הנה אנכי שלח מלאך לפניך
ישקני מנשיקות פיהו ודבקות רוח ברוח
ישקני מנשיקות פיהו - דבקות רוח ברוח בנשיקת הפה
׳הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךְ וְגוֹ'׳ (שמות כג, כ). רַבִּי יִצְחָק פָּתַח, ׳יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ וְגוֹ'׳ (שיר השירים א, ב). אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, ׳יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ׳. מָה הַטַּעַם ׳יִשָּׁקֵנִי׳? יֹאהֲבֵנִי הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! לָמָּה ׳יִשָּׁקֵנִי׳? אֶלָּא כָּךְ שָׁנִינוּ, מַה ׳נְּשִׁיקוֹת׳ שֶׁל דְּבֵקוּת שֶׁל רוּחַ בְּרוּחַ, שֶׁבִּגְלַל כָּךְ נְשִׁיקָה בַּפֶּה, שֶׁהֲרֵי הַפֶּה הוּא הַמּוֹצִיא וְהַמָּקוֹר שֶׁל הָרוּחַ, וְלָכֵן נוֹשְׁקִים בַּפֶּה בַּחֲבִיבוּת, וּדְבֵקִים רוּחַ בְּרוּחַ, שֶׁלֹּא נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה.
בלשון הזוהר
׳הִנֵּה אָנֹכִי שׁוֹלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ וְגוֹ'׳ (שמות כג, כ). רַבִּי יִצְחָק פָּתַח, ׳יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ וְגוֹ'׳ (שיר השירים א, ב). אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, ׳יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ׳. מַאי טַעֲמָא ׳יִשָּׁקֵנִי׳, יֶאֱהָבֵנִי מִבָּעֵי לֵיהּ, אֲמַאי ׳יִשָּׁקֵנִי׳. אֶלָּא הָכִי תָּנֵינָן, מַאי ׳נְשִׁיקוֹת׳ אַדְבְּקוּתָא דְּרוּחָא בְּרוּחָא, דִּבְגִינִי כַּךְ נְשִׁיקָה בַּפֶּה, דְּהָא פּוּמָא אַפְקוּתָא וּמְקוֹרָא דְּרוּחָא הוּא, וְעַל דָּא נְשִׁיקִין בְּפוּמָא, בַּחֲבִיבוּתָא, וְדַבְקִין רוּחָא בְּרוּחָא, דְּלָא מִתְפָּרְשָׁן דָּא מִן דָּא.
המוציא נשמתו בנשיקה - נדבק ברוח אחרת שלא נפרדת ממנו
וְלָכֵן מִי שֶׁיּוֹצֵאת נִשְׁמָתוֹ בִּנְשִׁיקָה, נִדְבָּק בְּרוּחַ אַחֶרֶת, בְּרוּחַ שֶׁלֹּא נִפְרֶדֶת מִמֶּנּוּ. וְהַיְנוּ נִקְרָא נְשִׁיקָה. וְעַל זֶה אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, ׳יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ׳, לְהַדְבִּיק רוּחַ בְּרוּחַ, שֶׁלֹּא יִפָּרֵד זֶה מִזֶּה.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא מַאן דְּנָפִיק נִשְׁמָתֵיהּ בִּנְשִׁיקָה, מִתְדְּבַּק בְּרוּחָא אַחֲרָא, בְּרוּחָא דְּלָא מִתְפְּרַשׁ מִנֵּיהּ. וְהַיְינוּ אִקְרֵי נְשִׁיקָה. וְעַל דָּא אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, ׳יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ׳, לְאַדְבְּקָא רוּחָא בְּרוּחָא, דְּלָא יִתְפְּרִישׁ דָּא מִן דָּא.
כי טובים דדיך מיין - יינה של תורה המשמח את הלב
׳כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךְ מִיַיִן׳ (שיר השירים א, ב) - מָה עוֹשֶׂה כָּאן יַיִן? וַהֲרֵי כָּתוּב ׳וְגַם אֵלֶּה בַּיַּיִן שָׁגוּ וְגוֹ'׳ (ישעיה כח, ז). וְכָתוּב ׳יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךְ׳ (ויקרא י, ט) - מָה הַטַּעַם כָּאן יַיִן? רַבִּי חִיָּיא אָמַר, מִיֵּינָהּ שֶׁל תּוֹרָה. רַבִּי חִזְקִיָּה אָמַר, זֶה שֶׁכָּתוּב ׳וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ׳ (תהלים קד, טו). וְעַל זֶה כָּתוּב ׳כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךְ מִיַיִן׳ - לְחֶדְוַת הַלֵּב. ׳מִיַיִן׳ - שֶׁמְּשַׂמְּחֵנִי יוֹתֵר מֵהַכֹּל.
בלשון הזוהר
׳כִּי טוֹבִים דּוֹדֶיךָ מִיַיִן׳ (שיר השירים א, ב) - מַאי בָּעֵי הָכָא יַיִן, וְהָא כְּתִיב ׳וְגַם אֵלֶּה בְּיַיִן שָׁגוּ וְגוֹ'׳ (ישעיהו כח, ז). וּכְתִיב ׳יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ׳ (ויקרא י, ט) - מַאי טַעֲמָא הָכָא יַיִן. רַבִּי חִיָּיא אָמַר, מִיֵּינָהּ דְּאוֹרַיְיתָא. רַבִּי חִזְקִיָּה אָמַר, דָּא דִּכְתִּיב, ׳וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ׳ (תהילים קד, טו). וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳כִּי טוֹבִים דּוֹדֶיךָ מִיַיִן׳ - לְחֶדְוָותָא דְּלִבָּא. ׳מִיַיִן׳ - דְּחַדֵּי לִי יַתִּיר מִכֹּלָּא.
וישק יעקב לרחל ויבך - דבקות הרוח מול נעתרות נשיקות שונא
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, כָּתוּב ׳וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וַיִּשָּׂא אֶת קוֹלוֹ וַיֵּבְךָּ׳ (בראשית כט, יא) - לָמָּה בָכָה? אֶלָּא בִּדְבֵקוּת הָרוּחַ בָּהּ לֹא יָכֹל הַלֵּב לִסְבֹּל, וּבָכָה. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי כָּתוּב ׳וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ׳ (בראשית לג, ד)? שָׁנִינוּ, לָמָּה נָקוּד עַל ׳וַיִּשָּׁקֵהוּ׳? אֶלָּא שֶׁלֹּא נִדְבְּקָה בּוֹ רוּחַ כְּלָל. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא׳ (משלי כז, ו). מַה זֶּה ׳וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא׳? אֶלָּא מִי שֶׁנּוֹשֵׁק בַּחֲבִיבוּת, נִדְבֶּקֶת רוּחוֹ בְּרוּחוֹ בִּדְבֵקוּת הַחֲבִיבוּת. וּמִי שֶׁלֹּא נוֹשֵׁק בַּחֲבִיבוּת, זֶה לֹא בִּדְבֵקוּת, אֶלָּא ׳וְנַעְתָּרוֹת׳. מַה זֶּה ׳נַעְתָּרוֹת׳? - גַּסּוּת, שֶׁלֹּא דָבְקָה רוּחוֹ בְּאוֹתָהּ נְשִׁיקָה וְלֹא נִדְבַּק בּוֹ כְּלָל. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב, ׳יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ׳, שֶׁהִיא דְבֵקוּת רוּחַ בְּרוּחַ.
בלשון הזוהר
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, כְּתִיב, ׳וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וְיִשָּׂא אֶת קוֹלוֹ וַיֵּבְךְ׳ (בראשית כט, יא) - אֲמַאי קָא בָּכָה. אֶלָּא בְּאִתְדַּבְּקוּתָא דְּרוּחָא בָּהּ, לָא יָכִיל לִבָּא לְמִסְבַּל, וּבָכָה. וְאִי תֵּימָא, הָא כְּתִיב, ׳וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ׳ (בראשית לג, ד). תָּנֵינָן, אֲמַאי נָקוּד ׳וַיִּשָּׁקֵהוּ׳. אֶלָּא דְּלָא אִתְדָּבַּק בֵּיהּ רוּחָא כְּלָל. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא׳ (משלי כז, ו). מַאי ׳וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא׳. אֶלָּא מַאן דְּנָשִׁיק בַּחֲבִיבוּתָא, מִתְדָּבַק רוּחֵיהּ בְּרוּחֵיהּ, בִּדְבֵיקוּתָא דַּחֲבִיבוּתָא. וּמַאן דְּלָא נָשִׁיק בַּחֲבִיבוּתָא, לָאו בִּדְבֵיקוּתָא הוּא, אֶלָּא ׳וְנַעְתָּרוֹת׳. מַאי ׳נַעְתָּרוֹת׳ - גַּסּוּתָא, דְּלָא דָּבִיק רוּחֵיהּ בְּהַהוּא נְשִׁיקָה, וְלָא אִתְדָּבַּק בֵּיהּ כְּלָל. וּבְגִינֵי כַּךְ כְּתִיב, ׳יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ׳, דְּהוּא דְּבֵקוּתָא רוּחָא בְּרוּחָא.
הנה אנכי שלח מלאך לפניך - פרישת הרוח שידע משה
שָׁנִינוּ, כָּל זְמַן שהקב"ה הוֹלֵךְ עִם יִשְׂרָאֵל, כִּבְיָכוֹל נִדְבֶּקֶת רוּחַ בְּרוּחַ. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהו"ה׳ (דברים ד, ד), בְּכָל אוֹתָם גּוֹנֵי הַדְּבֵקוּת, וְלֹא נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה. בְּשָׁעָה שֶׁנֶּאֱמַר ׳הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךְ׳ - יָדַע מֹשֶׁה שֶׁזּוֹ פְּרִישָׁה. אָמַר, ׳אִם אֵין פָּנֶיךְ הֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה׳ (שמות לג, טו).
בלשון הזוהר
תָּנָא, כָּל זִמְנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָזִיל בְּיִשְׂרָאֵל, כִּבְיָכוֹל אִתְדָּבַּק רוּחָא בְּרוּחָא. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהו"ה׳ (דברים ד, ד), בְּכָל אִינּוּן גַּוְונֵי דְּבֵיקוּתָא, וְלָא מִתְפָּרְשָׁא דָּא מִן דָּא. בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְּמַר ׳הִנֵּה אָנֹכִי שֹׂלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ׳ - יָדַע מֹשֶׁה דִּפְרִישׁוּתָא הוּא. אָמַר, ׳אִם אֵין פָּנֶיךָ הוֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה׳ (שמות לג, טו).
הנה אנכי שלח מלאך לפניך
משה מבקש אם אין פניך הלכים
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.