זונה שהיא ההבער - אדם בליעל רשע מכלה כרמים ופרדסים
משפטים · תקון רמ"ח מצוות והלכות נזיקין - השפחה הרעה מול המטרוניתא בבגדי גזלה · מאמר 15 · פיסקה 10 · דף קיח ע"ב
לשון הזוהר
וְלא עוֹד, אֶלָּא זוֹנָה דְּאִיהִי הֶבְעֵר, דְּהַיְינוּ אֵשׁ, ׳וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן׳ (איכה ד, יא). לְבָתַר קָם אָדָם בְּלִיַּעַ"ל רָשָׁע, רְבִיעִי לַאֲבוֹת נְזִיקִין, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ אָדָם מוּעָד לְעוֹלָם, בֵּין עֵר בֵּין יָשֵׁן, וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירוֹ, וְאָכִיל וְשֵׁצֵי וְגָדַע כְּרָמִים וּפַרְדֵּסִים דִּיְרוּשָׁלַ ם, וְשֵׁצֵי כֹּלָּא.
תרגום
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא זוֹנָה, שֶׁהִיא הֶבְעֵר, שֶׁהַיְנוּ אֵשׁ, ׳וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן׳. אַחַר כָּךְ קָם אָדָם בְּלִיַּעַ"ל רָשָׁע, רְבִיעִי לַאֲבוֹת הַנְּזִיקִין, שֶׁנֶּאֱמַר ׳בּוֹ אָדָם מוּעָד לְעוֹלָם, בֵּין עֵר בֵּין יָשֵׁן, וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירֹה, וְאָכַל וְהִשְׁמִיד וְגָדַע כְּרָמִים וּפַרְדֵּסִים שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, וְכִלָּה הַכֹּל׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ולא עוד, אלא זונה דאיהי הבער, דהיינו אש, ׳ויצת אש בציון׳ (איכה ד, יא). לבתר קם אדם בליע"ל רשע, רביעי לאבות נזיקין, דאתמר ביה אדם מועד לעולם, בין ער בין ישן, ושלח את בעירו, ואכיל ושצי וגדע כרמים ופרדסים דירושל ם, ושצי כלא.
התרגום: ולא עוד, אלא זונה, שהיא הבער, שהינו אש, ׳ויצת אש בציון׳. אחר כך קם אדם בליע"ל רשע, רביעי לאבות הנזיקין, שנאמר ׳בו אדם מועד לעולם, בין ער בין ישן, ושלח את בעירה, ואכל והשמיד וגדע כרמים ופרדסים של ירושלים, וכלה הכל׳.
מן המפרשים
אור החמה: ולא עוד אלא זונה דאיהי מבעה כמ"ש ויצת אש בציון היינו אב השלישי שבד' אבות נזיקים שהיא אש שורף והיא מלשון מים תבעה אש והיא מחלוקת בבבא קמא מאי המבע' ומאי ההבער והתם קא פריך ואימא מבע' זה האש וגומר ואע"ג דהתם לא קאי האי פירכא הכי…
הסולם: ולא עוד אלא וכו': ולא עוד אלא הקליפה הרעה, שהיא זונה שהיא הבער, דהיינו אש, ויצת אש בציון. אחר כך בא אדם בליעל, רשע, רביעי לאבות נזיקין, שהוא מבעה, שנאמר בו, אדם מועד לעולם בין ער בין ישן, ושלח את בעירו, דהיינו המחנות שלו, ואכל…