אסור לקרא לחברו בשם גנאי - נצר לשונך מרע ומחלות
משפטים · ואנשי קדש תהיון לי - מדרגות קדוש וקדש ואסור לשון הרע בישראל · מאמר 20 · פיסקה 13 · דף קכב ע"א
לשון הזוהר
תָּאנָא, יִשְׂרָאֵל אִקְרוּן קֹדֶשׁ, וּבְגִין דְּאִינּוּן קֹדֶשׁ, אָסִיר לֵיהּ לֶאֱינָשׁ, לְמִקְרֵי לְחַבְרֵיהּ בִּשְׁמָא דִּגְנָאי, וְלָא לְכַנָּאָה שְׁמָא לְחַבְרֵיהּ, וְעֹנְשֵׁיהּ סַגִּי. וְכָל שֶׁכֵּן בְּמִלִּין אַחֲרָנִין. תָּאנָא, כְּתִיב ׳נְצוֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וְגוֹ'׳ (תהלים לד, יד). מַהוּ מֵרָע. דִּבְגִין לִישָׁנָא בִּישָׁא, מַרְעִין נַחְתִּין לְעָלְמָא.
תרגום
שָׁנִינוּ, יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ קֹדֶשׁ, וּמִשּׁוּם שֶׁהֵם קֹדֶשׁ אָסוּר לְאָדָם לִקְרֹא לַחֲבֵרוֹ בְּשֵׁם גְּנַאי וְלֹא לְכַנּוֹת שֵׁם לַחֲבֵרוֹ, וְעָנְשׁוֹ גָּדוֹל, וְכָל שֶׁכֵּן בִּדְבָרִים אֲחֵרִים. שָׁנִינוּ, כָּתוּב ׳נְצֹר לְשׁוֹנְךְ מֵרָע וְגוֹ'׳ (תהלים לד, יד). מַהוּ מֵרָע? שֶׁבִּגְלַל לָשׁוֹן הָרָע מַחֲלוֹת יוֹרְדוֹת לָעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תאנא, ישראל אקרון קדש, ובגין דאינון קדש, אסיר ליה לאינש, למקרי לחבריה בשמא דגנאי, ולא לכנאה שמא לחבריה, וענשיה סגי. וכל שכן במלין אחרנין. תאנא, כתיב ׳נצור לשונך מרע וגו'׳ (תהלים לד, יד). מהו מרע. דבגין לישנא בישא, מרעין נחתין לעלמא.
התרגום: שנינו, ישראל נקראו קדש, ומשום שהם קדש אסור לאדם לקרא לחברו בשם גנאי ולא לכנות שם לחברו, וענשו גדול, וכל שכן בדברים אחרים. שנינו, כתוב ׳נצר לשונך מרע וגו'׳ (תהלים לד, יד). מהו מרע? שבגלל לשון הרע מחלות יורדות לעולם.
מן המפרשים
אור החמה: דא הוה לאיש זר וגו' להאי פי' ניחא לשון איש זר בעצם דהוה דחיק לו דלא שייך בבני ישראל הכשרים לשון איש זר כדשייך בהאי הנזכר:
הסולם: תאנא ישראל אקרון וכו': למדנו, ישראל נקראים קדש, ומשום שהם קדש, אסור לאדם לקרות לחבירו בשם של בזיון, ולא לכנות שם לחבירו, וענשו גדול. וכל שכן בדברים אחרים. למדנו, כתוב, נצור לשונך מרע, מהו מרע. הוא כי בשביל לשון הרע, מחלות…
נפש דוד: דבגין לישנא בישא מרעין נחתין: רחוק לומר שמפרש מרע מן מרעין. כי מרעין בלשון ארמי היינו חולי בלשון הקדש. ורע בלשון הקדש הוא בישא בארמי. ואיפשר אקרא דלקמיה סמיך - "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב", דהיינו החפץ חיים טובים…