׳לכו חזו מפעלות ה׳
סוד השמות: נח, הצדיק והשכינה
׳חזו׳ - נבואה עליונה במעשי ה', והשם גורם לכל
רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח, ׳לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת יהו"ה אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ׳ (תהלים מו, ט) - הַפָּסוּק הַזֶּה הֲרֵי נִתְבָּאֵר, וּבֵאֲרוּהוּ. אֲבָל ׳לְכוּ חֲזוּ׳, מַה זֶּה ׳חֲזוּ׳? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳חָזוּת קָשָׁה הֻגַּד לִי׳ (ישעיה כא, ב) - בְּמַעֲשָׂיו שהקב"ה עוֹשֶׂה מִתְגַּלָּה נְבוּאָה עֶלְיוֹנָה לִבְנֵי אָדָם. ׳אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת׳ - שֵׁמוֹת וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי הַשֵּׁם גּוֹרֵם לַכֹּל.
בלשון הזוהר
רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח ׳לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת יהו"ה אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ׳ (תהילים מו, ט) - הַאי קְרָא הָא אִתְּמָר וְאוּקְמוּהָ. אֲבָל ׳לְכוּ חֲזוּ׳, מַאי ׳חֲזוּ׳. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳חָזוּת קָשֶׁה הוּגַד לִי׳ (ישעיהו כא, ב) - בְּעוֹבָדוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד, אִתְגְּלִי נְבוּאָה עִלָּאָה לִבְנִי נָשָׁא. ׳אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת׳ - שֵׁמוֹת וַדַּאי, דְּהָא שְׁמָא גָּרִים לְכֹלָּא.
לאמר וזה - האישה והצדיק החתומים בחותמת המלך
כָּתוּב ׳וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה וְגוֹ'׳ (בראשית ה, כט) - לָמָּה כָּאן ׳לֵאמֹר׳? וְלָמָּה ׳זֶה׳? אֶלָּא ׳לֵאמֹר׳ זוֹ הָאִשָּׁה. ׳זֶה׳ זֶה צַדִּיק. (רמז כְּמוֹ שהקב"ה קָרָא לוֹ נֹחַ, מְנוּחַת הָאָרֶץ, לֵאמֹר, מַה זֶּה ׳לֵאמֹר׳? אֶלָּא מָקוֹם זֶה קָרָא לוֹ נֹחַ, וּמִי הוּא? אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, ׳לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וגו'׳, עָשָׂה אוֹתוֹ הקב"ה לְמַטָּה כְּדֻגְמָא עֶלְיוֹנָה) (נ"א: זֶה זֶה צַדִּיק, וְכֵן נֹחַ (לֵאמֹר, נֹחַ) זֶה צַדִּיק, לֵאמֹר זוֹ נוּקְבָּא, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה, אָמַר רַבִּי יִצְחָק, לֵאמֹר זוֹ אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה) (וְזֶה אֱמֶת). כָּתוּב כָּאן ׳זֶה יְנַחֲמֵנוּ׳, וְכָתוּב שָׁם ׳זֶה יהו"ה קִוִּינוּ לוֹ׳ (ישעיה כה, ט) - אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים שֶׁרְשׁוּמִים בָּרֹשֶׁם שֶׁל חוֹתֶמֶת הַמֶּלֶךְ לִהְיוֹת בִּשְׁמוֹ רְשׁוּמִים, וְהוּא שָׂם שֵׁמוֹת בָּאָרֶץ כָּרָאוּי.
בלשון הזוהר
כְּתִיב ׳וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה וְגו'׳ (בראשית ה, כט) - אַמַּאי הָכָא ׳לֵאמֹר׳. וְאַמַּאי ׳זֶה׳. אֶלָּא ׳לֵאמֹר׳ דָּא אִתְּתָא. ׳זֶה׳ דָּא צַדִּיק. (רמז כמו דקודשא בריך הוא קרא ליה נח נייחא דארעא, לאמר, מאי ׳לאמר׳. אלא אתר דא קרי ליה נח, ומאן איהו ארעא קדישא. ׳לאמר זה ינחמנו ממעשנו וגו'׳. עבד ליה קודשא בריך הוא לתתא כגוונא עלאה) (נ"א: זה דא צדיק וכן נח (לאמר, נח) דא צדיק, לאמר דא נוקבא, בגין דלא מתפרשן דא מן דא, אמר רבי יצחק לאמר דא ארעא קדישא) (וזה אמת). כְּתִיב הָכָא ׳זֶה יְנַחֲמֵנוּ׳, וּכְתִיב הָתָם ׳זֶה יהו"ה קִוִּינוּ לוֹ׳ (ישעיהו כה, ט) - זַכָּאִין אִנּוּן צַדִּיקַיָא דִרְשִׁימִין בִּרְשִׁימוּ דְגוּשְׁפַּנְקָא דְמַלְכָּא לְמֶהוֵי בִּשְׁמֵיהּ רְשִׁימִין וְאִיהוּ שָׁוֵי שְׁמָהָן בְּאַרְעָא כְּדְקָא יְאוּת.
מלת ׳את׳ בשם נח - הכללת השכינה, לעומת יעקב
כָּתוּב ׳וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ׳ (בראשית ה, כט), וְכָתוּב ׳וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב׳. לָמָּה לֹא כָתוּב ׳אֶת׳? אֶלָּא שָׁם דַּרְגָּה אַחֶרֶת (ד"א: אַחַת) וְכָאן דַּרְגָּה אַחֶרֶת, (נ"א: אֶת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וָאֶרְאֶה אֶת יהו"ה׳) כַּכָּתוּב, ׳וָאֶרְאֶה אֶת יהו"ה׳ (ישעיה ו, א). וָאֶרְאֶה יהו"ה לֹא כָתוּב אֶלָּא אֶת יהו"ה, גַּם כָּךְ בְּנֹחַ ׳וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ׳ - ׳וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב׳ - דַּרְגָּה שֶׁלּוֹ הקב"ה מַמָּשׁ קָרָא לוֹ יַעֲקֹב. אֲבָל כָּאן ׳אֶת׳ - לְהַכְלִיל אֶת הַשְּׁכִינָה. (נ"א: שֶׁהִיא דַרְגָּה אַחֶרֶת לְמַטָּה).
בלשון הזוהר
כְּתִיב ׳וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ׳ (בראשית ה, כט), וּכְתִיב, ׳וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב׳. אַמַּאי לָא כְּתִיב ׳אֶת׳. אֶלָּא הָתָם דַּרְגָּא אַחֲרָא (ד"א: חדא) וְהָכָא דַּרְגָּא אוֹחֲרָא, (נ"א: את, כמה דאת אמר ׳ואראה את יהו"ה׳) כְּדִכְתִיב, ׳וָאֶרְאֶה אֶת יהו"ה׳ (ישעיה ו, א). וָאֶרְאֶה יהו"ה לָא כְּתִיב אֶלָּא אֶת יהו"ה, אוּף הָכָא בְּנֹחַ ׳וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ׳ - ׳וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב׳ דַּרְגָּא דִּילֵיהּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַמָּשׁ קָרָא לֵיהּ יַעֲקֹב. אֲבָל הָכָא ׳אֶת׳ לְאִתְכְּלָלָא שְׁכִינְתָּא. (נ"א: דהיא דרגא אחרא לתתא):
׳טוב איש חונן ומלוה׳
נשמות הצדיקים מזינות ומעטרות את הקב"ה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.