תקון רמ"ח מצוות והלכות נזיקין
השפחה הרעה מול המטרוניתא בבגדי גזלה
תקון רמ"ח מצוות - המלכת הקב"ה על כל איברי השכינה
אָמַר בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, מִשּׁוּם זֶה אַתָּה מְתַקֵּן בַּחִבּוּר הַזֶּה שֶׁל רְמַ"ח מִצווֹת לְהַמְלִיךְ אֶת הקב"ה עַל כָּל אֵיבְרֵי הַשְּׁכִינָה בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה, וְאֵינְךְ חוֹשֵׁשׁ לִכְבוֹדְךְ. אַשְׁרֵי חֶלְקְךְ. שֶׁכְּמוֹ שֶׁאַתָּה מַמְלִיךְ אֶת הקב"ה בְּכָל אֵיבְרֵי הַשְּׁכִינָה, שֶׁהֵם בַּעֲלֵי מִדּוֹת שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל, בַּעֲלֵי מִדּוֹת הֵם אֵיבְרֵי הַשְּׁכִינָה, כָּךְ עוֹשֶׂה הקב"ה לְהַשְׁרוֹת אֶת שְׁמוֹ עָלֶיךְ וְיַמְלִיךְ אוֹתְךְ עַל כָּל הַמַּחֲנוֹת הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים.
בלשון הזוהר
אָמַר בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, רַעְיָא מְהֵימָנָא, בְּגִין דָּא, אַנְתְּ מְתַקֵּן, בְּחִבּוּרָא דָּא, דְּרמ"ח פִּקּוּדִין, לְאַמְלְכָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל כָּל אֵבָרִים דִּשְׁכִינְתָּא, בְּכָל פִּקּוּדָא וּפִקּוּדָא, וְלֵית אַנְתְּ חָיִישׁ לִיקָרָךְ. זַכָּאָה חוּלָקָךְ, דִּכְגַוְונָא דְּאַנְתְּ מַמְלִיךְ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכָל אֵבָרִים דִּשְׁכִינְתָּא, דְּאִינּוּן בַּעֲלֵי מִדּוֹת, דְּכָל יִשְׂרָאֵל. מָארֵי מִדּוֹת אִינּוּן אֵבָרִים דִּשְׁכִינְתָּא, הָכִי עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְשַׁרְיָא שְׁמֵיהּ עָלָךְ, וְיַמְלְכִינָךְ, עַל כָּל מַשְׁרְיָין עִלָּאִין וְתַתָּאִין.
רכב אלהים רבתים - שור נשר אריה אדם וסדור חיות הסטרא אחרא
קוּם רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן לְסַדֵּר דִּינִים בְּהִלְכוֹת נְזִיקִין, בַּסִּדּוּר שֶׁל הַשֵּׁם הַזֶּה, הֲוָיָ"ה. שֶׁהוּא ׳רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן׳ (תהילים סח, יח), שֶׁהֵם שׁוֹר נֶשֶׁר אַרְיֵה אָדָם, שֶׁהֲרֵי מִצַּד הַיָּמִין, שֶׁשָּׁם יְדוָ"ד, אַרְבַּע חַיּוֹת, כָּךְ הוּא סִדּוּרָם - אָדָם אַרְיֵה נֶשֶׁר שׁוֹר. וּכְפִי הַשִּׁנּוּיִים שֶׁל הַהֲוָיוֹת, כָּךְ הִיא תְּנוּעַת וְסִדּוּר הַחַיּוֹת. וְהַחַיּוֹת שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁהֵם נְזִיקִין שֶׁל שְׂמֹאל, כָּךְ סִדּוּרָם: ׳שִׁנְאָן׳. וּמִשּׁוּם זֶה הַהַתְחָלָה שֶׁלָּהֶם - הַשּׁוֹר - קָשׁוּר לְאַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין - הַשּׁוֹר וְהַבּוֹר וְהַמַּבְעֶה וְהַהֶבְעֵר, וְהַסִּיּוּם שֶׁלָּהֶם אָדָם, מוּעָד.
בלשון הזוהר
קוּם רַעְיָא מְהֵימָנָא, לְסַדְּרָא דִּינִין בְּהִלְכוֹת נְזִקִין, בְּסִדּוּרָא דִּשְׁמָא דָּא, הָוָיָ"ה. דְּאִיהוּ, ׳רֶכֶב אֱלהִים רִבּוֹתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן׳ (תהילים סח, יח), דְּאִינּוּן, שׁוֹר נֶשֶׁר אַרְיֵה אָדָם, דְּהָא מִסִּטְרָא דִּימִינָא, דְּתַּמָּן יְדוָֹ"ד, ד' חִיוָון, הָכִי אִיהוּ סִדּוּרָא דִּלְהוֹן - אָדָם אַרְיֵה נֶשֶׁר שׁוֹר. וּכְפוּם שִׁנּוּיִין דְּהֲוָיָין, הָכִי אִיהוּ תְּנוּעָה וְסִדּוּרָא דְּחֵיוָן. וְחֵיוָן דְּסִטְרָא אַחֲרָא, דְּאִינּוּן נְזִיקִין דִּשְׂמָאלָא, הָכִי סִדּוּרַיְיהוּ: ׳שִׁנְאָן׳. וּבְגִין דָּא, הַתְחָלָה דִּלְהוֹן - הַשּׁוֹר - קָשׁוּר בְּד' אָבוֹת נְזִיקִין - הַשּׁוֹר וְהַבּוֹר וְהַמַּבְעֶה וְהַהֶבְעֵר, וְסִיּוּמָא דִּלְהוֹן אָדָם, מוּעָד.
אדני שפתי תפתח - אדני בהפוך אותיות דינא ודינא דמלכותא דינא
קוּם הִתְעוֹרֵר בְּדִינִים. פָּתַח רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן וְאָמַר, ׳אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךְ׳ (תהילים נא, יז) - ׳אֲדֹנָ"י׳ בְּהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת - דִּינָ"א, וּמִשּׁוּם זֶה אָמְרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא. כָּל הַדִּינִים בַּשֵּׁם הַזֶּה נִדּוֹנוּ. (ס"א: בְּה' בְּד') בְּד', בְּג'. בְּד' - שְׁכִינָה (ס"א: בֵּית דִּין בִּשְׁלֹשָׁה, בֵּית דִּין שְׁכִינָה בִּשְׁלֹשָׁה) כְּנֶגֶד שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת. עַמּוּד הָאֶמְצָעִי, דַּיַּן אֱמֶת, וְהוּא דַּיָּן לָדוּן מִצַּד שֶׁל אֲדֹנָ"י, שֶׁשָּׁם הוּא דַּיַּן אֱמֶת. וּמִצַּד שֶׁל שֵׁם אֱלֹהִים, שׁוֹפֵט. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט׳ (תהילים עה, ח).
בלשון הזוהר
קוּם אַתְעַר בְּדִינִין. פָּתַח רַעְיָא מְהֵימָנָא וְאָמַר, ׳אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׳ (תהילים נא, יז) - ׳אֲדֹנָ"י׳ - בְּהִפּוּךְ אַתְוָון דִּינָ"א, וּבְגִין דָּא, אָמְרוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, דִּינָ"א דְּמַלְכוּתָא דִּינָא. כָּל דִּינִין בְּהַאי שְׁמָא אִתְדָנוּ. (ס"א: בְּה' בְּד' וכו') בְּד', בְּג'. בְּד' - שְׁכִינְתָּא (ס"א: בֵּית דִּין בְּג' בֵּית דִּין שְׁכִינְתָּא בְּג') לָקֳבֵל תְּלַת אֲבָהָן. עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, דַּיָּין אֱמֶת, וְהוּא דַּיָּין, לָדוּן מִסִּטְרָא דַּאֲדֹנָ"י, דְּתַּמָּן אִיהוּ דַּיָּין אֱמֶת. וּמִסִּטְרָא דְּשֵׁם אֱלהִים, שׁוֹפֵט. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳כִּי אֱלֹהִים שׁוֹפֵט׳ (תהילים עה, ח).
ארבעה אבות נזיקין וארבעה שומרים - דיני שתפים קרקעות ועבדים
וּמָהֵם הַדִּינִים? אֶחָד, לָדוּן בְּנִזְקֵי שׁוֹר. שֵׁנִי, לָדוּן בְּנִזְקֵי בוֹר. שְׁלִישִׁי, לָדוּן בְּנִזְקֵי אֵשׁ. רְבִיעִי, לָדוּן בְּנִזְקֵי אָדָם. וְאַחֲרֵיהֶם לָדוּן בְּדִינֵי אַרְבָּעָה שׁוֹמְרִים: שׁוֹמֵר חִנָּם, וְשׁוֹמֵר שָׂכָר, וְהַשּׁוֹאֵל, וְנוֹשֵׂא שָׂכָר. (ס"א: וְהַשּׂוֹכֵר) כְּנֶגְדָּם אַרְבָּעָה דִּינִים: דִּין חֲלֻקַּת הַשֻּׁתָּפִים, דִּין חֲלֻקַּת קַרְקָעוֹת, דִּינֵי עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, דִּינֵי תוֹבֵעַ וְנִתְבָּע בְּכַמָּה מִינֵי תְבִיעוֹת שֶׁל חִיּוּב מָמוֹן וְגָזֵל וַאֲבֵדָה, אוֹ שֶׁמַּזִּיק לַחֲבֵרוֹ וְהוֹרְגוֹ בְּאַחַת מֵאַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין.
בלשון הזוהר
וּמַה דִּינִין אִינּוּן. חַד, לָדוּן בְּנִזְקֵי שׁוֹר. תִּנְיָינָא, לָדוּן בְּנִזְקֵי בּוֹר. תְּלִיתָאָה, לָדוּן בְּנִזְקֵי אֵשׁ. רְבִיעָאָה, לָדוּן בְּנִזְקֵי אָדָם. וַאֲבַתְרַיְיהוּ, לָדוּן בְּדִינֵי אַרְבַּע שׁוֹמְרִים: שׁוֹמֵר חִנָּם, וְשוֹמֵר שָׂכָר, וְהַשּׁוֹאֵל, וְנוֹשֵׂא שָׂכָר. (ס"א: וְהַשּׂוֹכֵר) לָקֳבְלַיְיהוּ, דִּינִין אַרְבְּעָה: דִּין חֲלוּקַת הַשּׁוּתָּפִים, דִּין חֲלוּקַת קַרְקָעוֹת, דִּינֵי עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, דִּינֵי תּוֹבֵעַ וְנִתְבָּע, בְּכַמָּה מִינֵי תְּבִיעוֹת דְּחִיּוּב מָמוֹן, וְגֶזֶל, וַאַבֵדָה, אוֹ שֶׁמַּזִּיק לַחֲבֵרוֹ, וְהוֹרְגוֹ בְּאֶחָד מֵאַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין.
השפחה הרעה כי תירש גברתה - נשמות הרשעים מזיקי העולם
אָדוֹן הוּא הקב"ה, בַּאדנָ"י, לָדוּן בְּכָל מִינֵי דִינִים אֶת הַשִּׁפְחָה הָרָעָה ׳כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ׳ (משלי ל, כג), שֶׁמִּמֶּנָּה כָּל הַנְּזָקִים נִמְצָאִים, שֶׁהֵם (כָּל) מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, שֶׁמֵּהֶם נִשְׁמוֹת הָרְשָׁעִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, ׳נִשְׁמוֹת הָרְשָׁעִים הֵן הֵן הַמַּזִּיקִים שֶׁל הָעוֹלָם׳. אֵל אַחֵר, מַזִּיק, גַּזְלָן רָשָׁע. וּבַת זוּגוֹ סַם הַמָּוֶת.
בלשון הזוהר
אָדוֹן אִיהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בַּאֲדֹנָ"י, לָדוּן בְּכָל מִינִי דִּינִין, לְשִׁפְחָה בִּישָׁא, ׳כִּי תִירַשׁ גְּבִירְתָּהּ׳ (משלי ל, כג), דְּמִינָּהּ כָּל נְזִיקִין אִשְׁתְּכָחוּ, דְּאִינּוּן (כל) מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, דְּמִנַּיְיהוּ נִשְׁמָתְהוֹן שֶׁל רְשָׁעִים, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, ׳נִשְׁמוֹת הָרְשָׁעִים הֵן הֵן הַמַּזִּיקִים בָּעוֹלָם׳. אֵל אַחֵר, מַזִּיק, גַּזְלָן רָשָׁע. וּבַת זוּגֵיהּ, סַם הַמָּוֶת.
נזק שבת ובשת ורפוי - בטול תורה ובזוי השכינה בכוכבים ומזלות
׳נֶזֶק שֶׁבֶת וּבֹשֶׁת וְרִפּוּי׳ - לַשְּׁכִינָה וּבָנֶיהָ. ׳שֶׁבֶת׳ - שֶׁל בִּטּוּל תּוֹרָה שֶׁבִּטְּלָה אֶת בָּנֶיהָ. ׳וְרִפּוּי׳ - שֶׁגָּרְמָה לָהֶם שֶׁמִּתְרַפִּים מִדִּבְרֵי תוֹרָה. ׳נֶזֶק׳ - בְּכַמָּה נְזָקִים שֶׁל מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, בַּעֲלֵי מַשְׁחִית אַף וְחֵמָה. ׳וּבֹשֶׁת׳ - שֶׁהָיוּ מְבַזִּים אֶת הַשְּׁכִינָה בְּכוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, הַשֶּׁקֶר שֶׁלָּהֶם, וְהָיוּ אוֹמְרִים אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ. וְכַמָּה גְזֵלוֹת מֵהַשִּׁפְחָה הָרָעָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳גְּזֵלַת הֶעָנִי בְּבָתֵּיכֶם׳ (ישעיהו ג, יד).
בלשון הזוהר
׳נֶזֶק שֶׁבֶת וּבֹשֶׁת וְרִפּוּי׳ - לִשְׁכִינְתָּא וּבְנָהָא. ׳שֶׁבֶת׳ - דְּבִטוּלָא דְּאוֹרַיְיתָא, דְּבָטִילַת לִבְנָהָא. ׳וְרִפּוּי׳ - דְּגַרְמָת לוֹן דְּמִתְרַפִּין מִדִּבְרֵי תּוֹרָה. ׳נְזֶק׳ - בְּכַמָּה נְזִקִין דְּמַלְאֲכֵי חַבָּלָה, מָארֵי מַשְׁחִית אַף וְחֵימָה. ׳וּבֹשֶׁת׳ - דַּהֲווֹ מְבַזִּין לִשְׁכִינְתָּא בְּכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שִׁקְרָא דִּלְהוֹן, וַהֲווּ אַמְרִין אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ. וְכַמָּה גְּזֵלוֹת מִן שִׁפְחָה בִּישָׁא, דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳גְּזֵלַת הֶעָנִי בְּבָתֵּיכֶם׳ (ישעיהו ג, יד).
גזלת השכינה בכבד המס - בשת המטרוניתא מארבעה בגדי זהב
כַּמָּה בְרָכוֹת גּוֹזֶלֶת אֶת הַשְּׁכִינָה הַשִּׁפְחָה הָרָעָה, בְּכֹבֶד הַמַּס, וּבְכֹבֶד שֶׁל כַּמָּה דִינִים מְשֻׁנִּים עַל בָּנֶיהָ, וְכַמָּה קָרְבָּנוֹת שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁבִּטְּלָה לַמַּטְרוֹנִיתָא. וּבֹשֶׁת שֶׁל הַמַּטְרוֹנִיתָא שֶׁנִּשְׁאֲרָה עֲרֻמָּה מֵאַרְבָּעָה בִּגְדֵי זָהָב שֶׁמְּאִירִים מֵאַרְבָּעָה טוּרֵי אֶבֶן בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים מַרְגָּלִיּוֹת. מְעִיל בְּכַמָּה זַגִּים וְרִמּוֹנִים. וְאַרְבָּעָה בִּגְדֵי לָבָן שֶׁבָּהֶם הָיְתָה הַמַּטְרוֹנִיתָא מִתְקַשֶּׁטֶת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם׳ (בראשית ט, טז). וְגוֹזֶלֶת אֶת גְּבִרְתָּהּ כַּמָּה מַאַכְלֵי הַקָּרְבָּנוֹת.
בלשון הזוהר
כַּמָּה בִּרְכָּאן, גַּזְלַת לִשְׁכִינְתָּא, שִׁפְחָא בִּישָׁא, בְּכוֹבֶד הַמַּס, וּבְכוֹבֶד כַּמָּה דִּינִין מְשׁוּנִים עַל בְּנָהָא, וְכַמָּה קָרְבְּנִין דְּבֵי מַקְדְּשָׁא, דִּבְטִילַת לְמַטְרוֹנִיתָא. וּבֹשֶׁת דְּמַטְרוֹנִיתָא, דְּאִשְׁתְּאָרַת עֲרוּמָה, מֵד ׳בִּגְדֵי זָהָב דְּנָהֲרִין, מֵד׳ טוּרֵי אָבֶן, בי"ב אֲבָנִין מַרְגְּלָן. מְעִיל בְּכַמָּה זָגִין וְרִמּוֹנִים. וְאַרְבַּע בִּגְדֵי לָבָן, דִּבְּהוֹן הֲוַת מַטְרוֹנִיתָא, מִתְקַשְּׁטָא קֳדָם מַלְכָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם׳ (בראשית ט, טז). וְגָזְלַת לָהּ לִגְּבִרְתָּהּ, כַּמָּה מַאֲכָלִין דְּקָרְבְּנִין.
שור מועד בעלה - ארבעת אבות הנזיקין מחריבים כלי המקדש
שׁוֹר מוּעָד בַּעְלָהּ, נִכְנָס לְבֵית הַמֶּלֶךְ רִבּוֹנוֹ בְּאַרְבָּעָה אֲבוֹת הַנְּזִיקִין שֶׁלּוֹ, (שֶׁהֵם ׳ופני השור מֵהַשְּׂמֹאול לארבּעתָּן׳ (יחזקאל א, י)) עון ומשחית אַף וְחֵמָה, שֶׁכֻּלָּם מוֹעֲדִים לקלקל. בַּגּוּף שֶׁלּוֹ הרביץ עַל הַכֵּלִים, מִזְבֵּחַ מְנוֹרָה שֻׁלְחָן וּשְׁאָר כֵּלִים. רָבַץ עֲלֵיהֶם וְשִׁבְּרָם. ובשן שֶׁלּוֹ אכל כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁל מַאַכְלֵי הַשֻּׁלְחָן, וְאֶת הַשְּׁאָר רמס בְּרַגְלָיו, (וּמָחק הכּל, והשאָר שֶׁהֵם אמוּרים וּפדָרים, שיָרי מנָחות, רָמס בּרגלָיו) ובקרנו הרג כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם. הָרַס הַכֹּל, ׳חִלֵּל מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ׳ (איכה ב, ב).
בלשון הזוהר
שׁוֹר מוּעָד בַּעְלָהּ, עָאל לְבֵי מַלְכָּא רִבּוֹנֵיהּ, בְּאַרְבַּע אֲבוֹת נְזִיקִין דִּילֵיהּ, (דאינון, ׳ופני שור מהשמאל׳ (יחזקאל א, י) לארבעתם) עָוֹן וּמַשְׁחִית אַף וְחֵמָה, דְּכֻלְּהוּ מוּעָדִין לְקַלְקֵל. בְּגוּפָא דִּילֵיהּ, הִרְבִּיץ עַל הַכֵּלִים, מִזְבַּח מְנוֹרָה שֻלְחָן וּשְׁאַר מָאנִין. רָבַץ עָלַיְיהוּ וְשִׁבְּרָתָן. וּבְשֵׁן דִּילֵיהּ, אָכִיל כָּל קָרְבְּנִין דִּמַּאֲכָלִים דְּפָתוֹרָא, וְשַׁאֲרָא בְּרַגְלוֹי רַפְסָא, (ומדקא כלא ושארא דאינון אמוהן ופדרין שיירי מנחות ברגלוי רפסא) וּבְקֶרֶן דִּילֵיהּ, קָטַל כַּהֲנֵי וְלֵיוָאֵי. הָרַס כֹּלָּא, ׳חִלֵּל מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ׳ (איכה ב, ב).
הבור נוקבא רעה לילית - שביית המטרוניתא ובניה בשלשלאות
׳הַבּוֹר׳ נוּקְבָּא רָעָה, לִילִית, בְּבֵיתָהּ, שֶׁהִיא בֵּית הַסֹּהַר, תָּפְסָה אֶת הַמַּטְרוֹנִיתָא וּבָנֶיהָ, הַשִּׁפְחָה הָרָעָה, בַּגָּלוּת שֶׁלָּהּ, וְשָׂמָה אוֹתָם בְּכַמָּה שַׁלְשְׁלָאוֹת, וּבַאֲזִקִּים לְבָנֶיהָ, יְדֵיהֶם מְהֻדָּקִים לְאָחוֹר. ׳הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ׳ (איכה א, ג). וְלֹא עוֹד, אֶלָּא ׳כָּל מְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ כִּי רָאוּ עֶרְוָתָהּ גַּם הִיא נֶאֶנְחָה וַתָּשָׁב אָחוֹר׳ (איכה א, ח).
בלשון הזוהר
׳הַבּוֹר׳, נוּקְבָּא בִּישָׁא, לִילִית, בְּבַיִת דִּילָהּ, דְּאִיהִי בֵּית הַסֹּהַר, תְּפִיסַת לְמַטְרוֹנִיתָא וּבְנָהָא, שִׁפְחָה בִּישָׁא, בְּגָלוּתָא דִּילָהּ, וְשַׁוְויָיאן לוֹן, בְּכַמָּה שַׁלְשְׁלָאִין וַאֲסוּרִין לִבְנָהָא, יְדַיְיהוּ מְהַדְּקָן לַאֲחוֹרָא. ׳הִיא יָשְׁבָה בַּגּוֹיִם לא מָצְאָה מָנוֹחַ׳ (איכה א, ג). וְלא עוֹד אֶלָּא ׳כָּל מְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ כִּי רָאוּ עֶרְוָתָהּ גַּם הִיא נְאֶנְחָה וַתָּשָׁב אָחוֹר׳ (איכה א, ח).
זונה שהיא ההבער - אדם בליעל רשע מכלה כרמים ופרדסים
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא זוֹנָה, שֶׁהִיא הֶבְעֵר, שֶׁהַיְנוּ אֵשׁ, ׳וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן׳ (איכה ד, יא). אַחַר כָּךְ קָם אָדָם בְּלִיַּעַ"ל רָשָׁע, רְבִיעִי לַאֲבוֹת הַנְּזִיקִין, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳אָדָם מוּעָד לְעוֹלָם, בֵּין עֵר בֵּין יָשֵׁן׳, וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירֹה, וְאָכַל וְהִשְׁמִיד וְגָדַע כְּרָמִים וּפַרְדֵּסִים שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, וְכִלָּה הַכֹּל.
בלשון הזוהר
וְלא עוֹד, אֶלָּא זוֹנָה דְּאִיהִי הֶבְעֵר, דְּהַיְינוּ אֵשׁ, ׳וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן׳ (איכה ד, יא). לְבָתַר קָם אָדָם בְּלִיַּעַ"ל רָשָׁע, רְבִיעִי לַאֲבוֹת נְזִיקִין, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳אָדָם מוּעָד לְעוֹלָם, בֵּין עֵר בֵּין יָשֵׁן׳, וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירוֹ, וְאָכִיל וְשֵׁצֵי וְגָדַע כְּרָמִים וּפַרְדֵּסִים דִּיְרוּשָׁלַם, וְשֵׁצֵי כֹּלָּא.
מצות תפילין פאר לצדיקים - האשה משמשת בעלה כאיברי הגוף לראש
רִבּוֹן הָעוֹלָם, אַתָּה אֱמֶת וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת, נָתַתָּ לָנוּ מִצְוַת תְּפִלִּין, לְצַדִּיקִים גְּמוּרִים הוּא שָׂכָר כְּפִי מַעֲשֵׂיהֶם, פְּאֵר עַל רֹאשָׁם, וּמְשַׁמְּשִׁים אֶת אֲבִיהֶם וְאִמָּם, כְּמוֹ הַגּוּף, שֶׁכָּל אֵיבָרָיו מְשַׁמְּשִׁים אֶת הָרֹאשׁ, כָּךְ הָאִשָּׁה מְשַׁמֶּשֶׁת אֶת בַּעְלָהּ.
בלשון הזוהר
רִבּוֹן עָלְמָא, אַנְתְּ קְשׁוֹט, וְאוֹרַיְיתָךְ קְשׁוֹט, יָהָבַת לָן מִצְוַת תְּפִילִין, לַצַדִּיקִים גְּמוּרִים אִיהוּ אַגְרָא כְּפוּם עוֹבָדַיְיהוּ, פְּאֵר עַל רֵישַׁיְיהוּ, וּמְשַׁמְּשִׁין לַאֲבוּהוֹן וְאִמְּהוֹן, כְּגַוְונָא דְּגוּפָא, דְּכָל אֵבָרִים דִּילֵיהּ מְשַׁמְּשִׁין לְרֵישָׁא, הָכִי אִתְּתָא, מְשַׁמְּשָׁא לְבַעְלָהּ.
מלאכי הגוף ומלאכי הנשמה - שכינה כגוף וכנשמה הכל אחד
וְיֵשׁ מַלְאָכִים הַמְשַׁמְּשִׁים אֶת הַגּוּף, וּמַלְאָכִים הַמְשַׁמְּשִׁים אֶת הַנְּשָׁמָה. וּכְמוֹ שֶׁיֵּשׁ הַפְרָדָה בֵּין גּוּף וּנְשָׁמָה, כָּךְ יֵשׁ הַפְרָדָה בֵּין הַמַּלְאָכִים שֶׁל הַגּוּף לְבֵין הַמַּלְאָכִים שֶׁל הַנְּשָׁמָה. וְיֵשׁ נְשָׁמָה לִנְשָׁמָה, וּמַלְאָכִים לְמַלְאָכִים, ׳כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם׳ (קהלת ה, ז) - וְאֵלֶּה שֶׁהֵם נְשָׁמָה לִנְשָׁמָה, כֻּלָּם אֶחָד. וְאַף עַל גַּב שֶׁדֶּרֶךְ מָשָׁל, הֵם כְּגוּף אֵצֶל הַנְּשָׁמָה אֵלֶּה לְאֵלֶּה, מִשּׁוּם שֶׁמְּקַבְּלִים אֵלֶּה מֵאֵלֶּה. כָּךְ הַשְּׁכִינָה (הנשמה), אַף עַל גַּב שֶׁהִיא כְּנֶגֶד שְׁאָר הָאוֹרוֹת שֶׁל הַבְּרִיאָה כִּנְשָׁמָה אֵצֶל הַגּוּף, כְּנֶגֶד הקב"ה הִיא חֲשׁוּבָה כְּגוּף, אֲבָל הַכֹּל אֶחָד. כָּאן גּוּף וּנְשָׁמָה הַכֹּל אֶחָד. מַה שֶּׁאֵין כָּךְ בָּאָדָם, שֶׁגּוּפוֹ וְנִשְׁמָתוֹ בְּפֵרוּד, זֶה חֹמֶר וְזֶה שֵׂכֶל, זֶה חַיִּים וְזֶה מָוֶת. אֲבָל הקב"ה חַיִּים וּשְׁכִינָתוֹ חַיִּים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ׳ (משלי ג, יח).
בלשון הזוהר
וְאִית מַלְאָכִין דְּאִינּוּן מְשַׁמְּשִׁין לְגוּפָא, וּמַלְאָכִין דִּמְשַׁמְּשִׁין לְנִשְׁמְתָא. וּכְגַוְונָא דְּאִית אַפְרָשׁוּתָא בֵּין גּוּפָא לְנִשְׁמְתָא, הָכִי אִית אַפְרָשׁוּתָא בֵּין מַלְאָכִין דְּגוּפָא, לְמַלְאָכִין דְּנִשְׁמְתָא. וְאִית נִשְׁמְתָא לְנִשְׁמְתָא. וּמַלְאָכִין לְמַלְאָכִין, ׳כִּי גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ שֹׁמֵר וּגְבוֹהִים עֲלֵיהֶם׳ (קהלת ה, ז) - וְאִלֵּין דְּאִינּוּן נִשְׁמְתָא לְנִשְׁמְתָא, כֻּלְּהוּ חַד. וְאַף עַל גַּב דְּאֹרַח מִתְלָא, אִינּוּן כְּגוּפָא אֵצֶל נִשְׁמְתָא אִלֵּין לְאִלֵּין, בְּגִין דִּמְקַבְּלִין אִלֵּין מֵאִלֵּין. הָכִי שְׁכִינְתָּא, (נשמתא) אַף עַל גַּב דְּאִיהִי לָקֳבֵל שְׁאַר נְהוֹרִין דִּבְרִיאָה, כְּנִשְׁמְתָא אֵצֶל גּוּפָא, לָקֳבֵל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חֲשִׁיבָא כְּגוּפָא, אֲבָל כֹּלָּא חַד. הָכָא גּוּפָא וְנִשְׁמְתָא כֹּלָּא חַד. מַה דְּלָאו הָכִי בְּבַר נָשׁ, דְּגוּפֵיהּ וְנִשְׁמָתֵיהּ בְּפִרוּדָא, דָּא חוֹמֶר, וְדָא שֵּׂכֶל, דָּא חַיֵּי, וְדָא מוֹתָא. אֲבָל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חַיִּים, וּשְׁכִינְתֵּיהּ חַיִּים. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ׳ (משלי ג, יח).
זכור ושמור
סימני הקדושה שבתפילין ומילה מול עמי הארץ ומיתתם
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.