כמראה אדם ולא מראה אדם - כתפוח נפרד בגוניו
משפטים · ואנשי קדש תהיון לי - מדרגות קדוש וקדש ואסור לשון הרע בישראל · מאמר 20 · פיסקה 16 · דף קכב ע"א
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי חִיָּיא, וּמֵהָכָא מַשְׁמַע, מֵהָתָם מַשְׁמַע, דְּהוּא עִקָרָא דְּכֹלָּא, דִּכְתִּיב, ׳וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם׳ (יחזקאל א, כו). כְּמַרְאֵה אָדָם, וְלָא מַרְאֶה אָדָם. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, כְּתִיב, ׳כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר וְגוֹ', כְּתַפּוּחַ וְלָא תַּפּוּחַ׳ (שיר השירים ב, ג). כְּתַפּוּחַ: דְּמִתְפָּרְשָׁא בִּגְוָונוֹי, וּבִגְוָונִין אִתְאַחֲדָא מִלָּה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אִלּוּ לָא אֲתֵינָא הָכָא אֶלָּא לְמִשְׁמַע מִלִּין אִלֵּין, דַּיהו"ה.
תרגום
אָמַר רַבִּי חִיָּיא, וּמִכָּאן מַשְׁמָע? מִשָּׁם מַשְׁמָע, שֶׁהוּא עִקַּר הַכֹּל, שֶׁכָּתוּב ׳וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם׳ (יחזקאל א, כו) - כְּמַרְאֵה אָדָם, וְלֹא מַרְאֵה אָדָם. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, כָּתוּב ׳כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר וְגוֹ'׳ (שיר השירים ב, ג). כְּתַפּוּחַ, וְלֹא תַפּוּחַ. כְּתַפּוּחַ, שֶׁנִּפְרָד בִּגְוָנָיו, וּבִגְוָנִים אָחוּז הַדָּבָר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אִלּוּ לֹא בָאתָ לְכָאן אֶלָּא לִשְׁמֹעַ הַדְּבָרִים הַלָּלוּ - דַּי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי חייא, ומהכא משמע, מהתם משמע, דהוא עקרא דכלא, דכתיב, ׳ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם׳ (יחזקאל א, כו). כמראה אדם, ולא מראה אדם. אמר רבי יצחק, כתיב, ׳כתפוח בעצי היער וגו', כתפוח ולא תפוח׳ (שיר השירים ב, ג). כתפוח: דמתפרשא בגוונוי, ובגוונין אתאחדא מלה. אמר רבי יהודה, אלו לא אתינא הכא אלא למשמע מלין אלין, דיהו"ה.
התרגום: אמר רבי חייא, ומכאן משמע? משם משמע, שהוא עקר הכל, שכתוב ׳ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם׳ (יחזקאל א, כו) - כמראה אדם, ולא מראה אדם. אמר רבי יצחק, כתוב ׳כתפוח בעצי היער וגו'׳ (שיר השירים ב, ג). כתפוח, ולא תפוח. כתפוח, שנפרד בגוניו, ובגונים אחוז הדבר. אמר רבי יהודה, אלו לא באת לכאן אלא לשמע הדברים הללו - די.
מן המפרשים
מקדש מלך: כמראה אדם ולא מראה אדם פי' ועל דמות הכסא שהיא מלכות דאצילות שהיא כסא לזעיר והוא דמות כסא שבבריאה יש עליה כמראה אדם שהוא זעיר שהוא כמראה אדם שהוא אריך ואינו אריך ממש. וז"ש ולא מראה אדם . ומ"ש כתפוח ולא תפוח פי' אינו תפוח הגשמי…
יהל אור: האי חיותא יופיא"ל כו'. והוא שר התורה והוא נפיק מרוח שמאלא כנ"ל שנקרא הדרניא"ל לכן נקרא גם כן יופיא"ל. ולפי שהוא יותא ממוזג באש, שלכן הוא על השרפים, ויופי האדם כד אדום ניכר בו יותר מכ"ש דודי צח ואדום, אדמו עצם מפנינים ולכן נקרא…
אור יקר: לא אתינא הכא אלא למשמע מלין אלין תאבא והחכמה כל הספירות הם נאחזות בטעם וריח, לא קרא לון כקדש, ירצה עם היות שכתוב אנשי קדש אינו הכרח שהם קדש ממש, אלא אנשים מההוא קדש העליון, א׳׳כ אין הכרח מפסוק זה, שכבר אפשר לפרשו דלאו קדש ממש…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: