וישק יעקב לרחל ויבך - דבקות הרוח מול נעתרות נשיקות שונא
משפטים · הנה אנכי שלח מלאך לפניך - ישקני מנשיקות פיהו ודבקות רוח ברוח · מאמר 26 · פיסקה 4 · דף קכד ע"ב
לשון הזוהר
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, כְּתִיב, ׳וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וְיִשָּׂא אֶת קוֹלוֹ וַיֵּבְךְ׳ (בראשית כט, יא) - אֲמַאי קָא בָּכָה. אֶלָּא בְּאִתְדַּבְּקוּתָא דְּרוּחָא בָּהּ, לָא יָכִיל לִבָּא לְמִסְבַּל, וּבָכָה. וְאִי תֵּימָא, הָא כְּתִיב, ׳וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ׳ (בראשית לג, ד). תָּנֵינָן, אֲמַאי נָקוּד וַיִּשָּׁקֵהוּ, אֶלָּא דְּלָא אִתְדָּבַּק בֵּיהּ רוּחָא כְּלָל, וְעַל דָּא כְּתִיב, (משלי כז ו). ׳וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא׳. מַאי ׳וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא׳. אֶלָּא מַאן דְּנָשִׁיק בַּחֲבִיבוּתָא, מִתְדָּבַק רוּחֵיהּ בְּרוּחֵיהּ, בִּדְבֵיקוּתָא דַּחֲבִיבוּתָא וּמַאן דְּלָא נָשִׁיק בַּחֲבִיבוּתָא, לָאו בִּדְבֵיקוּתָא הוּא, אֶלָּא וְנַעְתָּרוֹת. מַאי נַעְתָּרוֹת. גַּסּוּתָא, דְּלָא דָּבִיק רוּחֵיהּ בְּהַהוּא נְשִׁיקָה. וְלָא אִתְדָּבַּק בֵּיהּ כְּלָל. וּבְגִינֵי כַּךְ כְּתִיב, ׳יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ׳, דְּהוּא דְּבֵקוּתָא רוּחָא בְּרוּחָא.
תרגום
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, כָּתוּב ׳וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וַיִּשָּׂא אֶת קוֹלוֹ וַיֵּבְךָּ׳ (בראשית כט, יא) - לָמָּה בָכָה? אֶלָּא בִּדְבֵקוּת הָרוּחַ בָּהּ לֹא יָכֹל הַלֵּב לִסְבֹּל, וּבָכָה. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי כָּתוּב ׳וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ׳ (בראשית לג, ד)? שָׁנִינוּ, לָמָּה נָקוּד עַל וַיִּשָּׁקֵהוּ? אֶלָּא שֶׁלֹּא נִדְבְּקָה בּוֹ רוּחַ כְּלָל, וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא׳ - מַה זֶּה ׳וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא׳ (משלי כז, ו)? אֶלָּא מִי שֶׁנּוֹשֵׁק בַּחֲבִיבוּת, נִדְבֶּקֶת רוּחוֹ בְּרוּחוֹ בִּדְבֵקוּת הַחֲבִיבוּת, וּמִי שֶׁלֹּא נוֹשֵׁק בַּחֲבִיבוּת, זֶה לֹא בִּדְבֵקוּת, אֶלָּא וְנַעְתָּרוֹת. מַה זֶּה נַעְתָּרוֹת? גַּסּוּת, שֶׁלֹּא דָבְקָה רוּחוֹ בְּאוֹתָהּ נְשִׁיקָה וְלֹא נִדְבַּק בּוֹ כְּלָל. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב, יִשָּׁקֵהוּ ׳מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ׳, שֶׁהִיא דְבֵקוּת רוּחַ בְּרוּחַ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי יהודה אמר, כתיב, ׳וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך׳ (בראשית כט, יא) - אמאי קא בכה. אלא באתדבקותא דרוחא בה, לא יכיל לבא למסבל, ובכה. ואי תימא, הא כתיב, ׳וישקהו ויבכו׳ (בראשית לג, ד). תנינן, אמאי נקוד וישקהו, אלא דלא אתדבק ביה רוחא כלל, ועל דא כתיב, (משלי כז ו). ׳ונעתרות נשיקות שונא׳. מאי ׳ונעתרות נשיקות שונא׳. אלא מאן דנשיק בחביבותא, מתדבק רוחיה ברוחיה, בדביקותא דחביבותא ומאן דלא נשיק בחביבותא, לאו בדביקותא הוא, אלא ונעתרות. מאי נעתרות. גסותא, דלא דביק רוחיה בההוא נשיקה. ולא אתדבק ביה כלל. ובגיני כך כתיב, ׳ישקני מנשיקות פיהו׳, דהוא דבקותא רוחא ברוחא.
התרגום: רבי יהודה אמר, כתוב ׳וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך׳ (בראשית כט, יא) - למה בכה? אלא בדבקות הרוח בה לא יכל הלב לסבל, ובכה. ואם תאמר, הרי כתוב ׳וישקהו ויבכו׳ (בראשית לג, ד)? שנינו, למה נקוד על וישקהו? אלא שלא נדבקה בו רוח כלל, ועל זה כתוב ׳ונעתרות נשיקות שונא׳ - מה זה ׳ונעתרות נשיקות שונא׳ (משלי כז, ו)? אלא מי שנושק בחביבות, נדבקת רוחו ברוחו בדבקות החביבות, ומי שלא נושק בחביבות, זה לא בדבקות, אלא ונעתרות. מה זה נעתרות? גסות, שלא דבקה רוחו באותה נשיקה ולא נדבק בו כלל. ומשום כך כתוב, ישקהו ׳מנשיקות פיהו׳, שהיא דבקות רוח ברוח.
מן המפרשים
אור החמה: אמאי בכה אם התעוררות האהבה כ"כ דלא יכיל למסבל גדולה האהבה שאהב' עד שבכה מרוב אהבתה בה. אלא מאן דנשיק וגומר לא לבד נשיקה אלא נשיקה בחשק ואהבת הלב וכאשר הלב מסכים עם הפועל ומעשה הנשיק' יתפעלו הרוחות אמנם כאשר אין חשק אהבה אין…
אור יקר: אלא מאן דנשיק וכו׳, לא לבד נשיקה אלא נשיקה בחשק ואהבת הלב, וכאשר הלב מסכים עם הפועל ומעשה הנשיקה יתפעלו הרוחות, אמנם כאשר אין חשק אהבה אין הרוחות מתאחדות, רוחא ברוחא היינו נשמתן של ישראל בפנימיות המדה לא בנגלה ממנה, בכל אינון…
הסולם: וזה אמרו. ישקני מנשיקות פיהו לאדבקא רוחא ברוחא, דהיינו הארת החסדים שנקרא רוח, שהם בשפה עלאה, שה"ס או"א עלאין, ושפה תתאה, שה"ס הארת ישסו"ת שבהם, שהוא הארת חכמה, היא משלמת הרוח של שפה עלאה שיהיה בבחינת ג"ר כמו באו"א עצמם. כנ"ל.…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: