחַזֵּי מִיּוֹמָא דְּאִתְבְּרִי עָלְמָא לְמֶהֱוֵי בְּתֵיבָה בְּחִבּוּרָא חַד וּלְמֵיעַל בָּהּ, וְעַד לָא אִתְחַבְּרוּ כְּחֲדָא לָא הֲוָה עָלְמָא כְּדְקָא יְאוּת. לְבָתַר מַה כְּתִיב, ׳וּמֵאֵלֶּה נָפְצָה כָּל הָאָרֶץ׳ (בראשית ט, יט). מַהוּ ׳נָפְצָה׳ - כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וּמִשָּׁם יִפָּרֵד׳ (בראשית ב, י). דְּמִתַּמָּן אִשְׁתְּכַח פִּרוּדָא וְאִתְבַּדָּרוּ תּוֹלְדוֹת לְכָל סִטְרִין
נשיקת רבי אבא - אריה בכוחו נוקב סלע ושובר
וְהַכֹּל אֶחָד כְּדֻגְמָא אַחַת. מִשּׁוּם כָּךְ ׳אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ׳ (בראשית ו, ט). אֵלֶּה וַדַּאי. שֶׁהֲרֵי יְסוֹד הָעוֹלָם הוּא שֶׁעוֹשֶׂה תוֹלָדוֹת לְקַיֵּם בָּאָרֶץ. בָּא רַבִּי אַבָּא וּנְשָׁקוֹ. אָמַר, אַרְיֵה בְּכֹחוֹ נוֹקֵב סֶלַע וְשׁוֹבֵר. כָּךְ זֶה בְּוַדַּאי. וּבֹא וּרְאֵה, מִשִּׁעוּר הַתֵּבָה גַּם כָּךְ זֶה.
בלשון הזוהר
וְכֹלָּא חַד כְּדוּגְמָא חָדָא. בְּגִינֵי כָךְ ׳אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ׳ (בראשית ו, ט). אֵלֶּה וַדַּאי. דְּהָא יְסוֹדָא דְעָלְמָא אִיהוּ דְּעָבִיד תּוֹלְדוֹת לְקָיְימָא בְּאַרְעָא. אֲתָא רַבִּי אַבָּא וּנְשָׁקֵיהּ. אָמַר אַרְיָא בְּחֵילֵיהּ טִינָרָא נָקִיב וְתָבַר. כָּךְ הוּא וַדַּאי. וְתָּא חֲזֵי, מִשִּׁיעוּרָא דְּתֵיבוּתָא אוּף נָמֵי הָכִי הוּא.
כפילות שם נח - שתי רוחות לכל צדיק, פרט ליצחק
תּוֹסֶפְתָּא: לָמָּההזכיר הכתוב נֹחַ נֹחַ פַּעֲמַיִם? אֶלָּא כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי רוּחוֹת - רוּחַ אַחַת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְרוּחַ אַחַת בָּעוֹלָם הַבָּא. וְכָךְ תִּמְצָא בְּכָל הַצַּדִּיקִים: מֹשֶׁה מֹשֶׁה, יַעֲקֹב יַעֲקֹב, אַבְרָהָם אַבְרָהָם, שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל, שֵׁם שֵׁם. פְּרָט לְיִצְחָק שֶׁלֹּא כָתוּב בּוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בָּהֶם, מִשּׁוּם שֶׁיִּצְחָק, בְּשָׁעָה שֶׁנִּקְרַב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, יָצְאָה נִשְׁמָתוֹ שֶׁהָיְתָה בּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְכֵיוָן שֶׁנֶּאֱמַר בְּאַבְרָהָם ׳בָּרוּךְ מְחַיֵּה הַמֵּתִים׳ שבה אליו , שָׁבָה אֵלָיו נִשְׁמָתוֹ שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא. מִשּׁוּם זֶה תִּמְצָא שֶׁלֹּא יִחֵד הקב"ה אֶת שְׁמוֹ אֶלָּא עַל יִצְחָק, מִשּׁוּם שֶׁנֶּחְשַׁב כְּמֵת. שנשמתו היתה מעוה"ב ולא מעוה"ז וְעַל זֶה רָמַז הַכָּתוּב וְאָמַר ׳הֵן בִּקְדֹשָׁו לֹא יַאֲמִין וְגוֹ'׳ אף שהם צדיקים לא יאמין עד יום מותם, ומשום כך לא מייחד שמו על הצדיק בחייו, משא"כ ביצחק שייחד שמו עליו בחייו (איוב טו, טו).
בלשון הזוהר
תּוֹסֶפְתָּא לָמָּה נֹחַ נֹחַ תְּרֵי זִמְנִי. אֶלָּא כָּל צַּדִּיק וצַּדִּיק דִּי בְּעָלְמָא אִיתּ לֵיהּ תְּרֵין רוּחִין. רוּחָא חַד בְּעָלְמָא דֵין ורוּחָא חַד בְּעָלְמָא דְאָתֵּי. והָכִי תִּשְׁכַּח בְּכֻלְהוּ צַּדִּיקֵי משֶׁה משֶׁה, יַעֲקֹב יַעֲקֹב, אַבְרָהָם אַבְרָהָם, שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל, שֵׁם שֵׁם. בַּר מִיִּצְּחָק דְּלָא כְּתִּיב בֵּיהּ כְּמָה דִכְתִּיב בְּהוּ. בְּגִין דְּיִצְּחָק בְּשַׁעֲתָּא דְּאִתְּקְרָב עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא נָפְּקַתּ נִשְׁמָתֵּיהּ דְּהֲוַתּ בֵּיהּ בְּהַאי עָלְמָא. וכֵיוָן דְּאִתְּמָר בֵּיהּ בְּאַבְרָהָם, ׳בָּרוּךָ מְחַיֵּה הַמֵּתִּים׳ תָּבַתּ בֵּיהּ נִשְׁמָתֵּיהּ דְּעָלְמָא דְּאָתֵּי. בְּגִין דָּא תִּשְׁכַּח דְּלָא יִחֵד קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא שְׁמֵיהּ אֶלָּא עַל יִצְּחָק בְּגִין דְּאִתְּחַשַׁב כְּמֵתּ וְעַל דָּא רָמַז קְרָא ואָמַר ׳הֵן בִּקְדוֹשָׁיו לֹא יַאֲמִין וגו'׳ (איוב טו, טו).
שבח נח פעמיים - קל וחומר אילו היה בדור צדיקים
דָּבָר אַחֵר ׳אֵלֶּה תּוֹלְדֹת׳, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה צַדִּיק שִׁבַּח אוֹתוֹ פַּעֲמַיִם. ׳תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו׳, אֲבָל בְּדוֹרוֹת אֲחֵרִים אֵינוֹ נֶחְשָׁב לִכְלוּם, כְּמוֹ דּוֹרוֹ שֶׁל אַבְרָהָם וְדוֹר מֹשֶׁה וְדוֹר דָּוִד. דָּבָר אַחֵר, רְאֵה מֶה עָשָׂה בְּדוֹר שֶׁכֻּלָּם רְשָׁעִים, קַל וָחֹמֶר אִלּוּ הָיָה בְּדוֹר שֶׁכֻּלָּם צַדִּיקִים. ע"כ התוספתא
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר ׳אֵלֶּה תּוֹלְדוֹתּ׳ בְּגִין דְּהֲוָה צַּדִּיק שַׁבַּח לֵיהּ תְּרֵי זִמְנִי. ׳תָּמִים הָיָה בְּדוֹרוֹתָּיו׳, אֲבָל בְּדָרִין אַחֲרָנִין אֵינוֹ נְחְשַׁב לִכְלוּם, כְּמוֹ דָרָא דְאַבְרָהָם ודָרָא דְמשֶׁה ודָרָא דְּדָוִד. דָּבָר אַחֵר חָמֵי מַאי עָבַד בְּדָרָא דְּכֻלְהוּ חַיָּיבִים, קַל וָחוֹמֶר אִלּוּ הָיָה בְּדָרָא דְּכֻלְהוּ צַּדִּיקִים: (עד כאן תוספתא)
׳לכו חזו מפעלות ה׳
סוד השמות: נח, הצדיק והשכינה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.