והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדוד ולא דוד - ענותנותו של דוד
משפטים · ואנשי קדש תהיון לי - מדרגות קדוש וקדש ואסור לשון הרע בישראל · מאמר 20 · פיסקה 17 · דף קכב ע"א
לשון הזוהר
תָּאנָא כְּתִיב, ׳וְהָיָה הַנִּכְשָׁל בָּהֶם בַּיּוֹם הַהוּא כְּדָוִד׳ (זכריה יב, ח). כְּדָוִד, וְלָא דָּוִד. כְּדָוִד, דְּאָמַר, ׳וְהִנֵּה בְעָנְיי הֲכִינוֹתִי לְבֵית יהו"ה׳ (דברי הימים א כב, יד). וּכְתִיב, ׳כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי׳ (תהילים פו, א). וְהוּא מַלְכָּא עַל מַלְכִּין הֲוָה, וַהֲוָה קָרֵי לְגַרְמֵיהּ הָכִי. אָמַר רַבִּי אַבָּא, זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא קְרָא לוֹן כְּקֹדֶשׁ, אֶלָּא קֹדֶשׁ מַמָּשׁ, דִּכְתִּיב ׳קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהו"ה, וּבְּגִין כָּךְ כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ וְגוֹ'׳.
תרגום
שָׁנִינוּ, כָּתוּב (זכר יהיב) ׳וְהָיָה הַנִּכְשָׁל בָּהֶם בַּיּוֹם הַהוּא כְּדָוִד׳ (זכריה יב, ח) - כְּדָוִד, וְלֹא דָוִד. כְּדָוִד שֶׁאָמַר וְהִנֵּה בְעָנְיִי הֲכִינוֹתִי לְבֵית ה' - וְכָתוּב ׳כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי׳ (תהלים פו) - וְהוּא הָיָה מֶלֶךְ עַל מְלָכִים וְהָיָה קוֹרֵא לְעַצְמוֹ כָּךְ. אָמַר רַבִּי אַבָּא, אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שהקב"ה לֹא קָרָא לָהֶם כְּקֹדֶשׁ, אֶלָּא קֹדֶשׁ מַמָּשׁ, שֶׁכָּתוּב ׳קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה׳ ', וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ וְגוֹ'׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תאנא כתיב, ׳והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדוד׳ (זכריה יב, ח). כדוד, ולא דוד. כדוד, דאמר, ׳והנה בעניי הכינותי לבית יהו"ה׳ (דברי הימים א כב, יד). וכתיב, ׳כי עני ואביון אני׳ (תהילים פו, א). והוא מלכא על מלכין הוה, והוה קרי לגרמיה הכי. אמר רבי אבא, זכאין אינון ישראל, דקודשא בריך הוא לא קרא לון כקדש, אלא קדש ממש, דכתיב ׳קדש ישראל ליהו"ה, ובגין כך כל אכליו יאשמו וגו'׳.
התרגום: שנינו, כתוב (זכר יהיב) ׳והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדוד׳ (זכריה יב, ח) - כדוד, ולא דוד. כדוד שאמר והנה בעניי הכינותי לבית ה' - וכתוב ׳כי עני ואביון אני׳ (תהלים פו) - והוא היה מלך על מלכים והיה קורא לעצמו כך. אמר רבי אבא, אשריהם ישראל שהקב"ה לא קרא להם כקדש, אלא קדש ממש, שכתוב ׳קדש ישראל לה׳ ', ומשום כך ׳כל אכליו יאשמו וגו'׳.
מן המפרשים
מקדש מלך: ומ"ש כדוד ולא דוד פי' וכי דוד ח"ו נכשל עד שמדמה הנכשל לדוד. אלא להכי מדמה ליה לומר כשם שדוד אמר ואני בעניי וכו' והכין כמה ככרי זהב ואמר על עצמו בעניי וכו'. כך מי שיקרא נכשל שהוא עני. עניותו היא כדוד.
אור החמה: רישא דכל ענפי אילנא וה"ו דהיינו וה"ו השם הראשון של
הסולם: תאנא כתיב והיה וגו': למדנו, כתוב, והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדוד . היינו, רק כדוד, ולא דוד. שפירושו, כדוד, שאמר, והנה בעניי הכינותי לבית ה'. וכתוב, כי עני ואביון אני , והוא היה מלך על מלכים וקרא עצמו כן. אמר ר' אבא, אשרי הם…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: