ממלכת הזוהר › זוהר › מקץ › מאמר 9: ׳ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם׳ - סוד החלום ומתן התורה לאדם › פיסקה 17 (קצט ע"ב)

חלום שלא נזכר כאיגרת שלא נקראה - אינו מתקיים

מקץ · ׳ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם׳ - סוד החלום ומתן התורה לאדם · מאמר 9 · פיסקה 17 · דף קצט ע"ב

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, חֶלְמָא דְּלָא אִתְפַּשַּׁר, כְּאִגַּרְתָּא דְּלָא מִתְקַרְיָא, וְתָּא חֲזֵי, בְּגִין דְּלָא אִדְכַּר, כְּמַאן דְּלָא יָדַע לֵיהּ. וְעַל דָּא, מַאן דְּאִתְנְשֵׁי מִנֵּיהּ חֶלְמָא וְלָא יָדַע לֵיהּ, לָא קָיְימָא עֲלֵיהּ לְאִתְקָיְימָא. וּבְגִין דָּא יוֹסֵף הֲוָה דָּכִיר חֶלְמֵיהּ, בְּגִין לְאִתְקַיְּימָא, בְּגִין דְּלָא יִתְנְשֵׁי חֶלְמָא מִנֵּיהּ לְעָלַם, וְהֲוָה מְחַכֶּה לֵיהּ תָּדִיר. ׳וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מְרַגְּלִים אַתֶּם׳ - אִיהוּ דָּכִיר חֶלְמָא. אֲבָל מִלָּה לָא אָמַר לוֹן, אֶלָּא ׳מְרַגְּלִים אַתֶּם׳.

תרגום

בֹּא רְאֵה, חֲלוֹם שֶׁלֹּא נִפְתַּר, כְּאִגֶּרֶת שֶׁלֹּא נִקְרְאָה. וּבֹא רְאֵה, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נִזְכָּר, כְּמִי שֶׁלֹּא הִכִּיר אוֹתוֹ. וְעַל זֶה, מִי שֶׁנִּשְׁכַּח מִמֶּנּוּ חֲלוֹם וְלֹא יָדַע אוֹתוֹ, לֹא עוֹמֵד עָלָיו לְהִתְקַיֵּם. וּמִשּׁוּם זֶה יוֹסֵף הָיָה זוֹכֵר אֶת חֲלוֹמוֹ, כְּדֵי לְהִתְקַיֵּם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁכַח הַחֲלוֹם מִמֶּנּוּ לְעוֹלָם, וְהָיָה תָמִיד מְצַפֶּה לוֹ. ׳וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מְרַגְּלִים אַתֶּם׳ (בראשית מב, ט) - הוּא זָכַר אֶת הַחֲלוֹם, אֲבָל לֹא אָמַר לָהֶם דָּבָר, אֶלָּא ׳מְרַגְּלִים אַתֶּם׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, חלמא דלא אתפשר, כאגרתא דלא מתקריא, ותא חזי, בגין דלא אדכר, כמאן דלא ידע ליה. ועל דא, מאן דאתנשי מניה חלמא ולא ידע ליה, לא קיימא עליה לאתקיימא. ובגין דא יוסף הוה דכיר חלמיה, בגין לאתקיימא, בגין דלא יתנשי חלמא מניה לעלם, והוה מחכה ליה תדיר. ׳ויאמר אליהם מרגלים אתם׳ - איהו דכיר חלמא. אבל מלה לא אמר לון, אלא ׳מרגלים אתם׳.

התרגום: בא ראה, חלום שלא נפתר, כאגרת שלא נקראה. ובא ראה, משום שלא נזכר, כמי שלא הכיר אותו. ועל זה, מי שנשכח ממנו חלום ולא ידע אותו, לא עומד עליו להתקים. ומשום זה יוסף היה זוכר את חלומו, כדי להתקים, כדי שלא ישכח החלום ממנו לעולם, והיה תמיד מצפה לו. ׳ויאמר אלהם מרגלים אתם׳ (בראשית מב, ט) - הוא זכר את החלום, אבל לא אמר להם דבר, אלא ׳מרגלים אתם׳.

מן המפרשים

מקדש מלך: בגין דלא אדכר כמאן דלא ידע מכאן נראה דחלמא דלא אתפשר אינו מתקיים כלל שהרי הזוהר מדמה חלום דלא אדכר ונשכח מהאדם: לחלום שלא נפתר. ובחלום שנשכח ממנו אמר הזוהר שאינו מתקיים כלל ופשיטא ליה לזוהר דחלמא דלא אתפשר אינו מתקיים כלל.…

אור החמה: אבל מלה לא לון וגומר ירצה הכרח שזכירה היא בפה שנשמר הכתוב שמה שאמר אליהם הוא מרגלים אתם שאם זכירה לא היה אמירה מאי ויאמר אליהם לימא ויאמר מרגלים אתם אלא להורות שאמירה אחרת היתה כאן:

הסולם: ת"ח חלמא וכו': בוא וראה, חלום שלא נפתר, הוא כאגרת שלא נקרא, שאינו פועל כלום במקבלו. ובוא וראה, משום שלא נזכר בחלום, הוא כמי שלא ידע את פתרונו. וע"כ מי שהחלום נשכח ממנו, ואינו יודע אותו, אינו עומד עליו להתקיים. ומשום זה היה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: