ממלכת הזוהר › זוהר › משפטים › מאמר 9: רועה הנאמן ואליהו התפוס למעלה - בקשת ההתרה לירידתו › פיסקה 1 (קטו ע"ב)

רועה הנאמן פי השכינה - שם הוי"ה מדבר בפיך בקריאת שמע

משפטים · רועה הנאמן ואליהו התפוס למעלה - בקשת ההתרה לירידתו · מאמר 9 · פיסקה 1 · דף קטו ע"ב

לשון הזוהר

מִיַּד דְּשָׁמְעוּ מִלִּין אִלֵּין, מָארֵי מְתִיבְתָּאן דַּהֲווֹ נַחְתֵּי עִם בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, פָּתְחוּ וְאָמְרוּ, רַעְיָא מְהֵימָנָא, פִּי שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה, דִּבְתַרְוַויְיהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא פֶּה אֵל פֶּה מַלִּיל עִמָּךְ בִּקְרִיאַת שְׁמַע, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, ׳רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם׳ (תהילים קמט, ו) - דְּהָא וַדַּאי, י', רֵישָׁא דְּחַרְבָּא, דְּאַסְחַר שָׂפָה דִּילָךְ. ו', לִישָׁנָא דְּחַרְבָּא דִּילָךְ. ה', ה' - תְּרֵין פִּיפִיּוֹת, בִּתְרֵין שִׂפְוָון דִּילָךְ. וְהָא וַדַּאי, שְׁמָא דְּמָרָךְ, מְמַלֵּל בְּפוּמָךְ. יוּ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, אִיהוּ בְּמַחֲשַׁבְתָּךְ דְּאַפִּיק אִלֵּין חַמְשִׁין מִפּוּמָךְ.

תרגום

מִיָּד שֶׁשָּׁמְעוּ דְבָרִים הַלָּלוּ רָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת שֶׁהָיוּ יוֹרְדִים עִם בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, פָּתְחוּ וְאָמְרוּ, רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, פִּי הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה וְהַתַּחְתּוֹנָה, שֶׁבִּשְׁתֵּיהֶן הקב"ה דִּבֵּר עִמְּךְ פֶּה אֶל פֶּה בִּקְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם׳ (תהלים קמט, ו) - שֶׁהֲרֵי וַדַּאי י' רֹאשׁ הַחֶרֶב שֶׁסּוֹבֶבֶת אֶת הַשָּׂפָה שֶׁלְּךְ. ו' לְשׁוֹן הַחֶרֶב שֶׁלְּךְ. ה' ה' (שמות כב, י) - שְׁתֵּי פִיפִיּוֹת, בִּשְׁתֵּי שִׂפְתוֹתֶיךְ. וַהֲרֵי וַדַּאי שֵׁם רִבּוֹנְךְ מְדַבֵּר בְּפִיךְ. יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א הוּא בְּמַחֲשַׁבְתְּךְ שֶׁמּוֹצִיא אֶת הַחֲמִשִּׁים הַלָּלוּ מִפִּיךְ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מיד דשמעו מלין אלין, מארי מתיבתאן דהוו נחתי עם בוצינא קדישא, פתחו ואמרו, רעיא מהימנא, פי שכינתא עלאה ותתאה, דבתרווייהו קודשא בריך הוא פה אל פה מליל עמך בקריאת שמע, דאתמר ביה, ׳רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם׳ (תהילים קמט, ו) - דהא ודאי, י', רישא דחרבא, דאסחר שפה דילך. ו', לישנא דחרבא דילך. ה', ה' - תרין פיפיות, בתרין שפוון דילך. והא ודאי, שמא דמרך, ממלל בפומך. יו"ד ה"א וא"ו ה"א, איהו במחשבתך דאפיק אלין חמשין מפומך.

התרגום: מיד ששמעו דברים הללו ראשי הישיבות שהיו יורדים עם בוצינא קדישא, פתחו ואמרו, רועה הנאמן, פי השכינה העליונה והתחתונה, שבשתיהן הקב"ה דבר עמך פה אל פה בקריאת שמע, שנאמר בו ׳רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם׳ (תהלים קמט, ו) - שהרי ודאי י' ראש החרב שסובבת את השפה שלך. ו' לשון החרב שלך. ה' ה' (שמות כב, י) - שתי פיפיות, בשתי שפתותיך. והרי ודאי שם רבונך מדבר בפיך. יו"ד ה"א וא"ו ה"א הוא במחשבתך שמוציא את החמשים הללו מפיך.

מן המפרשים

אור החמה: בק"ש דאתמר בה רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם דהיינו תרין פיות דקאמר ופסוק זה נדרש בגמרא על ק"ש מדכתיב בי' ירננו על משכבותם וכתיב בק"ש בשכבך ובקומך.

אור יקר: פי שכינתא עילאה ותתאה מאי נינהי וכן כל ענין המשל מיהו״ה מת יחסו ורמיזתו. ז, אומרו בגין מלין אילין אליהו וכו׳, מאי קאמר ומטעם מה תפיס. ועתה נבוא בביאורה בע״ה. כבר נתבאר בשמועות הקודמות ענין שני משיחים שהם בן יוסף ובן דוד, יו׳…

הסולם: מיד דשמעו מלין וכו': ומיד ששמעו דברים אלו, אלו ראשי ישיבות שירדו עם המאור הקדוש, שהוא ר"ש, פתחו ואמרו, למשה רבנו, רעיא מהימנא, אתה הוא, פי שכינה העליונה והתחתונה, שהן בינה ומלכות, שבשתיהן דבר עמך הקב"ה פה אל פה בקריאת שמע,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: