אליהו מתעכב למעלה - עניו של משה גאולה לישראל
משפטים · רועה הנאמן ואליהו התפוס למעלה - בקשת ההתרה לירידתו · מאמר 9 · פיסקה 2 · דף קטו ע"ב
לשון הזוהר
בְּוַדַּאי, בְּגִין מִלִּין אִלֵּין, אֵלִיָּהוּ אִתְעַכָּב לְעֵילָּא, דְּתָפִיס אִיהוּ, דְּלָא נָחִית לְגַבָּךְ, דְּהָא בְּכַמָּה עֻתְרָא הֲוָה נָחִית לְגַבָּךְ. וְאִיהוּ תָּפִיס לְעֵילָּא, דְּלָא נָחִית לְגַבָּךְ. בְּגִין דַּעֲנִיּוּתָא דִּילָךְ, אִיהוּ פָּרוֹקָא לְיִשְׂרָאֵל. וּבְגִין דָּא מָשִׁיחַ אָמַר, עַד דְּיֵיתֵי עָנִי, וְהַאי אִיהוּ דִּכְתִּיב, ׳וּבַחֲבוּרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ׳ (ישעיהו נג, ה).
תרגום
בְּוַדַּאי מִשּׁוּם הַדְּבָרִים הַלָּלוּ אֵלִיָּהוּ הִתְעַכֵּב לְמַעְלָה, שֶׁהוּא תָּפוּס, שֶׁלֹּא יוֹרֵד אֵלֶיךְ, שֶׁהֲרֵי בְּכַמָּה עֹשֶׁר הָיָה יוֹרֵד אֵלֶיךְ, וְהוּא תָּפוּס לְמַעְלָה, שֶׁלֹּא יוֹרֵד אֵלֶיךְ. מִשּׁוּם שֶׁהָעֹנִי שֶׁלְּךְ הוּא גְּאֻלָּה לְיִשְׂרָאֵל, וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמַר מָשִׁיחַ, עַד שֶׁיָּבֹא עָנִי, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ׳ (ישעיה נג, ה).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בודאי, בגין מלין אלין, אליהו אתעכב לעילא, דתפיס איהו, דלא נחית לגבך, דהא בכמה עתרא הוה נחית לגבך. ואיהו תפיס לעילא, דלא נחית לגבך. בגין דעניותא דילך, איהו פרוקא לישראל. ובגין דא משיח אמר, עד דייתי עני, והאי איהו דכתיב, ׳ובחבורתו נרפא לנו׳ (ישעיהו נג, ה).
התרגום: בודאי משום הדברים הללו אליהו התעכב למעלה, שהוא תפוס, שלא יורד אליך, שהרי בכמה עשר היה יורד אליך, והוא תפוס למעלה, שלא יורד אליך. משום שהעני שלך הוא גאלה לישראל, ומשום כך אמר משיח, עד שיבא עני, וזהו שכתוב ׳ובחברתו נרפא לנו׳ (ישעיה נג, ה).
מן המפרשים
אור החמה: בגין דעניותא דילך איהו פירוקא דישראל. בפ' כי תצא דף ר"ף בפסוק הנה ישכיל עבדי מבואר היטב. ה"ג בגין משיח אמרו דייתי עני וגו'. אמר לון רעיא מהימנא שהוא בגלות סובל חליינו אמר לבוצינא קדישא רשב"י ע"ה עם רישי מתיבתא: נעביד ליה התרה…
הסולם: בודאי בגין מלין וכו': בודאי משום דברים אלו, הנ"ל, ששורשם הוא תקון המלכות בבינה, והשואת צורתם זו לזו הנה משום זה, אליהו מתעכב למעלה, שהוא אסור שם, כבבית האסורים, ואינו יורד אליך, כי בעשירות גדולה היה יורד אליך. והוא אסור למעלה…