וכי ימכור איש את בתו - ישראל שלא יצאו כצאת העבדים
משפטים · ׳כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד׳ - דרגות הנפש הרוח והנשמה בגלגול · מאמר 2 · פיסקה 9 · דף צד ע"ב
לשון הזוהר
וְעוֹד ׳וְכִי יִמְכּוֹר אִישׁ׳ - דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אֶת בִּתּוֹ - אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, דְּאִינּוּן מִסִּטְרָא דְּבַת יְחִידָה, אִתְקְרִיאוּ בִּתּוֹ. וְאִי תֵּימָא דְּיִפְקוּן, כְּגַוְונָא דְּאִלֵין מִסִּטְרָא דְּעֶבֶד, דְּאִיהוּ מְטַטְרוֹ"ן, דְּנַפְקוּ בִּמְנוּסָה מִמִּצְרַיִם, ׳לא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים׳ - הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳כִּי לא בְּחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן׳ (ישעיהו נב, יב).
תרגום
וְעוֹד, ׳וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ׳ (שמות כא, ז) - זֶה הקב"ה. אֶת בִּתּוֹ - אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם מִצַּד שֶׁל בַּת יְחִידָה נִקְרְאוּ בִּתּוֹ. וְאִם תֹּאמַר שֶׁיֵּצְאוּ, כְּמוֹ שֶׁאֵלֶּה מִצַּד שֶׁל הָעֶבֶד שֶׁהוּא מטטרו"ן, שֶׁיָּצְאוּ בִּמְנוּסָה מִמִּצְרַיִם, ׳לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים׳ - זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן׳ (ישעיה נב, יב).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועוד ׳וכי ימכור איש׳ - דא קודשא בריך הוא. את בתו - אלו ישראל, דאינון מסטרא דבת יחידה, אתקריאו בתו. ואי תימא דיפקון, כגוונא דאלין מסטרא דעבד, דאיהו מטטרו"ן, דנפקו במנוסה ממצרים, ׳לא תצא כצאת העבדים׳ - הדא הוא דכתיב, ׳כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון׳ (ישעיהו נב, יב).
התרגום: ועוד, ׳וכי ימכר איש׳ (שמות כא, ז) - זה הקב"ה. את בתו - אלו ישראל, שהם מצד של בת יחידה נקראו בתו. ואם תאמר שיצאו, כמו שאלה מצד של העבד שהוא מטטרו"ן, שיצאו במנוסה ממצרים, ׳לא תצא כצאת העבדים׳ - זהו שכתוב ׳כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון׳ (ישעיה נב, יב).
מן המפרשים
מקדש מלך: אבל סבא וכו' פי' כיון שהנשמה מהמ' היאך כתיב אם אחרת וכו' דמשמע שיתן לו הקב"ה נשמה אחרת ולא נשמתו שהיא מהמ' ותירץ הבדלה חולו של שבת. פי' לעולם הנשמה היא מהמ' והאי דקאמר קרא אם אחרת וכו' קאי על לבוש דילה שהוא ממט"ט שנקרא הבדלה…
הסולם: ועוד, וכי ימכור איש: זה הקב"ה. את בתו, אלו ישראל, שהם מצד הבת יחידה, דהיינו ממה שנמשכו מן המלכות נקראים בתו. ואם תאמר שיצאו לעתיד כמו אלו שיצאו ממצרים שהיו מצד העבד, שהוא מטטרון, שהם יצאו במנוסה ממצרים, על זה נאמר, לא תצא כצאת…
הגר"א על תיקו"ז: לקוח מביאור הגר"א על תיקוני זוהר, מאמר פח, טו (מג. דפוס הגר״א) ◆ כגוונא דאלין דנפקו במנוסה כו'. שעדיין נשארו במט"ט כמ"ש בה"ת בסופו:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: