׳כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד׳
דרגות הנפש הרוח והנשמה בגלגול
עבד עברי שש שנים - נשמה מצד מטטרון ושש דרגין
׳כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִיעִית יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם׳ (שמות כא, ב). חַבְרַיָּיא, עִידָן הָכָא, לְגַלָּאָה כַּמָּה רָזִין טְמִירִין דְּגִלְגּוּלָא. ׳כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד׳ - כְּשֶׁהַנְּשָׁמָה הִתְחַיְּבָה בְּגִלְגּוּל, אִם הִיא מִצַּד אוֹתוֹ הָעֶבֶד מטטרו"ן, שֶׁהוּא כּוֹלֵל שִׁשָּׁה צְדָדִים. כָּתוּב בּוֹ ׳שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד׳ - גִּלְגּוּלִים שֶׁלָּהּ לֹא מִתְחַיֶּבֶת אֶלָּא ׳שֵׁשׁ שָׁנִים׳, עַד שֶׁמַּשְׁלִימָה שֵׁשׁ דְּרָגוֹת מֵאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁנִּלְקְחָה.
בלשון הזוהר
׳כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִיעִית יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם׳ (שמות כא, ב). חַבְרַיָּיא, עִידָן הָכָא, לְגַלָּאָה כַּמָּה רָזִין טְמִירִין דְּגִלְגּוּלָא. ׳כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד׳ - כַּד נִשְׁמְתָא אִתְחַיְּיבַת בְּגִלְגּוּלָא, אִם הִיא מִסִּטְרָא דְּהַהוּא עֶבֶד מְטַטְרוֹן, דְּאִיהוּ כָּלִיל שִׁית סִטְרִין. כְּתִיב בֵּיהּ ׳שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד׳ - גִּלְגּוּלִין דִּילָהּ לָא מִתְחַיְּיבָא אֶלָּא שִׁית שְׁנִין, עַד דְּאַשְׁלִימָת שֵׁשׁ דַּרְגִין, מֵהַהוּא אֲתַר דְּאִתְנְטִילָת.
ובשביעית יצא לחפשי חינם - נשמה מצד השכינה ללא שעבוד
אֲבָל אִם הַנְּשָׁמָה הִיא מִצַּד הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא שְׁבִיעִית, וַדַּאי מַה כָּתוּב? ׳וּבַשְּׁבִיעִית יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם׳ (שמות כא, ב) - שֶׁצַּדִּיק וַדַּאי אֵין בּוֹ מְלָאכָה, וְכֵיוָן שֶׁאֵין בּוֹ מְלָאכָה, אֵין בּוֹ שִׁעְבּוּד. וְהַנְּשָׁמָה שֶׁהִיא מִשָּׁם, נֶאֱמַר בָּהּ ׳וּבַשְּׁבִיעִית יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם׳ - אֵין בָּהּ שִׁעְבּוּד.
בלשון הזוהר
אֲבָל אִם נִשְׁמְתָא הִיא מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא, דְּאִיהִי שְׁבִיעִית וַדַאי מַה כְּתִיב, ׳וּבַשְּׁבִיעִית יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם׳ (שמות כא, ב) - דְּצַדִּיק, וַדַאי לֵית בֵּיהּ מְלָאכָה, כֵּיוָן דְּלֵית בֵּיהּ מְלָאכָה, לֵית בֵּיהּ שִׁעְבּוּד. וְנִשְׁמְתָא דְּאִיהִי מִתַּמָּן, אִתְּמַר בָּהּ ׳וּבַשְּׁבִיעִית יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם׳ - לֵית בָּהּ שִׁעְבּוּדָא.
׳לא תעשה כל מלאכה׳ - שאלת הזקן על תוספת הנשמה
בֵּין כָּךְ יָרַד הַזָּקֵן אֵלָיו, אָמַר לוֹ, אִם כָּךְ רַבִּי, מַה תּוֹסֶפֶת לַנְּשָׁמָה שֶׁהִיא מִמֶּנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךְ וּבִתֶּךְ עַבְדְּךְ וְגוֹ'׳ (שמות כ, י)?
בלשון הזוהר
אַדְהָכִי, הָא סָבָא נָחַת לְגַבֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ, אִי הָכִי, רַבִּי, מַה תּוֹסֶפֶת לְנִשְׁמְתָא דְּאִיהִי מִנָּהּ, דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶךָ וְעַבְדְךָ וְגוֹ'׳ (שמות כ, י).
נשמת הצדיק בגלגול - שביתתה גם בעבד אמה ובהמה
אָמַר לוֹ, זָקֵן זָקֵן, וְאַתָּה שׁוֹאֵל אֶת זֶה? שֶׁוַּדַּאי זֶה נֶאֱמַר עַל נִשְׁמַת הַצַּדִּיק, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁהִתְחַיֵּב לָרֶדֶת בְּגִלְגּוּל בְּכָל אֵלֶּה, אֲפִלּוּ בְּעֶבֶד וְאָמָה, וּבְהֵמוֹת שֶׁהֵם אוֹפַנִּים, אוֹ בְכָל הַחַיּוֹת שֶׁמֵּהֶם נִשְׁמוֹת בְּנֵי אָדָם, כָּתוּב בָּהּ ׳לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה׳? וְזֶהוּ ׳לֹא תעבד בּוֹ עבדת עבד׳ (ויקרא כה, לט) - בְּצַדִּיק, שֶׁהוּא ׳יוֹם הַשַּׁבָּת׳, ׳לֹא תעבד בּוֹ עבדת עֶבֶד׳ - שֶׁהוּא יוֹם שֶׁל חֹל.
בלשון הזוהר
אֲמַר לֵיהּ, סָבָא סָבָא, וְאַתְּ שָׁאִיל דָּא. דְּוַדַּאי הַאי עַל נִשְׁמְתָא דְּצַדִּיק אִתְּמַר, דְאַף עַל גַּב דְּאִתְחַיָּיב לְאַחֲתָא בְּגִלְגּוּלָא בְּכָל אִלֵּין, אֲפִילּוּ בְּעֶבֶד וְאָמָה, וּבְעִירָן דְּאִינּוּן אוֹפַנִּים, אוֹ בְּכָל חֵיוָן, דְּמִנְּהוֹן נִשְׁמָתִין דִּבְנִי נָשָׁא, כְּתִיב בָּהּ ׳לא תַּעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה׳. וְהַאי אִיהוּ, ׳לא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבוֹדַת עָבֶד׳ (ויקרא כה, לט) - בְּצַדִיק דְּאִיהוּ ׳יוֹם הַשַּׁבָּת׳, ׳לא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבוֹדַת עָבֶד׳ - דְּאִיהוּ יוֹם דְּחוֹל.
׳אם אחרת יקח לו׳ - שבת בת יחידה מול חלוף הטומאה
אֲבָל זָקֵן זָקֵן, שַׁבָּת (ד"א: הַנְּשָׁמָה) שֶׁהִיא בַּת יְחִידָה, וְהִיא בַּת זוּגוֹ שֶׁל צַדִּיק שֶׁהוּא שַׁבָּת. מַה זֶּה ׳אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ׳ (שמות כא, י)? אָמַר לוֹ, הֲרֵי וַדַּאי הַבְדָּלָה חֻלּוֹ שֶׁל שַׁבָּת, שֶׁיֵּשׁ אַחֶרֶת שֶׁלֹּא נִקְרֵאת חֻלּוֹ שֶׁל שַׁבָּת, אֶלָּא חֻלּוֹ שֶׁל טֻמְאָה שִׁפְחָה. אָמַר לוֹ, וַהֲרֵי חֻלּוֹ שֶׁל שַׁבָּת מַה זֶּה? אָמַר לוֹ, זוֹ אָמָה, שֶׁהִיא גּוּף שֶׁל בַּת יְחִידָה, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר ׳אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ׳.
בלשון הזוהר
אֲבָל סָבָא סָבָא, שַׁבָּת (ד"א: נִשְׁמְתָא) דְּאִיהִי בַּת יְחִידָה, וְאִיהִי בַּת זוּגֵיהּ דְּצַדִּיק, דְּאִיהוּ שַׁבָּת. מַאי ׳אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ׳. אֲמַר לֵיהּ, הָא וַדָאי הַבְדָלָה, חוּלוֹ שֶׁל שַׁבָּת, דְּאִית אַחֲרָא דְּלָא אִתְקְרִיאַת חוּלוֹ שֶׁל שַׁבָּת, אֶלָּא חוּלוֹ שֶׁל טֻמְאָה שִׁפְחָה. אֲמַר לֵיהּ, וְהָא חוּלוֹ שֶׁל שַׁבָּת מַאי הִיא. אֲמַר לֵיהּ, דָּא אֲמָתָא, דְּאִיהִי גּוּפָא דְּבַת יְחִידָה דְּעָלָהּ אִתְּמַר, ׳אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ׳.
אמה שפחה ובת מלך - דרגות הנשמה כמו איש ה' ואיש גבריאל
בֹּא וּרְאֵה, נְשָׁמָה יֵשׁ שֶׁנִּקְרֵאת אָמָה, וְיֵשׁ (נְשָׁמָה) שְׁכִינָה שֶׁנִּקְרֵאת שִׁפְחָה, (וּנְשָׁמָה) וּשְׁכִינָה יֵשׁ שֶׁנִּקְרֵאת בַּת הַמֶּלֶךְ. כָּאן יֵשׁ אִישׁ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳יהו"ה אִישׁ מִלְחָמָה׳ (שמות טו, ג). וְיֵשׁ אִישׁ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל׳ (דניאל ט, כא).
בלשון הזוהר
תָּא חֲזִי, נִשְׁמְתָא אִית דְּאִתְקְרִיאַת אָמָה, וְאִית (נשמתא) שְׁכִינְתָּא דְּאִתְקְרִיאַת שִׁפְחָה, (ונשמתא) וְשְׁכִינְתָּא אִית דְּאִתְקְרִיאַת בְּרָתָא דְּמַלְכָּא. הָכָא אִית אִישׁ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳יהו"ה אִישׁ מִלְחָמָה׳ (שמות טו, ג). וְאִית אִישׁ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל׳ (דניאל ט, כא).
בתו של הקב"ה - איסור מכירת הנשמה לגוף נכרי
וְלָכֵן, נְשָׁמָה שֶׁמְּחֻיֶּבֶת בְּגִלְגּוּל, אִם הִיא בִּתּוֹ שֶׁל הקב"ה, אִם תֹּאמַר שֶׁתִּמָּכֵר לְגוּף נָכְרִי שֶׁשָּׁם שִׁלְטוֹן יֵצֶר הָרָע שֶׁהוּא מִצַּד סָמָאֵ"ל - חַס וְשָׁלוֹם. שֶׁהֲרֵי כָּתוּב ׳אֲנִי יהו"ה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן׳ (ישעיהו מב, ח) - שֶׁהוּא יֵצֶר הָרָע.
בלשון הזוהר
וּבְגִין דָּא, נִשְׁמְתָא דְּאִיהִי מִחַיְיבָא בְּגִלְגוּל, אִם הִיא בְּרָתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִי תֵּימָא דְּאִזְדְבָן בְּגוּפָא נוּכְרָאָה, דְּתַמָּן שֻׁלְטָנוּתָא דְּיֵצֶר הָרָע דְּאִיהוּ מִסִּטְרָא דְּסָמָאֵ"ל - חַס וְשָׁלוֹם. דְּהָא כְּתִיב, ׳אֲנִי יהו"ה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לא אֶתֵּן׳ (ישעיהו מב, ח) - דְּאִיהוּ יֵצֶר הָרָע.
וכי ימכור איש את בתו לאמה - מטטרון כגוף בת המלך
וְאוֹתוֹ הַגּוּף שֶׁשָּׁם שׁוֹרָה בַּת הַמֶּלֶךְ, אִם תֹּאמַר שֶׁנִּמְכָּר בִּכְתָרִים תַּחְתּוֹנִים שֶׁנִּטְמְאוּ - חָלִילָה וְחַס. עָלָיו נֶאֱמַר ׳וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ׳ (ויקרא כה, כג). מִי גוּף שֶׁל בַּת הַמֶּלֶךְ? זֶה מטטרו"ן. וְגוּף זֶה הוּא אָמָה שֶׁל הַשְּׁכִינָה, אַף עַל גַּב שֶׁהִיא נְשָׁמָה שֶׁהִיא בַּת הַמֶּלֶךְ, שְׁבוּיָה שָׁם, בְּגִלְגּוּל בָּאָה, שֶׁבָּאִים גִּלְגּוּלִים מִשּׁוּם שֶׁבָּאָה שָׁם. מַה כָּתוּב בָּהּ? ׳וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים׳ (שמות כא, ז).
בלשון הזוהר
וְהַהוּא גּוּפָא, דְּשַׁרְיָא בְּרָתָא דְּמַלְכָּא, אִי תֵּימָא דְּאִזְדְבָן בְּכִתְרִין תַּתָּאִין דִּמְסָאַבוּ - חֲלִילָה וְחָס. עָלָהּ אִתְּמַר ׳וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִיתוּת כִּי לִי הָאָרֶץ׳ (ויקרא כה, כג). מַאן גּוּפָא דִּבְרָתָא דְּמַלְכָּא. דָּא מְטַטְרוֹן. וְהַאי גּוּפָא אִיהוּ אָמָה דִּשְׁכִינְתָא, אַף עַל גַּב דְּאִיהִי נִשְׁמְתָא דְּאִיהִי בְּרָתָא דְּמַלְכָּא שְׁבוּיָה תַּמָּן, בְּגִלְגּוּלָא אַתְיָא דְּאַתְיָין גִלְגּוּלִין בְּגִין דְּאַתִּית תַּמָּן. מַה כְּתִיב בָּהּ. ׳וְכִי יִמְכּוֹר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה לא תֵּצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים׳ (שמות כא, ז).
וכי ימכור איש את בתו - ישראל שלא יצאו כצאת העבדים
וְעוֹד, ׳וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ׳ (שמות כא, ז) - זֶה הקב"ה. ׳אֶת בִּתּוֹ׳ - אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם מִצַּד שֶׁל בַּת יְחִידָה נִקְרְאוּ בִּתּוֹ. וְאִם תֹּאמַר שֶׁיֵּצְאוּ, כְּמוֹ שֶׁאֵלֶּה מִצַּד שֶׁל הָעֶבֶד שֶׁהוּא מטטרו"ן, שֶׁיָּצְאוּ בִּמְנוּסָה מִמִּצְרַיִם, ׳לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים׳ - זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן׳ (ישעיהו נב, יב).
בלשון הזוהר
וְעוֹד ׳וְכִי יִמְכּוֹר אִישׁ׳ (שמות כא, ז) - דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. ׳אֶת בִּתּוֹ׳ - אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, דְּאִינּוּן מִסִּטְרָא דְּבַת יְחִידָה, אִתְקְרִיאוּ בִּתּוֹ. וְאִי תֵּימָא דְּיִפְקוּן, כְּגַוְונָא דְּאִלֵין מִסִּטְרָא דְּעֶבֶד, דְּאִיהוּ מְטַטְרוֹ"ן, דְּנַפְקוּ בִּמְנוּסָה מִמִּצְרַיִם, ׳לא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים׳ - הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳כִּי לא בְּחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן׳ (ישעיהו נב, יב).
נפש רוח ונשמה כפי הזכות - מהבהמה מהחיות ומהכיסא
בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁנּוֹלָד אִישׁ, נוֹתְנִים לוֹ נֶפֶשׁ מִצַּד הַבְּהֵמָה, מִצַּד שֶׁל טֹהַר, מִצַּד אֵלֶּה שֶׁנִּקְרָאִים אוֹפַנֵּי הַקֹּדֶשׁ. זָכָה יוֹתֵר - נוֹתְנִים לוֹ רוּחַ מִצַּד שֶׁל חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ. זָכָה יוֹתֵר - נוֹתְנִים לוֹ נְשָׁמָה מִצַּד שֶׁל הַכִּסֵּא. וּשְׁלֹשֶׁת אֵלּוּ הֵם אָמָה, עֶבֶד וְשִׁפְחָה שֶׁל בַּת הַמֶּלֶךְ.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזִי, בַּר נָשׁ כַּד אִתְיְלִיד, יָהֲבִין לֵיהּ נַפְשָׁא מִסִּטְרָא דִּבְעִירָא, מִסִּטְרָא דְּדַכְיוּ, מִסִּטְרָא דְּאִלֵּין דְּאִתְקְרוּן אוֹפַנֵּי הַקּוֹדֶשׁ. זָכָה יַתִּיר - יַהֲבִין לֵיהּ רוּחָא, מִסִּטְרָא דְּחַיּוֹת הַקּוֹדֶשׁ. זָכָה יַתִּיר - יַהֲבִין לֵיהּ נִשְׁמְתָא, מִסִּטְרָא דְּכֻרְסְיָיא. וּתְלַת אִלֵּין, אִינּוּן אָמָה עֶבֶד וְשִׁפְחָה דִּבְרָתָא דְּמַלְכָּא.
נפש אצילות מבת יחידה - בנים אתם לה' אלהיכם
אִם זָכָה יוֹתֵר - נוֹתְנִים לוֹ נֶפֶשׁ בְּדֶרֶךְ אֲצִילוּת, מִצַּד שֶׁל בַּת יְחִידָה, וְנִקְרֵאת בַּת מֶלֶךְ. זָכָה יוֹתֵר - נוֹתְנִים לוֹ רוּחַ שֶׁל אֲצִילוּת מִצַּד הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, וְנִקְרָא בֵּן לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳בָּנִים אַתֶּם לַיהו"ה אֱלֹהֵיכֶם׳ (דברים יד, א). זָכָה יוֹתֵר - נוֹתְנִים לוֹ נְשָׁמָה מִצַּד שֶׁל אַבָּא וְאִמָּא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים׳ (בראשית ב, ז) - אֵיזֶה ׳חַיִּים׳? אֶלָּא אוֹתָם י"ה שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר ׳כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ׳ (תהלים קנ, ו) - וְנִשְׁלָם בּוֹ יהו"ה.
בלשון הזוהר
זָכָה יַתִּיר - יַהֲבִין לֵיהּ נַפְשָׁא בְּאֹרַח אֲצִילוּת, מִסִּטְרָא דְּבַת יְחִידָה, וְאִתְקְרִיאַת אִיהִי בַּת מֶלֶךְ. זָכָה יַתִּיר - יַהֲבִין לֵיהּ רוּחָא דְּאֲצִילוּת, מִסִּטְרָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, וְאִקְרֵי בֵּן לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳בָּנִים אַתֶּם לַיהו"ה אֱלֹהֵיכֶם׳ (דברים יד, א). זָכָה יַתִּיר - יַהֲבִין לֵיהּ נִשְׁמְתָא, מִסִּטְרָא דְּאַבָּא וְאִמָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים׳ (בראשית ב, ז) - מַאי ׳חַיִּים׳. אֶלָּא אִינּוּן י"ה, דְּעָלַיְיהוּ אִתְּמַר, ׳כָּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ׳ (תהילים קנ, ו) - וְאִשְׁתְּלִים בֵּיהּ ידו"ד.
יהו"ה בשלמות - דיוקן רבונו ושלטון ורדו בדגת הים
זָכָה יוֹתֵר - נוֹתְנִים לוֹ יהו"ה בִּשְׁלֵמוּת הָאוֹתִיּוֹת - יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, שֶׁהוּא אָדָם, בְּאֹרַח אֲצִילוּת לְמַעְלָה, וְנִקְרָא בִּדְיוֹקַן רִבּוֹנוֹ. וְעָלָיו נֶאֱמַר ׳וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וְגוֹ'׳ (בראשית א, כח). וְזֶהוּ שִׁלְטוֹנוֹ בְּכָל הָרְקִיעִים וּבְכָל הָאוֹפַנִּים וְהַשְּׂרָפִים וְהַחַיּוֹת וּבְכָל הַחֲיָלוֹת וְהַכֹּחוֹת שֶׁלְּמַעְלָה וּלְמַטָּה. וְלָכֵן, כְּשֶׁבֶּן אָדָם זוֹכֶה בְּנֶפֶשׁ מִצַּד שֶׁל בַּת יְחִידָה, נֶאֱמַר בּוֹ ׳לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים׳.
בלשון הזוהר
זָכָה יַתִּיר - יַהֲבִין לֵיהּ ידו"ד בִּשְׁלִימוּ דְּאַתְוָון - יוּ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, דְּאִיהוּ אָדָם, בְּאֹרַח אֲצִילוּת דְּעֵילָּא, וְאִתְקְרֵי בְּדִיּוּקְנָא דְּמָארֵיהּ. וְעָלֵיהּ אִתְּמַר, ׳וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וְגוֹ'׳ (בראשית א, כח). וְהַאי אִיהוּ שׁוּלְטָנוּתֵיהּ בְּכָל רְקִיעִין, וּבְכָל אוֹפַנִּים וּשְׂרָפִים וְחֵיוָון, וּבְכָל חַיָּילִין וְתוּקְפִין דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא. וּבְגִין דָּא, כַּד בַּר נָשׁ זָכֵי בְּנֶפֶשׁ מִסִּטְרָא דְּבַת יְחִידָה, אִתְּמַר בֵּיהּ, ׳לא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים׳.
מצות השבת אבדה וגזל
הבאר שאין לה סוף והמטה שהוחזר למשה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.