רועה הנאמן ואליהו התפוס למעלה
בקשת ההתרה לירידתו
רועה הנאמן פי השכינה - שם הוי"ה מדבר בפיך בקריאת שמע
מִיָּד שֶׁשָּׁמְעוּ דְבָרִים הַלָּלוּ רָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת שֶׁהָיוּ יוֹרְדִים עִם בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, פָּתְחוּ וְאָמְרוּ, רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, פִּי הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה וְהַתַּחְתּוֹנָה, שֶׁבִּשְׁתֵּיהֶן הקב"ה דִּבֵּר עִמְּךְ פֶּה אֶל פֶּה בִּקְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם׳ (תהלים קמט, ו) - שֶׁהֲרֵי וַדַּאי י' רֹאשׁ הַחֶרֶב שֶׁסּוֹבֶבֶת אֶת הַשָּׂפָה שֶׁלְּךְ. ו' לְשׁוֹן הַחֶרֶב שֶׁלְּךְ. ה' ה' - שְׁתֵּי פִיפִיּוֹת, בִּשְׁתֵּי שִׂפְתוֹתֶיךְ. וַהֲרֵי וַדַּאי שֵׁם רִבּוֹנְךְ מְדַבֵּר בְּפִיךְ. יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א הוּא בְּמַחֲשַׁבְתְּךְ שֶׁמּוֹצִיא אֶת הַחֲמִשִּׁים הַלָּלוּ מִפִּיךְ.
בלשון הזוהר
מִיַּד דְּשָׁמְעוּ מִלִּין אִלֵּין, מָארֵי מְתִיבְתָּאן דַּהֲווֹ נַחְתֵּי עִם בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, פָּתְחוּ וְאָמְרוּ, רַעְיָא מְהֵימָנָא, פִּי שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה, דִּבְתַרְוַויְיהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא פֶּה אֵל פֶּה מַלִּיל עִמָּךְ בִּקְרִיאַת שְׁמַע, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, ׳רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם׳ (תהילים קמט, ו) - דְּהָא וַדַּאי, י', רֵישָׁא דְּחַרְבָּא, דְּאַסְחַר שָׂפָה דִּילָךְ. ו', לִישָׁנָא דְּחַרְבָּא דִּילָךְ. ה', ה' - תְּרֵין פִּיפִיּוֹת, בִּתְרֵין שִׂפְוָון דִּילָךְ. וְהָא וַדַּאי, שְׁמָא דְּמָרָךְ, מְמַלֵּל בְּפוּמָךְ. יוּ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, אִיהוּ בְּמַחֲשַׁבְתָּךְ דְּאַפִּיק אִלֵּין חַמְשִׁין מִפּוּמָךְ.
אליהו מתעכב למעלה - עניו של משה גאולה לישראל
בְּוַדַּאי מִשּׁוּם הַדְּבָרִים הַלָּלוּ אֵלִיָּהוּ הִתְעַכֵּב לְמַעְלָה, שֶׁהוּא תָּפוּס, שֶׁלֹּא יוֹרֵד אֵלֶיךְ, שֶׁהֲרֵי בְּכַמָּה עֹשֶׁר הָיָה יוֹרֵד אֵלֶיךְ. וְהוּא תָּפוּס לְמַעְלָה, שֶׁלֹּא יוֹרֵד אֵלֶיךְ. מִשּׁוּם שֶׁהָעֹנִי שֶׁלְּךְ הוּא גְּאֻלָּה לְיִשְׂרָאֵל. וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמַר מָשִׁיחַ, עַד שֶׁיָּבֹא עָנִי, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ׳ (ישעיה נג, ה).
בלשון הזוהר
בְּוַדַּאי, בְּגִין מִלִּין אִלֵּין, אֵלִיָּהוּ אִתְעַכָּב לְעֵילָּא, דְּתָפִיס אִיהוּ, דְּלָא נָחִית לְגַבָּךְ, דְּהָא בְּכַמָּה עֻתְרָא הֲוָה נָחִית לְגַבָּךְ. וְאִיהוּ תָּפִיס לְעֵילָּא, דְּלָא נָחִית לְגַבָּךְ. בְּגִין דַּעֲנִיּוּתָא דִּילָךְ, אִיהוּ פָּרוֹקָא לְיִשְׂרָאֵל. וּבְגִין דָּא מָשִׁיחַ אָמַר, עַד דְּיֵיתֵי עָנִי, וְהַאי אִיהוּ דִּכְתִּיב, ׳וּבַחֲבוּרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ׳ (ישעיהו נג, ה).
נעשה לו התרה - בקשת רשבי לשחרר את אליהו
אָמַר לָהֶם, אִם כָּךְ, נַעֲשֶׂה לוֹ הַתָּרָה וְיֵרֵד אֵלַי, שֶׁחָשׁוּב הוּא לִי מִכָּל מָמוֹן שֶׁל הָעוֹלָם, וַהֲרֵינִי מוֹחֵל וּמְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ וּמַתִּיר לוֹ אֶת הַשְּׁבוּעָה, וְאַף אַתֶּם הַתִּירוּ לוֹ. וְאִם צָרִיךְ הַתָּרָה יוֹתֵר, נִשְׁתַּדֵּל בְּהַתָּרָתוֹ, כְּדֵי שֶׁיֵּרֵד אֵלַי.
בלשון הזוהר
אָמַר לוֹן, אִי הָכִי, נַעְבִּד לֵיהּ הַתָּרָה, וִיהֵא נָחִית לְגַבָּאי, דְּחָשִׁיב הוּא גַּבָּאי, מִכָּל מָמוֹנָא דְּעָלְמָא, וְהָא אֲנָא מָחִיל וְשָׁרֵי לֵיהּ, וּמַתִּיר לֵיהּ אוֹמָאָה, וְאַתּוּן אוּף הָכִי שָׁרוּ לֵיהּ. וְאִי צָרִיךְ הַתָּרָה יַתִּיר, נִשְׁתַּדֵּל בַּהַתָּרָתֵיהּ, דִּיהֵא נָחִית גַּבָּאי.
הענק תעניק לו
הלכה למשה מסיני והמלאך הגאל מקליפות עולם המתים
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.